אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן סט
סעיף ד
ס"ק א
ואינה יכולה לחזור בה כו' ויש חולקין בפ' שני דייני גזירות דף ק"ז מי שהלך למד"הי רב אמר פוסקין מזונות לא"א ושמואל אמר אין פוסקין מ"ט רב פפא אמר חיישינן שמא אמר צאי מע"י במזנותיך. והקשה בספר נתיבות משפט דף קמ"ד לפי דעת הפוסקי' שיכולה לחזור א"כ מה בכך דאמר צאי מע"י כו' נהי דקבלה עלי' יכולה היא עכשיו לחזור בה וע"ש שכתב דחיישי' שמא פטרה אותו בפירוש באופן המועיל ולישנא דגמ' לא משמ' הכי דהא לא אמרו חיישי' שמא פטר' אותו אלא שמא אמר כו'. ועוד דלפי מה שמבואר שם בסוגיא מדברי התוס' הא דחיישי' שמא אמ' לה צאי כו' אינו אלא משום דאיכא הוכחה מדהלך ולא הניח לה כלום במזונותיה מוכח דאמר לה צאי כו' וקבלה עליה ע"ש וא"כ מה"ט ניחוש לשמא פטרה אותו בפירוש כיון דסגי ליה כשאמר לה צאי כו' והיא קבלה עליה ובזה הלך לו למדה"י ועכשיו הרי היא יכולה לחזור ולומר איני רוצה אלא דוקא במזונות והנלע"ד בזה דכיון דבעינן דוקא שתאמר איני ניזונו' ואיני עושה אבל באומרת אינה עושה לחוד לא מהני דהא אי אמרה קונם שאני עושה לפיך הרי אומרת איני עושה ואפ"ה תנן שאין צריך להפר אלמא דלא מיבטלא תקנה לעולם עד דאמרה בהדיא איני ניזונת ע"ש פ' אע"פ וכיון דצריכה לומר איני ניזונ' נראה דצריכה ג"כ דוק' לומר לישנא דאיני ניזונ' דה"ל כאומר א"א בתק"ח כגון זו שומעין לה כדאי' ריש הכותב אבל אם אמרה הריני מוחל לך מזונו' ואיני עושה לא מהני דהא צריכה לומר אי אפשי בתק"ח ודוקא כשאומר' איני ניזוני' הוי כאומרת אי אפשי בתק"ח אבל האומר' הריני מוחלת עדיין היא רוצה בתק"ח שהרי גם אם יש לה מזונות יכולה היא למחול כמ"ש תוס' פ' אע"פ דף נ"ו ד"ה ה"ז מקודש' ותנאו בטל כו' דדוקא באומר ע"מ שאין לך עלי דין שאר וכסו' אבל בע"מ שתמחלי שאר וכסו' יכולין הם ע"ש וא"כ הכא דצריכה לומר א"א בתק"ח צריכה למאן בתק"ח ובדין מזונו' ואם אומר' הריני מוח' הרי יש לה מזונו' וכאלו קבלתן וצריכה ליתן מע"י לבעלה וממילא כיון דצריכה דוקא לישנו דאיני ניזונו' ר"ל שאינה רוצה בדין המזונות מה"ט יכולה לחזור בה וכמ"ש הריטב"א פ' אע"פ משום דכל יומא ויומא חוב באנפי נפשי' ע"ש ומש"ה יכולה עכשיו לומר שרוצה בתק"ח כיון דלא מחלה המזונו' אלא אמרה א"א בדין המזונו' אבל בעל האומר צאי מע"י במזונותיך והאשה נתרצה לו הרי כאן מחילה גמורה על המזונו' ושוב אינה יכולה לחזור בה כדין כל מוחל חובו דדוקא באומרת איני ניזונת דלאו מדין מחילה היא אלא מדין הפקעת תק"ח לכך יכולה לחזור ולומר רוצה אני בתק"ח משא"כ כשהבעל אומר לה צאי מע"י כו' והיא מתרצה הרי מחלו זה לזה ומחילה א"צ קנין ואינם יכולין לחזור ודו"ק עוד נלענ"ד לפמ"ש הריטב"א פ' הכותב דף פ"ה גבי נפרעת שלא בפניו רבא א"ר נחמן אפי' בע"ח שלא יהא כל א' וא' נוטל מעותיו של חבירו והולך ויושב לו במדה"י ואתה נועל דלת בפני לווין וכתב הריטב"א שם וז"ל ומיהו לפי טעמו של רב נחמן לא תקנו כן אלא כשלוה ממנו כאן והלך לו אבל הלוה לו במקום אחר והוא בא לכאן לגבות מנכסיו שיש לו כאן אין מגבין אותו שלא בפניו אלא ילך למקום שהוא נכון עמו כו' דבהא ליכא טעמ' דנוטל מעותיו של חבירו והולך לו וכן אני דן עכ"ל וא"כ כיון שאמר לה קודם שהלך למדה"י צאי מע"י כו' וקבלה עלי' הרי נפטר ממנה אלא כיון דבכל יומא ויומא חוב באנפי' נפשי' כמ"ש הריטב"א פ' אע"פ לכך יכולה לחזור בה ע"ש דאע"פ דחוב המזונו' באה בשעת הנשואין מ"מ כל יומא ויומא חיוב' באנפי נפשי' וא"כ כיון שכבר נפטר קודם שהלך למדה"י אלא שעכשיו היא חוזרת בה וחיוב זה בא עתה כשהוא במדה"י והיכא שנתחייב כשהוא במדה"י אין מגבין מנכסיו שלא בפניו וק"ל:
ס"ק ב
אבל הבעל כו' וקשה מ"ש דלרב הונא דס"ל תקנו מע"י תחת מזונותי' יכולה היא לומר איני ניזונת וא"ע דה"ל א"א בתק"ח ולריש לקיש דס"ל תיקנו מזונות תחת מע"י אמאי לא יוכל הבעל לומר צאי מע"י במזונותיך אפי' לא ספקה כיון דאומר א"א בתק"ח כגון זו דלטובתו ניתקן שומעין לו ועיין מ"ש תוס' בזה פ' אע"פ דף מ"ו ע"ב ד"ה תקנו מזונו' תחת מע"י ע"ש ואפשר לומר לפי מ"ש בתשוב' מיימוני לס' קנין סימן י"ד דלא אמרי' מהדרנ' שטרא למאר' אלא לאחזוקי ממונא כגון האי דפ"ק דב"ק ובספ"ב דכתובו' בפלוגת' דאדמון ורבנן דהשת' ומה בתקנת אי אפשי בתק"ח אע"ג דליכ' מאן דפליג ולאו מחוסר מעשה ואפ"ה כתב ריב"א דלא אמרי' אלא להחזיק ולא היכא דבא להוצי' מטעם זה. כ"ש בנדון זה. ע"ש בשם מהר"ם ב"ר ברוך וכיון דלא מהני אי אפשי בתק"ח אלא להחזיק ולא להוציא ואנן קי"ל נכסי בחזק' אלמנה קיימי למזוני כמבואר פ' אלמנה ניזונ' דף צ"ו וכתבו שם תוס' משום דיכולה למכור למזונו' בלא ב"ד ה"ל מוחזק' ומה"ט פסק הרמב"ם פי"ח מהל' אישות ביתומי' שאמרו נתננו והיא אומר' לא נטלתי נשבעת היסת וכתב שם הרה"מ דא"צ נק"ח כיון דהיא מוחזקת ה"ל כאילו היורשין באין להוציא ע"ש ולפמ"ש הרמב"ם פי"ב מהל' אישות גבי הלך בעלה למדה"י שיכולה ג"כ למכור בלא ב"ד למזונו'. וע"ש בהרה"מ דשוה דין א"א לאלמנה ואפי' בחיי בעלה ה"ל מוחזקת בנכסים למזונו' ומוכרת שלא בב"ד וכיון שהיא מוחזקת אין הבעל יכול לומר אי אפשי בתק"ח כדי להוציא וק"ל: