אור ברסלב
אבני מילואים א - ב סימן פה › סעיף יג

אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]

סימן פה · סעיף יג

סעיף יא

ס"ק ג

נכסי מלוג הבעל אוכל פירות. עיין ב"ש לעיל ס"ק ט"ז שכתב וז"ל כתבו תוס' פ' החובל אם מכרה הכתובה בטובת הנאה אין לו הפירות מן הטובת הנאה וא"צ ליקח הקרקע מן הפירות וכן מוכ' שם דאל"כ מאי פרי' ותזבין לכתובתה בטובת הנאה ותתן לנחבל אם יש לו חלק בפירות איך תתן לנחבל אלא ודאי דאין לו בהן שום זכות ומזה מוכח נמי דיכולה ליתן אותו מעות לאחר גם דאינו יורש אותו מעות דאל"כ איך ס"ד דתמכור ותתן לנחבל עכ"ל. ואין ראייתו מכרחת דהת' ה"ל כנכסים שאין ידועי' לבעל דמוכרת ונותנת וקיים ולי' בי' משו' תקנת אושא דכיון שהב"ד מוכרי' הכתובה עבור הנחבל אין לבעל כלום אבל כל שלא מכרה ונתנה לאח' ומתה יירשנה בעלה שוב ראיתי שקדמני בזה בספר בית מאיר ע"ש אמנם אף שאין הראי' מכרחת וכמ"ש מ"מ בעיקר הדין שכת' ב"ש דאין הבעל יורש אותן המעות שקיבלה בעד טובת הנאה נלענ"ד כוותי' ובס' בית מאיר שם השיג עליו וכתב ז"ל דודאי מסתבר דיורש אותם דלמ"ד ירושת הבעל ד"ת מה ענין פירי דפירי לא תקינו לי' רבנן לכאן ופשיטא דיורשה ה"ה למ"ד דרבנן וע"ש ולפענ"ד נראה דודאי למ"ד ירושת הבעל דרבנן ולא תקינו לי' אלא משום קבורתה והכא כיון שיורש גוף הנכסים לכשתמות והיא מכרה הצד לכשתאלמן או תתגרש דאז אין הבעל יורש אותה א"כ גם הדמים שבעד מכירתה לכשתתאלמן או תתגרש אין לבעל בהן ירושה ואפילו למ"ד ירושת הבעל דאורייתא נמי כיון דדמי' שקיבלה בעד מכירתה הוא בעד אותו צד שתתאלמן או תתגרש ואם תתאלמן או תתגרש אין הבעל יורש אותה אלא יורשי' יורשין אותה המכירה תופסת הדמים שיהיו הדמים שייכים ליורשים ולא גרע מנותן לה ע"מ שאין לבעלה רשות בהן דאין הבעל יורש אותה לדעת רע"מ גאון והרמב"ן ז"ל דהלכה כשמואל דמהני ע"מ שאין לבעלך רשות בהן א"כ ה"נ כיון שמוכרת הצד שתתאלמן או תתגרש דאין לבעל רשות ה"ל קבלת דמי המכר נמי על תנאי זה שאין לבעל רשות בהן ואפילו לשיטת הפוסקים דלא מהני ע"מ שאין לבעל רשות היינו דוקא בנותן לה מתנה דהוי מתנה לעקור ד"ת או דברי חכמים דדינא הוא דהבעל יורש אותה ולא מצי לאתנויי שלא יירש הבעל אבל הכא דדמי' נתפסו בעד המכר וכיון דהמכר הוא לכשתתאלמן או תתגרש א"כ מה לי הן מה לי דמיהן וכשם שאין להבעל בנכסים כלום לכשתתאלמן או תתגרש כך אין לו לבעל בדמי אותו מכר כלום ואין לו רשות בהן זה הנלענ"ד ודו"ק:

(לכאורה הדברים אינם מובנים כיון דמ"מ המעות הם שלה והיא מתה בחיי הבעל אמאי לא יירשנה בעלה דמה בכך שהלוקח נתן הדמים בעד הצד שתתאלמן או תתגרש והפסיד באמת מעותיו מ"מ הרי עתה מתה היא למה לא ירש הבעל ונראה דכונת מרן ז"ל דמה שמוכרת בטובת הנאה הוא חלק יורשי' אלא שהם אין יכולים למכור דה"ל מה שאירש מאבא מכור לך דלא מהני ולכך הוא בעצמה מוכרת אבל מ"מ כיון שמוכרת לכשתתאלמן או תתגרש ואז הי' של יורשי' הרי היא מוכרת חלקם לכך כשמתה הם יורשים אותן מעות שלקחה בעד חלקם כן נלענ"ד בפירוש דברי מארן ועדיין צ"ע קצת):

ס"ק ד

הבעל אוכל פירות ונראה דבנכסי מלוג מטלטלין וטוען הבעל החזרתי לאשה אע"ג דידוע שהכניסה לו נכסי מלוג נאמן לומר החזרתי במגו דנאנסו דאע"ג דתוך זמנו הוא נאמן במגו וכמבואר בש"ך סימן ק"ח סק"ז דתוך זמנו הוא נאמן בפקדון לומר החזרתי במגו דנאנסו ע"ש ובזה מתיישב מה שהקשה בס' בית מאיר סימן צ"ד בהא דכתבו תו' פרק החובל דף פ"ק ד"ה אמר רב אידי בר אבין כו' דממתני' דמכות לא מצי לאקשויי דאפשר דאיירי במנה ומאתים משא"כ בברייתא יש לו לתנא לשנות ריבוי תשלומין לגבי עדים זוממין בדבר שהיא יכולה למכור לגמרי דהיינו נכסי צ"ב והקשה הוא ז"ל א"כ מה דחה אביי אם אמרו בנכסי מלוג יאמרו בנכסי צ"ב אכתי קשה אם כן ה"ל לשנות ריבוי תשלומין בנכסי מלוג מטלטלין שהעידו שכבר נתן לה והוזמו ע"ש ולפי ולפימ"ש לא ק"מ דבנ"מ אי אפשר להשמיענו ריבוי תשלומין במטלטלין שהעידו שנתן לה שהרי לא הפסידו העדים אותה כלום בעדותן שהרי הוא נאמן בעצמו לטעון החזרתי לה במגו דנאנסו ואי אפש' להשמיענו ריבוי תשלומין אלא בנכסי צ"ב דאינו נאמן לטעון החזרתי דהא לית לי' מגו דנאנסו כיון דאם פחתו פחתו לו וק"ל.

תוכן העניינים

אבני מילואים א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה