אור ברסלב
אבני מילואים א - ב סימן יג › סעיף א

אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]

סימן יג · סעיף א

סימן יג

ס"ק א

עד שתמתין צ' יום. פ' החולץ דף מ"ב וכן שאר כל הנשים בשלמא יבמה כדאמרן אלא שאר כל הנשים אמאי אמר רב נחמן אמר שמואל משום דאמר קרא להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני מתיב רבא לפיכך גר וגיורת צריכות להמתין ג' חדשים הכא מאי להבחין איכא ה"נ להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה רבא אמר גזירה שמא ישא את אחותו מאביו כו' והקשו תיפוק לי' דצריך המתנה שלשה חדשים דשמא מעוברת היא ולא ישא מעוברת חבירו ומינקת חבירו וכתב הרמב"ן בחידושיו ליבמות דהוי מצי למימר כן אלא דחששא רחיקתא היא וכולי האי לא גזרו בספק מעוברת ונקט טעמא דעדיף מיני' ע"ש. וראיתי בתשובת נ"ב כתב עלה ז"ל ואני אומר כמה כרכורי' כרכרו בגמ' להחזיק טעמו של שמואל ושל רבא וכמה דוחקים סבלי לומר שאין בודקין אחר הנשואות ולומר אשה מחפה עצמה שירש בנה מנכסי בעלה ועדיפה מיני' לומר שטעם האיסור משום מעוברת ומינקת חבירו ע"ש שבדוחק פלפולו שם הוכיח מזה כשטת ר"ש הזקן ואח"כ כתב ז"ל. אמנם אחר העיו' קושי' מעיקר' ליתי' עד שאני תמה מאו' על שני מאורי אור עיני העדה הרמב"ן והרשב"א שהקשו קשי' זו דהרי מביא כאן בתחלת הסוגי' בריית' דגר וגיורת שצריכה להמתין שלשה חדשים ואיך אפשר לפרש דמשום הנקה ואיזו טעם יהי' שייך לאסור גר באשתו ג' חדשים לכן צריך לטעם הבחנה ושייך גם בגר בין זרע שנזרע ביהודי' כו' וכן טעמא דרבא שמא יפטור אשת אחיו וכפירש"י התם עכ"ל וכד דייקת תראה דשפיר קא קשיא להו ואחרי נשיקות עפרות זהב לו להגאון הנז' המבחין בין הבחנה להבחנה יראה דהבחנה שבין זרע שנזרע בקדושה כו' חמיר' טפי וכמ"ש תו' פ' אלו נערות דף ל"ז ד"ה צריכין להמתין ג' חדשים ע"ש ועיין בתו' פ' החולץ דף מ"ב ד"ה לזרעך אחריך שכתבו ז"ל לקמן פ' נושאין דרש מהאי קרא דאזהר לי' רחמנא לאברהם לא תנסוב נכריות ושפחה דלא יתייחס זרעך בתרה ע"ש וא"כ למה ליה לחדש הבחנה זו בין ראשון דלא מוכח שפיר מזרעך אחריך תיפק לי' ממעוברת חבירו שלא ישא וגבי גר וגיורת נימ' באמת טעמ' משום זרע שנזר' בקדוש' ובתשובת נ"ב שם ז"ל אלא דאכתי קשה במה דהקשה ונבדקה בהילוכה ואמר אשה מחפה שירש בנה וזה דוחק דלפעמי' הבעל הראשון עשיר יותר כו' וה"ל למימר אשה מחפה כדי שלא תצטרך להתגרש מהשני או לפרש טעם גוף האיסור משום מעוברת חבירו ומינקת חבירו ע"ש ובזה שפיר מצינו לומר דצריך להך טעמא דאשה מחפה שירש בנה בנכסי בעלה משום גר וגיורת דתיקשי ונבדקי' בהילוכה ולזה משני אשה מחפה כדי שירש בנכסי בעלה דהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה אינו יורש את אביו הגר ובשאר נשים אע"ג דלפעמים הראשון יותר עשיר משום דהתם בלא"ה מחפה שלא תתקדש מחמת מעוברת חבירו ומנקת חבירו. אלא דמלשון רש"י שכתב אשה מחפה שירש בנה בנכסי בעלה וכתב רש"י בנכסי בעלה השני ע"ש משמע דבשאר נשים נמי קאמר האי טעמא ולמה לא נימא בשאר נשים מחפה שלא תהי' צריכה גט משום מעוברת חבירו ותהא צריכה הפרשה שתי שנים או גט: ולכן נראה לענ"ד כיון דבתחלה לא אסרו חכמים משום ספק מעוברת וכמ"ש הרמב"ן דכולי האי לא גזרו משו' ספק מעובר' וא"כ בהיתר גמור הוא ולכן אפי' המצ' ימצא דמעובר' היא נמי לא תצא מהיתר' הראשון דלא אסרו חז"ל מעוברת חבירו ומנקת חבירו אלא היכא שנשאה באיסור שהיתה מעוברת או מנקת חבירו אבל אם בשעה שנשאה הי' בהיתר אע"פ דנמצאת מעוברת לית לן בה כיון דבהיתר נשאה ולא בעי הפרשה בזה ולמסקנא דצריכה להמתין שלשה חדשים משום הבחנה א"כ כל שנשאת תוך שלשה חדשים ה"ל נישואין באיסור צריכה הפרשה משום עיבור ויניקה:

ס"ק ב

אבל מותרת לעשות שידוכין. וכתב ב"י שישבע המשודך שלא יכנוס בבית המשודכת עד סוף הזמן כדי שלא תבא לידי תקל' ועמ"ש בסק"ז:

תוכן העניינים

אבני מילואים א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה