אור ברסלב
אבני מילואים א - ב סימן ז › סעיף ח

אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]

סימן ז · סעיף ח

סעיף ו

ס"ק ג

האב שאמר נשבת בתי ופדיתי' בין שהיא גדולה פרק האמר דף ס"ד תנן קדשתי את בתי קדשתי' וגרשתי' כשהיא קטנה והרי היא קטנה נאמן כו' נשבית ופדיתי' בין שהיא קטנה בין שהיא גדולה אינו נאמן ובגמ' מ"ש ריש' ומ"ש סיפ' רישא בידו סיפ' לאו בידי' כו' והרי בידו להשיאה לממזר כר"ע דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין וראיתי בשעה"מ פי"ח מא"ב ז"ל ובמה שתירץ בגמ' כר' עקיבא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין ראיתי למוהרי"ן לב בשטה כת"י ז"ל וכן בידו למוסרה לזנות כדי שתפסול משום דקא עבר בלאו דלא תחלל את בתך להזנות' הלכך לאו בידו הוא והא דקאמר בידו להשיא' לממזר ופי' רש"י ביד האב להשיאה לו בעבירה שנרא' שאעפ"י שהוא עובר בלאו שיכול להשיאה לו לא שהאב עובר כלל שהרי לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים אלא הממזר שהשיאה עובר בלאו עכ"ל. והן דברים תמוהין דהא דאמרינן לא הוזהרו כשרות היינו דוקא לפסולי כהונ' אבל שאר פסולי' שהאנשים הוזהרו מלישא אותן כגון ממזר וכיוצא אף נשים הוזהרו עליהם דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה כו' והוא מבואר ביבמות פ' יש מותרות עכ"ל. ונראה דהא דהוזהרו נשים היינו אם הנשים בעצמן נישאו לפסולי קהל אבל הכא האב הוא שמקדשה ואין האב מוזהר בזה ואין האב עובר כלל במה שמקדש בתו לממזר ובתו ג"כ אינה באזהרה כיון דאביה הוא המקדשה לזה ולא הי' ומ"ש מוהרי"ן לב שלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולי' בזה ודאי דברי שעה"מ נכונים דהיא ג"כ מוזהרת מיהו היינו היכא שהיא מתקדשת לממזר אבל הכא האב שמקדשה לממזר אין האב עובר בזה כלל. וזה ברור ובמשנה למלך עיינתי שכתב ז"ל דע"כ מאי דפריך בגמרא בידו להשיא' לממזר לממזר דאורייתא קאמר דאי לממזר דרבנן קאמ' והוי פסולה כמו שבוי' דהוי מדרבנן לדעת רבינו ז"ל א"כ מאי משני כר' עקיבא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין הא אפי' לר' עקיבא לא אמר אלא בחייבי לאוין דאורייתא אבל ממזר דרבנן פשיטא ודאי דקידושין תופסין וע"ש שהקשה מזה להרמב"ם דס"ל שבוי' דרבנן. ובשעה"מ שם ז"ל אך זו היא שקשה בעיני לדעת רבינו דא"כ כי משני כר"ע דאמר כו' אמאי לא פריך תלמודא דאכתי בידו להשיאה לממזר דרבנן דקידושין תופסין ופסולה לכהונה ולתרומה ובשלמא לדעת הסוברים דשבוי' היא מדאורייתא כמו שנראה מדברי רש"י פ' הגוזל בהאי דנחיל של דבורים יש לומר דמש"ה לא פריך בידו להשיאה לממזר דרבנן דהא לא חשיב מגו דאיכ' למימר דהאב רוצה יותר לפוסלה מן התורה אכן לדעת רבינו קשה כו' ע"ש שהאריך: ונראה דאין כח ביד האב למסור בתו לביאת פסולים ואע"ג דהאב זוכה בבתו בקידושי' בכסף ובשטר ובביא' היינו ביאת כשרים ולא ביאת פסולים דלפי מ"ש הראב"ד פי"ט מא"ב כל הנבעלת לביאת פסולים הרי היא זונה ע"ש. וה"ל בכלל לא תחלל את בתך להזנותה אלא דביד האב להשיאה לפסולים בקידושין וחופה דה"ל נשואה וכל שנשאת לפסולים אפילו לא נבעלה ונתארמלו או נתגרשו נפסלו מן הכהונה ומן התרומה וכדתנן ביבמות דף נ"ו אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט כו' נתארמלו או נתגרשו פסולות ע"ש וזה אינו אלא מדרבנן וכמ"ש בתשובת מוהר"א ששון סימן קע"ג דחופה לפסולות ולאא נבעלה אינו אלא מדרבנן ע"ש וז"ל והחמירו חכמים יותר לפי שקרובה לביאה ע"ש ועמ"ש בס"ק ח': ויתיישב בזה מה שהקשה במשנה נמלך כיון דשבוי' אינו אלא מדרבנן מאי פריך בידו להשיא' לממזר דלמ' אינו רוצה לפוסלו אלא מדרבנן ושאם תאכל לא תלקה כו' דלפי מ"ש א"כ גם כשישיאנ' לממזר נמי אינו אלא פסול דרבנן דחופה לפסולות אינו אלא מדרבנן: וניחא ליישב גם קושיות שעה"מ כי משני כר' עקיב' אמאי לא פריך דבידו להשיאה לממזר דרבנן דלפי מ"ש למוסרה לביאת פסולים אינו יכול האב דה"ל לא תחלל את בתך להזנותה ואפי' לפסולי דרבנן אינו יכול למוסרה כיון דזנות הוא מדרבנן אלא דבידו להשיאה בחופה וקידושין וכיון דאפי' בחופ' אינ' נפסלת אלא מדרבנן וכמ"ש מוהר"א ששון ומשום דקרובה יותר לביאת פסולים וביבמות שם דף נ"ח הני מילי משתמרת לביאת פסולי דאוריית' אבל דרבנן לא אכלה וכן פסק הרמב"ם פ"ז מתרומו' וא"כ בממזר דרבנן לא נפסלו בחופה וקידושין ודו"ק. ולשטת תו' דס"ל דבחייבי לאוין לא נעשית זונה ועמ"ש סימן ו' סק"ג נמי אינו רשאי למסר' לביאת פסולי' כיון דאסור להאכיל לקטן אפי' איסו' דרבנן וכמ"ש בש"ע א"ח סימן שמ"ג ע"ש והאב מצווה יותר אלא בחופה וקידושין יכול למוסרה דבזה אין הבת עושה איסור כיון דהיא אינה מתקדשת עצמה אלא האב הוא המקדשה לפסולין והאב נמי אינו עושה איסור וכמ"ש ומש"ה לא פריך אלא דבידו להשיאה לממזר ותפסול לתרומה ולכהונה ע"י חופה לפסולות וזה אינו אלא מדרבנן וכשישיאנה לממזר דרבנן לא מיפסלא ע"י חופה לפסולות וכמ"ש:

תוכן העניינים

אבני מילואים א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה