אור ברסלב

אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]

סימן יב

סימן יא

סעיף א

ס"ק א

המביא גט צריך לומר בפני נכתב יבמו' דף כ"ה טעמא דממד"ה דעלי' קא סמכינן אבל מארץ ישראל דלאו עלי' קא סמכינין ישא את אשתו והא מת דלאו עלי' קא סמכינין דאמר מר אשה דייקא ומנסבא וקתני לא ישא את אשתו התם ליכא כתבא הכא איכא כתבא דתנן מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח. והרשב"א בחידושיו ז"ל כתב מוכיח קשיא לי א"כ אפי' במביא ממד"ה ליהמני' דהאי נמי במביאו ממד"ה היא שנוי וי"ל דהכא לאו בדוקא נקט אלא לומר דאשכחן בעלמא דכתב עדיף ממיתה וא"ת מ"ש מהאי י"ל דהכא דיצרו תוקפו חיישינן אפי' בדאיכא כתבא כל היכ' דסמכינן עלי' אבל התם דמשום איבה בלחוד כולי האי לא עבדי ולא חיישינן עכ"ל ולענ"ד נראה דודאי בחמש נשים דלא חיישינן אלא משום איבה ולקלקול' מכוונת כי היכא דתצא מזה ומזה ובדאי' כתבא ואומרת בפ"נ דתו אין הבעל יכול לערער וליכא קלקולא ומש"ה מיהמנא וכ"כ בטור סימן קמ"ב ז"ל ומטעם זה אפי' חמש נשים שאין נאמנות להביא גט בארץ ישראל כדפרישית לעיל נאמנת להביא בח"ל ולומר בפ"נ דליכא למיחש שמא מכוונ' לקלקלה כיון שאין הבעל יכול לערער עכ"ל אבל הכא דחשדינן שמא מעיד כדי

לישא אותה לכן לא ישא. עוד שם כתב הרשב"א ז"ל ועוד קשיא לי הכא מה"ט דאשה דייק' ומנסבה הא אפי' ת"ל דטעמא דע"א משום דלא משקר הוא מכל מקום הכא ה"ל כמביא מארץ ישראל דטעמא מאי מהימנת לי' בארץ ישראל משום דאי אתי בעל ומערער צריך לקיימו ומרתת דלמא אתי בעל וכ"ש הכא דמיתה אינו יכול להכחיש ע"ש. ובתו' רפ"ק כתבו טעמא דארץ ישראל דמהימן משום דמן התורה אין צריך קיום אלא דרבנן הוא דאצריך קיום ומשום עגונה הקילו כל זמן דליכא ערעור ע"ש וא"כ אין הטעם כלל משום דמרתת:

ס"ק ב

ואם כנס לא יוציא יבמות שם איבעי' להו כנס מהו שיוציא רב כהנא אמר כנס מוציא רב אשי אמר כנס אינו מוציא כו' אמר להו מתניתא היא הנטען מן השפחה ונשתחררה מנכריות ונתגיירה הרי זה לא יכנוס ואם כנס אינו מוציא אלמא ברננה לא מפקינן ה"נ ברננה לא מפקינן ובתו' שם ז"ל וללנטען על אשת איש לא דמי דהתם בדין שיוציא אם הוא אמת אסירא לי' אבל הכא שאסר את האשה בנדר אפי' אסרה שלא כדין כיון שגירשה בעלה שריא לחכם מדאורייתא ע"ש ולפי"ז במביא גט וגבי מת הרגתיו אם כנס מוציא דאם שקר מעיד הרי זו אסורה מדאוריית' ובאשר"י כתב ז"ל איבעי' להו חכם שאסר האשה וגרשה בעלה ומשמע דבאינך כנס מוציא וזה כדברי תו' והרשב"א בחידושיו כתב ז"ל הא דבעי כנס מהו שיוציא פי' רש"י דקאי אמביא גט ומת הרגתיו וחכם שאסר בנדר ואסיקנא אם כנס לא יוציא אבל מדברי התוספתא הי' נראה לכאורה שלא אמרו כן אלא בחכם שאסר את האשה בנדר דתניא הפודה את השבו' מותר לישא אותה המעיד על השבוי' הרי זה לא יכנוס ואם כנס לא יוציא הרגתיו הרגנוהו לא ישא את אשתו ר"י כו' הנטען מאשת איש ונתגרשה ע"י אחר הרי זה לא יכנוס ואם כנס לא יוציא החכם שאסר את האשה בנדר על בעל' הרי זה לא ישאנה ואם נשא לא יוציא אלמא מדקתני בכולהו אם כנס לא יוציא ושייר למת הרגנוהו ולא תני בהו מידי משמע דהתם אפי' כנס מוציא והכי נמי משמע מדאמר רב אשי ברננה לא מפקינן דמשמע דהא בדלא אפשר למיתי אלא לרננה בעלמא ולא לידי איסור דאורייתא עכ"ל אמנם בדברי רש"י לפנינו לא הוזכר כלל מת הרגתיו הרגנוהו וז"ל כנס מהו שיוציא אחכם ואמביא גט קאי ע"ש ושייר למת הרגתיו. ולכן נראה דרש"י נמי ס"ל במת הרגתיו הרגנוהו כיון דאפשר לבא לידי איסור דאוריית' מפקינן וכדמוכח מדאמר רב אשי ברננה לא מפקינן ומשמע דוקא ברננה הא היכא דאי' חשש דאורייתא מפקינן וכמ"ש הרשב"א ואע"ג דבמביא גט ממד"ה אם שלא כדת הוא מעיד לאו רננה הוא אלא איסור גמור היינו משום דבשליח שמביא גט ממד"ה גם אם לא יאמר בפ"נ נמי אם נשאת לא תצא וכמ"ש הב"י לדעת הרמב"ם ע"ש ב"י סימן קמ"ב לדעת הרמב"ם דאם לא אמר בפ"נ אם נשאת לא תצא ע"ש וא"כ י"ל דרש"י נמי הכי ס"ל להכי אינו אלא רננה שיאמרו דמעיד כדי לכונסה ומש"ה במבי' גט ממד"ה ובחכם שאסר בשניה' אינו אלא משום רננה דאחר שכנס לא בעינן עדותו כלל דאפי' לא אמר בפ"נ נמי אם נשאת לא תצא אבל במת הרגתיו נראה דמודה רש"י דאם כנס מוציא כיון דבזה אי' חשש איסור וכמ"ש ושטת תו' והרא"ש דאם לא אמר בפ"נ ונשא' תצא וכמ"ש ב"י בסימן קמ"ב ע"ש לזה כתבו תו' והרא"ש כנס אינו מוציא רק בחכם שאסר ודוק

ס"ק ג

אבל המביא גט שאינו צ"ל בפ"נ. כתב הב"ש ז"ל משמע אפילו בארץ ישראל דמהני אם אמר בפ"נ דתו אינו יכול הבעל לערער מכל מקום אינו בכלל עד המעיד עכ"ל. ולא הי' לפני ב"ש דברי חידושי הרשב"א שכ' ז"ל ומסתברא לי' דבארץ ישראל נמי היכא דאמר בפני נכתב ובפ"נ לא ישא את אשתו ומשום דהתם נמי עלי' דידי' קסמכינן ואפי' אתי בעל וערער ערעורו בטל וכדאמרינן בגיטין פ"ק אמר לי' לא צריכת ואי עבדית מהנית עכ"ל

תוכן העניינים

אבני מילואים א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה