אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן ע · סעיף א
ס"ק א
אינה אוכלת עמו. ר"פ המדיר פריך והיכי מצי מדיר לה והא משעבדא לה ומשני באומר לה צאי מעשי ידיך במזונותיך א"ה פרנס למה כו' אמר רב אשי במספק' לדברי' גדולי' ואינ' מספק' לדברי' קטני' כו' אי ברגיל' בהו הא רגילה ואי לא רגילה פרנס למה לא צריכא דרגיל' בי נשא וקא מיגלגל' בהדי' דאמרה לי' עד האידנא דלא אדרתן כו' השתא דאדרתן לא מצינא לאגלגולי בהדך וכתבו תוס' ד"ה והשתא דאדרתן כו' ואדעתא דהכי לא מחלה שידירנה הלכך משועבד לה ומ"מ חל הנדר דבשעת הנדר אכתי לא הי' משועבד לה אי נמי בלא טעם מחילה הנדר חל שכל זמן שהיא עמו יש לה לגלגל עמו דאע"ג דאינה יורד' עמו אין זה חשוב ירידה דמיירי שאין בני משפחתה העשירי' כמו בעלה רגילי בכך אלא אבי' מתוך עשרו הי' מוותר הלכך יש לה לגלגל עמו וכשאינה עמו יש לו להנהיגה כמו שהיתה רגילה בבית אבי' עכ"ל:
לפ"ז מבואר דאם כל בני משפחתה רגילין בכך ואיהי מגלגל בהדי' ואוכלת עמו תו אינה יכולה לחזור בה ולומר מתחלה גלגילנא בהדך והשתא אני רוצה כדיני דאיני יורדת כיון דכבר מחלה תו ליתא בחזרה אלא דוק' כשאינה אוכלת עמו אז יכולה היא שתאמר אדעתא דהכי לא מחילנא לך ובשטה מקובצת שם כתב ז"ל ואי קשי' אכתי כיון דרגילא בי נשי' קי"ל דעולה עמו ואינה יורדת והא משועבד לה והדר' קושי' לדוכתא י"ל כיון דמיגלגלה בהדי' הנה מוחלת את כבודה ואינה רוצה לתובעו בהם וכיון שבתור' מחילה היא קא מגלגל בהדי' ובשעה שנדר לשלום היתה עומד' וחייל נדר' אע"פ שעכשיו שהוא מורד בה יכולה לתבעו הנדר חל כבר וכיון שחל רגע אחד שוב אינו בטל הלכך אינו יכול ליתן לה אותן הדברים שהיתה רגילה בהם אלא ע"י פרנס ר"י מטראני ז"ל עכ"ל מזה נראה דאפי' אוכלת עמו יכולה לתבעו כיון דלא מחלה לו בפירוש אלא שלא היתה תובעתו ומיגלגלא בהדי' והנד' חל כיון דבשלום היתה עמו ולא היתה עומדת לתביעה אבל אם תרצה לתבעו יכולה לתבעו אפי' כשעדיין אוכלת עמו. ומשמע לדברי השטה דאין לחלק בין כל בני משפחתה רגילין בכך או שאבי' בלבד נוהג כן. ועמ"ש בסימן ע"ד סק"א. (וע"ש בהגהה אות א'):