אור ברסלב
אבני החושן חלק א חו"מ › סימן קיב

אבני החושן חלק א· רבי שלמה רייזנר

חו"מ · סימן קיב

סימן קיא

א) וי"א כיון דקיי"ל אחריות ט"ס הוא וכו' ואפי' דאקני נמי. הה"מ הביאו הש"ך ס"ק א' הקשה ע"ז דבב"ב (ד' מ"ד) גבי מכר לו פרה מעיד פריך שם הש"ס ודילמא דאקנה אמר לי' ולדעתם למה הוצרך לומר דא"ל רק להקשות והא דאקני נמי משתעבד והתומים ס"ק ב' מתרץ כיון דע"כ שעבוד מטלטלי צריך לכתוב דאל"כ מטלטלי לא משתעבדו וכיון דכ' לו מקצת אחריות שוב לא אמרינן אחריות ט"ס והוצרך להקשות שמא התנה בפירוש ע"כ ולפענד"נ דעד כאן לא אמרינן דבכתב מקצת אחריות לא נאמר על הכל ט"ס הוא רק היכי שלא הי' צריך לכתוב כלל דאם איתא שסמך על מה דט"ס הוא לא הי' לכתוב כלל אבל היכי דאותו מקצת שכתב הי' מוכרח לכתוב כמו שעבוד מטלטלי אז אף דכתבו מ"מ השאר שלא כתב הוי ט"ס וסמך ע"ז דא"צ לכתוב וראי' לזה נראה מהא דפריך הש"ס פ"ק על שמואל דאמר אחריות ט"ס והא אמר שמואל שבח שפר ושעבוד צריך לימלך ומאי פריך שא"ה דע"כ הא צריך לימלך על שפר ואם יכתוב שפר ע"כ צריך לכתוב גם שעבוד ועיי"ש ברש"י וע"כ דאם כותב המקצת שצריך לפרש לא אמרינן שהוא ככתב מקצת אחריות ולפ"ז נראה ג"כ דבר חדש דאם כ' דאקני ולא כתב נכסים שקנה להמחבר נאמר דהוי ט"ס ואף דכתב מקצת דהיינו דאקני הרי הי' צריך דוקא לכותבו אבל להסוברין דאקני נמי ט"ס הוי כותב מקצת אחריות. שוב ראיתי להשע"מ הביא דברי הדרישה דדייק מדברי הש"ע דכ' שקנה ושיקנה דאם כותב שיקנה ממילא צריך גם לכתוב שקנה דאל"כ הוי מקצת אחריות והשע"מ דחה דאם כותב מה שיקנה כ"ש מה שקנה כיון דאקני הוא למעלה מאחריות שקנה ולפמ"ש בלא"ה אין ללמוד כן מלשון המחבר דכיון דסובר דאקני לאו ט"ס לא הוי ככותב מקצת אחריות ועדיין צ"ע לדינא:

ב) י"א דאף אם כתב לו דאקני יכול לחזור בו. הטעם דלא עדיף שעבוד לרבנן מקנין לר"מ והתומים הקשה למה לא כתבו הפוסקים דבכתב מעכשיו אין יכול לחזור דהא לר"מ במעכשיו אין יכול לחזור ולדעתי צ"ע אי שייך כה"ג מעכשיו דהרי אינו ידוע מה יקנה וקיי"ל דאין ברירה ואך אולי בשדה שאירש אה"נ דמהני מעכשיו. שוב ראיתי בשע"מ הביא דהר"ן בחי' גיטין כ' דאין יכול לחזור בכתב מעכשיו וכ' דנראה דהרשב"א חולק וס"ל דיכול לחזור:

ג) דאקני יכול לחזור בו ויש חולקין. הרשב"א הקשה דאם אין יכול לחזור למה בלוה ולוה וקנה יחלוקו נימא דלקמא משתעבד ומה שתירצו האחרונים לא נתקרר דעתי ונראה דבלא"ה הקשה הקצה"ח דמבואר בהרא"ש דשעבוד לא נקרא חזרה וכן הסברא נוטה דכי ידע כמה יקנה אולי יקנה נגד שני התיבות או אולי יפרע חוב ראשון לכן נשתעבד לשני ויותר מזה מצינו באה"ע סי' מ' דאם הראשון קידשה אחר שלשים וקידשה עצמה תוך שלשים לאחר דיש סוברין דלא הוי חזרה ואם מת השני נתקדשה לראשון וא"כ למה כ' לשני דאקני יחלוקו ונימא דלקמא נשתעבד ולא חזר בו כלל ולכן נראה דיש חולקין ס"ל כמהרי"ט שכ' דלכן מהני דאקני אף דהוא דבר שלא בא לעולם דגופו לעולם משועבד ולכן כל מה שקנה נשתעבד ממילא ולפ"ז פשוט דבקנה אח"כ וגופו משיעבד אח"כ לשניהם יחלוקו ויותר נראה דודאי לשיטת המהרי"ט לא שייך חזרה כמו שאין יכול לחזור משעבוד גופו והרשב"א ס"ל דדאקני מטעם תקנה משתעבד ולכן הקשה למה יחלוקו והוצרך לומר מטעם חזרה:

אכן לכאורה תימה בעיני על הרשב"א דס"ל דאקני ט"ס הוא ובודאי הלוה לאחריות דאקני הא הוא סובר דהוי חזרה ומנ"ל דטעה לכן לא התנה דילמא הי' חייב לאחר ולא רצה לחזור מהראשון לכן לא שעבד עצמו לשני (ואולי באמת הוא טעמו של הרמב"ם דסבר דאקני לאו ט"ס) ויש לתרץ קצת דכבר כתבו האחרונים דלא כהש"ך ס"ק א' רק אף בלא התנה כלל ג"כ אמרינן אף בדאקני ט"ס וא"כ אף אם האמת דלא רצה להשתעבד לשני משום דכבר חייב עצמו לראשון מ"מ אם עכ"פ אח"כ בעת הגבי' אינו חייב לאחר שכבר פרעו א"כ הוי כהתנה דאם יסלק חוב הקדום יגבה השני וכל מה שקנה נשתעבד לו ודו"ק:

והנה התומים הקשה על מה דבעי הש"ס אי לבתרא משתעבד בלוה ולוה וקנה וקשה דאם לבתרא משתעבד שט"ח מאוחרים אמאי כשרים דאם לוה באייר וכתבו בו שלוה בסיון כשר ודילמא ילוה אח"כ באייר וכשיבואו לגבות יגבה הראשון שלא כדין דיסברו דהלואה שלו מסיון ובאמת הא נשתעבד לבתרא דהיינו למלוה שהלוה באייר ע"כ ולדעתי לק"מ. והנה התומים הקשה עוד להיש חולקין דסוברין דאין יכול לחזור א"כ מאי בעי אי לבתרא משתעבד וע"כ הוא משום דחזר מהראשון וא"כ משמע דיכול לחזור ולי נראה די"ל דזה הוא באמת בעיית הש"ס אי לא עדיף שעבוד מקנין ויכול לחזור ואף דכתבתי לעיל דמסברא אין זה חזרה מ"מ אין קושיא אי ס"ד דש"ס בהאיבעיא אולי הוי חזרה גם יש לומר איזה סברא דלא רצה השני להלות לו לכן חזר מן הראשון אבל לפי המסקנא דלשניהם משתעבד שפיר י"ל דאין יכול לחזור רק כמ"ש בשם מהרי"ט דאי הי' יכול לחזור וזה הוי חזרה באמת הי' נשתעבד לבתרא ולק"מ. והיוצא מזה דלפי צד האיבעיא דלבתרא משתעבד ודאי דהוא מטעם חזרה וכמו שכ' התומים וא"כ לק"מ קושייתו שהקשה מאוחרין אמאי כשרין דכבר מבואר דאיירי באחרוהו מדעת הלוה עיין סי' מ"ג וא"כ אם הוא באופן שידע שכתבו בו סיון וכ' להשני שטר באייר הרי בודאי לא חזר מהראשון דא"כ למה הקדים שטרו של שני מהראשון ושפיר גובה מהדין ופשוט עד שאני תמה על התומים שלא נתן לב לזה ודו"ק:

ד) והמאוחר טוען. עיין בש"ך וקצה"ח דזה שייך לדין זה אומר כולה שלי וזה אומר חצי' שלי וכבר הארכתי בסי' ק"ד בזה:

ה) ועמדה ונשאת. עיין מ"ש במי' לאה"ע סי' צ"א בזה:

תוכן העניינים

אבני החושן חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה