אור ברסלב
אבני מילואים א - ב סימן ז › סעיף יז

אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]

סימן ז · סעיף יז

סעיף טז

ס"ק יג

כותי ועבד הבא על בת ישראל נסתפקתי במומר שבא על ישראלית אם פוסלה לכהונה לפי מ"ש במרדכי פ' החולץ בשם ר' אברהם מרעגנשפורק דיבמה שנפלה לפני מומר דתימה הוא אי בעי אפי' חליצה דבמקום ערוה קיימא משום דהנבעלת לגוי קנאין פוגעין בו וכיון דהוי כערוה פוסל נמי לכהונה. ולפי מה שאמרו ביבמות (דף ס"ט) בטעמא דגוי ועבד הבא על בת ישראל דפסלה מכהונה דכתיב ובת כהן כי תהי' אלמנה וגרושה מי שיש לו אלמנות וגירושין יצאו נכרי ועבד שאין להם אלמנות וגירושין ע"ש ומומר יש לו גירושין וכמ"ש בתה"ד סי' רכ"ג דמומר שקידש לכ"ע קידושיו קידושין ע"ש, אלא דאכתי יש לומר דפסלה לכהונה מהאי דנפקא כל הפסולין מדכתיב כי תהי' לאיש זר ויליף בק"ו מתרומה ע"ש דאמרו בש"ס נכרי ועבד דלאו בני הוי' נינהו לא אתי מכי תהי' יצאו נכרי ועבד דלאו בני גירושין ואלמנות אבל מומר דבר קידושין שפיר מצינן למילף מכי תהי' לאיש זר אלא דבזה בעי זר מעיקרא ולאפוקי מחזיר גרושתו וע"ש ומומר נמי לא הוי זר מעיקרו:

ואיברא לפי מ"ש הרשב"א בחידושיו פ' הערל [ע,א] בהא דפ"ד פוסל מכהונה ואינו זר מעיקרו וכתב שם משום דבפסולי קהל לא בעי זר מעיקרו ועמ"ש בסי' ו' סק"ג, וא"כ אי נימא כדברי המרדכי דאית לי' דין עכו"ם וקנאין פוגעין א"כ ה"ל מפסולי קהל ולא בעי זר מעיקרו:

ובתה"ד סי' רכ"ג כתב שם בשם גדול א' ז"ל ועל דברי ר' אברהם השיב דכל ימיו תמה על דבריו דמשוה לביאת גוי כמו ערוה דתוס' פ"ק דיבמות [טז,ב, ד"ה קסבר] כתבו בחד שינוייא דמדאורייתא אינו ממזר אלא מדרבנן כיון דבצנעא ביאת היתר הוא וע"ש:

לפי מה שמבואר אצלינו בסי' ט"ז ס"ק ד' דדוקא בנכרית ביאה בצנעא ה"ל ביאת היתר מן התורה אבל ביאת נכרי אפי' בצנעא אסור מן התורה ע"ש, לא קשה מידי דמשוה לי' ביאת מומר לביאת עכו"ם, עוד שם כתבנו דבפרהסיא קנאין פוגעין בו ובצנעא עונשו כרת בידי שמים ע"ש, וא"כ בצנעא נמי ביאת איסור מן התורה היא וא"ש דברי ר' אברהם מרעגנשפורק:

אמנם בפ' החולץ שם (דף מ"ה) מיתיבי כותי ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר ר' שמעון בן יהודא אומר אין ממזר אלא ממי שאיסורן איסור ערוה וענוש כרת ע"ש ומזה מבואר דביאת כותי לאו איסור ערוה היא:

אלא דאפי' לדעת התה"ד דגוי ומומר אין איסורן איסור ערוה כיון דבצנעא מותר, מודה דעל כל פנים אסור מדרבנן וא"כ אפשר דפוסל נמי לכהונה כמו בביאת שאר פסולי דרבנן דהא לדעת הרמב"ם עבד ושפחה מותר מן התורה ע"ש פי"ב מא"ב (הי"א) וכמו כן כתב שאם נבעלה לנתין עשאה זונה והרמב"ם ס"ל דנתין אינו אלא מדרבנן וא"כ אפשר דביאת מומר נמי פוסל לכהונה מדרבנן כמו ביאת גוי ועבד ונתין וצ"ע:

תוכן העניינים

אבני מילואים א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה