אור ברסלב
אבני מילואים א - ב סימן עח › סעיף א

אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]

סימן עח · סעיף א

סימן עח

ס"ק א

נשבית חייב לפדותה כתב בש"מ פ"ק דמציע' דף י"ב גבי מגורשת ואינה מגורשת בשם הרמ"ך וז"ל וקרוב לומר שאם נשבית אינו חייב לפדותה כיון שהיא ספק מגורשת ואין אני קורא בה ואהדרינך לי לאינתו וה"ה שאינו אוכל פירותיה כיון שנתן לה גט ואפשר לומר כיון שאינה מגורשת ודאי עדיין אשתו היא לכל דבר חוץ ממציאתה עכ"ל. והנה מדברי תוס' נראה דס"ל דכל שאינה מגורשת ודאי עדיין אשתו היא לכל דבר והוא אוכל פירות עיין בתוס' פ"ק דגיטין דף ג' ד"ה כתב בכ"י ואין עליו עדים ז"ל טעמ' דפסול משום שיכול לכתוב הזמן כמו שירצה והוי כאין בו זמן וא"ת בשלמ' למ"ד תקנו זמן בגיטין שלא יחפה על בת אחותו כו' אבל למ"ד משום פירי קשה לר"י מה חשש יש בכתב ידו ואם יש לחוש שמא יקדים הזמן לטובת האשה כו' א"כ לא נסמוך עליו לטרוף לקוחות מזמן הכתוב בו ויש לומר דודאי אינו נאמן ולכך פסלוהו דלפעמים תפסיד האשה שלא כדין כשיכתוב יום שעומד בו ולא יקדים הזמן ואז היה לה לטרוף לקוחות מזמן הכתוב בו והיא לא תוכל לטרוף לפי שאנו חוששין אותו שהקדים הזמן ולכך פסלוהו דהשת' בדין לא תטרוף האשה מזמן הכתו' בו דדוק' בגט כשר גובה מיום הכתיבה עכ"ל. וכיון דכתב בכ"י לא גרע ממגורשת ואינה מגורשת ואדרבה עדיפ' טפי דהא בהני ג' גיטין אם נשאת לא תצא ואלו בספק מגורשת אם נשאת תצא וכיון דאפי' היכא דאם ניסת לאחר לא תצא אפ"ה כל זמן שלא ניסת כיון דלכתחלה לא תנשא יש לבעל פירות א"כ כ"ש בספק מגורשת דיש לבעל פירות כיון דאפי' ניסת תצא והרי היא אשתו לכל דבר. אמנם לפי מה שמבואר שם בסוגיא דנכתב ביום דף י"ז בשטת התוס' שם ד"ה עד שעת נתינה ע"ש שכתבו דלמ"ד יש לבעל פירות עד שעת נתינה לא הוצרכו לתקן זמן משום פירי דגם אם אין בו זמן תביא גיטה לב"ד או לעדים ויכתבו לה שמאותו יום נתגרש' ע"ש. וא"כ למ"ד תקנו זמן משום פירי ע"כ אין החשש אלא משום פירי דמשעת חתימה עד שעת נתינה וכמבואר שם בסוגי' ע"ש. לפ"ז יש לומר דאפילו את"ל דמגורשת ואינה מגורשת אין לבעל פירות היינו משעת נתינה אבל משעת חתימה לא דדוק' בגט כשר דראוי' לינשא בו לכתחלה אז הוא דמפסיד משעת חתימה וכמ"ש תוס' שם ד"ה ריש לקיש אמר משום פירי ע"ש אבל בהנך ג' גיטין דפסולין עכ"פ מדרבנן ואינן ראוין לגרש בו לכתחלה ודאי דאינו מפסיד פירי משעת חתימה א"כ שפיר כתבו התוס' דבדין לא תטרוף האשה משעת חתימ' וזהו מדוקדק בלשון התוס' שכתבו דדוק' בגט כשר גובה משעת כתיב' אבל לא בגט פסול אפילו אינו פסול אלא מדרבנן ולאחר נתינה י"ל דאפילו בהנך ג' גיטין אין לבעל פירות כיון דמן התורה גט כשר הוא ואם ניסת לא תצא ועדיף ממגורשת ואינה מגורשת דאמרינן דאין לבעל פירות. אמנם אחר העיון נראה דליתי' דהא מבואר שם בסוגי' ד"ה ריש לקיש אמר כו' טעמא למ"ד אין לבעל פירי משעת חתימה ולא מפסיד משעת כתיבה היינו משום דאע"ג דראוי לגרש בו מיד אחר הכתיבה ע"י עידי מסירה והיה ראוי להפסיד פירי משעת כתיבה מ"מ סבר רבנן דבעי נמי קול וקול לא הוי עד שעת חתימה ע"ש וא"כ בכתב ידו דאין לו קול דין הוא דיש לבעל פירי עד שעת נתינה א"כ מה שכתבו תוס' שחשו חכמים שלא תפסיד פירות ע"כ צ"ל פירי דמשעת נתינה הוא דחשו חז"ל שלא תפסיד האשה ואע"ג דאחר נתינה תוכל להביא גיטה לב"ד ע"כ צריכין אנו לומר דדוק' בגט שאין בו זמן הוא דאמרינן שתביא גיטה לב"ד בכדי להודיע הגירושין אבל בכת"י שיש בו זמן לא תיסק האשה אדעתה להביא גיטה לב"ד דסמכה דעתה אזמן שכתוב בו וסבורה שיאמינו לה כפי הכ"י שבידה א"כ מוכח מזה דאף אחר הנתינה כל שאינה מגורשת ודאי יש לבעל פירות וא"כ ה"ה בספק מגורשת דאגיד' גבי' יותר דאפי' אם ניסת תצא כ"ש שיש לו פירות וכיון דיש לבעל פירות עד שתתגרש בגט כשר שתנשא בו לכתחלה א"כ ה"ה דחייב בפרקונה, ודוק ועיין מ"ש בסימן קל"ט:

ס"ק ב

ואפילו יאמר איני פודך ואיני אוכל פירות בפ' נערה דף מ"ז ע"ב כתבו התו' ד"ה זמנין דלא מלו ופריק לה מדידיה וז"ל ואע"ג דעיקר התקנה בשביל דידה כדמשמע הכא כו' מ"מ אינה יכולה לומר איני נפדית ואיני נותנת פירות כו' ויש ליתן טעם אע"ג דלרב הונ' יכולה אשה שתאמר איני ניזונת ואיני עושה התם משום דאינה מפקעת לגמרי התקנה כו' אבל אם אמרה איני נפדית ואיני נותנת פירות הרי מפקעת לגמרי תקנת פירות דהא פירות של כל ימי' הם תחת פרקונה כו' ואכתי י"ל דלא מצי אמרה איני נפדית שלא תטמא בין הנכרים אי נמי שאני פירות דידו כידה וזוכה בגוף הקרקע אבל מעשי ידיה אינן בעין דלא שייך לומר שיזכה בגוף הידים עכ"ל. ולפי הטעם האחרון משום דזוכה בגוף הקרקע א"כ כשהיא ארוסה תוכל לומר איני נפדית ואיני נותנת פירות שהרי עדיין לא זכה בגוף הקרקע אבל לשני הטעמים הראשונים שלא תפקיע התקנה לגמרי ושלא תטמא בין הנכרים שייכי אפילו כשהיא עדיין ארוסה ואפי' באירוסין לא מצי למימר הכי. אמנם הר"ן כתב עוד טעם אחר וז"ל ומיהו אע"ג דפרקונה עיקר לא יכלה למימר איני נפדית ואיני נותנת פירות דנהי דלתקנת' דידה איתקן אפ"ה תקנה לדידיה נמי איכא בהכי כדי שתהא לו שפחה לשמשו ולא דמי למזונות דיכולה לומר איני ניזונת ואיני עושה דהתם ליכ' פסיד' לבעל שהרי עומדת לפניו ומשמשתו אבל בפרקונה ליכא למימר הכי הלכך אין שומעין לה כו' ובקבורה שתחת כתובתה נמי אין אחד מהם יכול לומר איני רוצה בתקנת חכמים אלא קובר ויורש עכ"ל. ואפשר לומר הא דתו' לא נקטו טעמי' דהר"ן משו' דלטעמייהו אזלו דס"ל דכשאומרת איני ניזונת וא"ע פטורה מכל שבע מלאכות וכמו שהעלו בסוגי' דמורדת ד"ה רב הונא אמר מתשמיש ע"ש וא"כ באיני ניזונת וא"ע נמי אינה עומדת לפניו לשמשו ואפ"ה מהני א"כ ה"ה גבי פרקונה ולכך הוצרכו לטעמי' אחרים והר"ן לטעמי' אזיל דס"ל שם דבאומרת איני ניזונת וא"ע אינה פטור' אלא ממשקל ה' סלעים דצמר ובשאר מלאכות חייבת וא"כ שפיר מיתרץ ליה בהאי טעמא דבאיני ניזונת לא מפסיד בעל מידי שהרי עומדת לפניו ומשמשתו בכל שאר מלאכות משא"כ בפרקונה:

ולכאורה תקשי לפי מ"ש הר"ן דטעמ' הוא כדי שתהא משמשת לפניו א"כ אשת כהן תהא רשאה לומר איני נפדית ואיני נותנת פירות כיון דלית ליה פסידי לבעל דבלא"ה אסורה לחזור אליו וצריך הוא לגרשה מיהו נראה דגם באשת כהן משכחת לה שתהא מותרת לחזור לו כגון דאיכ' עד אחד ואפי' עבד או שפחה שמעיד שטהורה היא וכיון דמשכחת לה תקנת' דבעל נמי באשת כהן מש"ה אינה יכולה לומר איני נפדית ואיני נותנת פירות כיון דאיכ' תקנת' דידיה אפילו באשת כהן:

ולשון הש"ע שכתב ואפי' אם יאמר איני פודך ואיני אוכל פירות אין שומעין לו אינו מובן לענ"ד דמאי רבותי' דהא לתקנת' דידה איתקן כדמשמע בש"ס פ' נערה שם ואיפכ' ה"ל למימר דאפי' היא אומרת איני נפדית ואיני נותנת פירות אין שומעין לה וכמ"ש תוס' והר"ן מיהו לעיל סימן ס"ט סעיף ס' כתב כבר דאם היא אומרת כו' אין שומעין לה. והנה לטעם האחרון שכתבו התוס' משום שזכה בגוף הקרקע באירוסין יכולה לומר איני נפדית כו' משא"כ לטעמי' הראשונים וכן לטעמי' דהר"ן דתקנת' דידי' נמי איכ' אפילו באירוסין נמי אינה יכולה לומר איני נפדית ואיני נותנת פירות וזהו החילוק לדינ' בין הטעמים האלה ובח"מ כתב דאפי' אם בתחלת הנשואין אמרה כן ואפי' שניהם מסכימים בדבר הב"ד מוחין בהם כדי שלא תתערב בין הגוים ע"ש משמע דנקט עיקר טעמ' כדי שלא תטמא בין הגוים

תוכן העניינים

אבני מילואים א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה