אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן יג · סעיף ה
ס"ק ד
ואפי' גר ואשתו שנתגיירו בפ' החולץ מתיב רבא גר וגיורת צריכ' להמתין הכא מאי להבחין איכא ומשני להבחין בין זרע שנזרע בקדושה. ואיכא למידק דהא קי"ל בגר קטן שמטבילין אותו על דעת ב"ד הגדילו יכולין למחות ע"ש בכתובו' דף י"א ואם הורתו שלא בקדוש' אינו אלא גר קטן שמטבילין ע"ד ב"ד ואם הגדיל יכול למחו' ואם הורתו בקדוש' אינו יכול למחות דה"ל ישראל גמור ובזה ודאי צריך הבחנ' להבחין ולהבדיל בין ישראל לעמים ואע"ג דרבא מותיב שם על הא דאמר רב יוסף הגדילו יכולין למחות כבר כתבו דקי"ל כרב יוסף ואע"ג דאותיבו עליה אביי ורבא לאו לאפלוגי עלי' אלא לברורי מתני' דלא תיקשי ע"ש שטה מקובצת. ונראה דביבמות דף ע"ח אלא הא דאמר רבא נכרית מעוברת שנתגיירה בנה אין צריך טבילה וכ"ת משום דר' יצחק דאמר ר"י דבר תורה רוב' ומקפיד עליו חוצץ כו' שאני עובר דהיינו רביתי' וע"ש ומבואר דאי נימא עובר לאו ירך אמו א"כ הא דעלתה לו טבילה דאימי' היינו משום דלאו חליצ' היא דהיינו רביתי' וא"כ כשהגדיל יכול למחות כיון דאינו גר רק עפ"י טבילת עצמו שטבלוהו ב"ד אבל אי נימא עובר ירך אימי' א"כ העובר אין צריך טבילה כלל וליכא תורת גירות בעובר רק באימי' ובתו' שם ד"ה אלא הא דאמר רבא וא"ת מאי פריך מרבא הא בהדי' אית' דעובר ירך אימי' בפ' כל האסורין דף ל' ובשיר שנגח את הפרה דף מ"ז כו' ואומר ר"י שרוצה ליישב דברי רבא דהכא אפי' לר' יוחנן ע"ש וכיון דסובר רבא עובר ירך אימי' אינו יכול למחות משהגדיל וק"ל ועמ"ש בסימן ד' סק"ג: