אבני האפוד על אהע· רבי דוד פיפאנו
אה"ע · סימן קכט
א ס"א ש"ע ורם יש לא' מהם ב' שמות וכו' ע' בקונט' שבת אחים שבס' בני אברהם מדח"י ואונך. ובענין שמות אשר קרו אלי לרגל המלאכה אשר לפני הנם כתובים במזכרת הגטין קונטריס מיוחד עז אשר לי עם קצת מ"ומ עליהם לך נא ראה אם טוב בעיניך:
ב שם בהגה לא כתב אלא שם האחד אפי' הוא שם טפל. וגירש בו כשר. ע' כנה"ג הג"הט סק"ה. יד"א סק"ב. פ"ת סק"ה שכתבו דאפי' בדיעבד יש לפסל אם לא במקום דוחק ועיגון גדול וע' שדי חמד סי' ל"ה או"ח וע' לה' ראש משביר ח"א חא"הע סי' ל"ד שאחר שעמד בדבריהם כתב להתיר בדיעבד היכא שב' השמות ידועים וניכרים לעולם דאז אפי' כתב הטפל עם וכל שום כשר ע"פ היסוד מתשו' ר' אביגדור כ"ץ שהביא הרב"י לעיל סי' קכ"ח גבי שמות העיר שיכתב איזה מהם שירצה והרבה עליו רעים ופירש דברי רש"י דש"ס גיטין דל"ד גבי ההיא דק"ל מרים ופורתא שרה דהכונה דהמיעוט לא היו מכירין אותה בשם שרה אבל אם אם מכירין שתי השמות לל"ב וכפירוש ה' המכת"מ י"ש וע' אמרות טהורות דקע"ו ע"א ודקפ'"ד שדחה פירוש זה בב' ידים:
ג ס"ג ש"ע שינה שמו או שמה וכו'. אם השינוי פוסל מדאורייתא או מדרבנן. במחלוקת הוא שנוי לפי דעת הב"ש סק"ה וע' בס' עבודת השם סי' ל"ז רקפ"ו ע"א שכתב דגם מוהרח"ש בא"הע סי' ג' דק"א ע"ב הבין בפשיטות מדברי התוס' דגיטין ד"ך כסברת הב"ש דלדהו הוי הפיסו' מדרבנן וכתב שדבריהם צ"ע וע"ש עוד מ"ש ומן התימא על ה' שדי חמד מע' גט סי' ל"ז או"ל שנעלם ממנו כל זה עי"ש:
ד בשינוי שם האבות ג"ך נחלקו הפוס' חי הוי מדאורייתא או מדרבנן ואיכא טובא מהפוס' דס"ל דהוי דאורייתא קבצם כעמיר ה' שד"ח סי' ג' רו"ב וע' עבודת השם שם ורבני ירוש' הרמב"ן ומוהרי"א ז"ל ומוהר"ש סלאנט בתשו' כי באה בס' בני בנימן ח"א סי' י"א י"ב י"ג נקטי בפשיטות דהוי דרבנן:
ה אם כתב כהן במקום שאינו יהיה בשם המגרש או בשם אביה. כתבתי בזה בקונט' הגיטין אשר לי סי' פ"ו לך נא ראה:
ו שם ש"ע אע"ג שכתב כל שום שיש. ע' כנ"הג הגהב"י ס"ק מ"ה מ"ש משם מוהרשד"ם להכשיר יד"א ס"ק ק"י עבודת השם ס' ל"ז דקפ"ו. הר"הג מוהר"א פאלאגי ז"ל בתשו' כי באה בס' ז"לח ח"ב ע' גט:
ז ס"ד ש"ע אם עומד במקום א' ושולח הגט למקום אחר וכו' כותב שם מקום הנתינה וכו' מי ששמו ראובן ואח"ז קראו אותו חיים ושלח גט לאשתו וכתב חיים דמתקרי ראובן ובמקום הנתינה חין מכירין אותו בשם חיים כלל ונתעכב הגט עד כי למאי דביני ביני בשעת נתינה נתפרסם בעיר ששמו חיים נפל מחלוקת בזה בין רבני ירושלים והורו דלא מהני גט זה וצריכה גט אחר. יד"א הגה"ט סק"ז משם ה' נחפה בכסף ח"א סי' ד"ה וכתב שם משם ה' הדמ"ק בח"א סי' מ"ג שצדד להתיר. וכן הביא ב' לח"ש דקנ"ב, וכעת אין ספר אדמ"ק תחת ידי. האמנם אנכי הרואה לה' שמחת יו"ט בסי' י"ג דנ"ג שמביא וקורא תשו' ה' נח"ב הלזו ונתח אותה לנתחיה והעלה דכל דבשעת נתינה הוכשר סגי בהכי אף כי בשעת כתיבת הגט נכתב שלא כהוגן יעו"ש: וגדולה מזאת היה רוצה להתיר הרב ז"ל שם דאם יהיה האופן דבמקום הכתיבה טעו ושינו את שמה שינוי גמור דהיינו שכתבו שם וידא (שהוא שינוי שם מח"ח) ועל האמת כי בשעת כתיבה עדיין לא שינו את שמה ואח"ך למאי דביני בני שהביא השליח הגט למקום הנתינה חלתה המתגרשת ושינו את שמה לוידא כמ"ש בגט כיון דבשעת כתיבה לא נכתב בכונה לשנות את שמה ואדעתא לפסל הגט רק מחמת טעות שהטעה אותם הבעל או אחרים כיון דבשעת נתינה אתרמי מילתא ששינו את שמה ס"ד, אלא דבסו"ד בדנ"ג ע"א לא אזר חייל להתיר מטעה דהוי מחוסר מעשה השינוי בין כתיבה לנתינה ובעינן וכתב ונתן אך היכא דעיקר השינוי היה קודם כתיבה רק שחסר הפרסום בכה"ג פשי'טל דמהני אם הפרסום נעשה בין כתיבה לנתינה יש"ה, ולפום ריהטא האי חידושא דעלה בדעתו של הרב נראה כמו זר דכיון דבמקום הכתיבה כתבו שם וידא מבלי היות לה שם זה אף שאינו בכונה לפסל את הגט רק מחמת טעות מ"מ נמצא דהכתיבה והחתימה נעשו על שם שלא הי"ל ומה נועיל כי בשעת נתינה היה לו שם זה וכן מצאתי להגאון פתחי תשובה בקו ט' השמות בפ"ן אות ד' שכתב דאם היה הגט נכתב בשינוי גמור גם במקום הכתיבה דשמה נפתא וכתבן טפתא ודאי דאינו מועיל שינוי השם ע"י הכרזה אחר הכתיבה אף קודם הנתינה כיון דבעת כתיבת הגט נכתב ונחתם בשינוי ובפיסו' ואפי' אם שינו לה השם ע"י חולי בשינוי גמור שעקרו השם הראשון ועתה אחר השינוי הוא כמו שנכתב בגט אין מועיל כלום לתתן חתימות העדים שחתמו אשקרא והאי גיטא חספא בעלמא הוא וכו' אבל אם יש שינוי גמור בין מאדום כתיבה למ"ן לא היו סומכים להתיר ע"י הכרזה, מיהו אם בין כך שינו לה השם מח"ח לשם מ"הכ שנכתב בגט ונשתקע שם הראשון איפשר דיש להקל וצ"ע את"ד, הרי להדייא דכל דבמקום הכתיבה כתבו שם שלא יש להמגרש או המתגרשת לא מהני כלום מה שה חזק אח"ך. וכן ראיתי להרב שדי חמד בסי' ל"ז אות י"ד שהביא משם ש"ות שם אריה שאינו מועיל כלל החזקת השם דאח"ך דיש בזה שלא לשמה דצווה לכתב לשם רשה ששמה כך ולא לשם אשה זו וכו' ומה שהביא ה' שד"ח בסו"ד ראיה מדברי הג"פ סי' קכ"ט ס"ק ל"ו יש לדחות דהתם שאני דהא מיהא יש לו שם זה: מיהו על נדון ה' נח"בר שבמקום הכתיבה נכתב כהוגן בשינוי שמו שהי"ל רק דבמקום הנתינה היה חסר הפרסום ולמאי דביני ביני נתפרסם שרצה הרב לפסל וחלק עליו ה' שמחת יו"ט בזה הגאון פ"ת הוא תנא דמסייע ליה דאיהו רצה להתיר אף היכא דהיה חסר עיקר השינוי ונעשה למאי דביני ביני כ"ש היכא דכבר היה השינוי רק שלא נתפרסם ואינו חסר רק הפרסום דבהא יתיר בשופי הפ"ת ולא הצ"ע למעשה כי אם היכא דחסר מעשה השינוי וכמבואר למעין אלא דגם זה מידי פלוגתא לא נפקא דמלבד דרבני ירוש' בנדון ה' נח"ב הצריכו גט אחר ולא אהני להו הפרסום דמאי דביני ביני אף גם זאת ה' שד"ח שם בהעתיקו לשון ה' שם אריה הביא לנו טעם אחר לומר דלא מהני החזקת השם דאח"ך משום דבעינן שלא יהא מחוסר מעשה בין כתיבה לנתינה והיה מחוסר מעשה החזקת השם (דטעם זה דחאו ה' שמחת יו"ט ויעו' לעיל סי' קכ"ד על ס"ב מש"ש) גם הביא שם משם ה' שדה הארץ ח"ג סי' י"ג דאף אם חסר הפרסום לבד לא מהני ע"ע, וע' לעיל סי' קכ"ה על סט"ז מ"ש עוד ע"ד ה' שמחת יו"ט הנז':
ח ס"ט ש"ע אם לא הזכיר שם אבי האיש וכו' כשר לא הוזכר בדברי מרן אם כשר ליתנו לכתחי' ותתגרש בו או"ד דוקא כשניתן הגט אבל אם לא ניתן לכתחי' לא ינתן אף לדברי המכשירים וע' כנ"הג הג"הט ס"ק ס"ח יד"א ס"ק כ"א שכתב דלענין הלכה אם נתגרשה בגט שלא נכתב שם אבי המגרש דהגט כשר ותנשא לכתחי' כיון דאית לן גדולי הפוס' דסברי הכי וכ"כ מרן בס' הקצר י"ש מבואר דאם לא ניתן עדיין אף שנכתב לא חשיב דיעבד. וכן העלה הגאון מו"הר בס' שע"א א'הע סי' מ"ג ולא התיר רק במקום עיגון שהיה גט ע"י שליח ומכח ס"ס יעו"ש. וכן העלה הרב המפור' מוהרח"פ בס' גנזי חיים מע' גט אות מ"ד אלא שבאות א' לא כ"כ, יעו"ש וכבר עמד בזה ה' מוהרח"מ בס' ישמח לב ח"ב סי' ח' והצ"ע דבריו:
ט ע"כ לא כתבו הפוס' דלכתחי' לא תתגרש בלתי כתיבת שם האבות תנן היכא דאין לנו שום ספק בכתי' אבל היכא דאנו מסופקין בשם האבות אז כתבינן שם המגרש והמתגרשת לבד וכמ"ש מוהרש"ך והב או ה' כנה"ג בס"ק נ"ט והיד"א שם והכי עבדי עובדא רבנן דממוני אגיטי דור אחר דור וכמבו' במסדרי הגט לך נא ראה בס' שדי חמד מע' גט אות ט' שאסף וקבץ כמה נדונות בזה שהשמיטו שם האבות לכתחי' ואין חילוק בין אשכנזים לספרדים וכמו דסבר מימר הבאמ"ח ח"א סי' כ"ה יעו"ש וכאשר כתבתי במז"הג שלי סי' ד"ן אות ט"ו.י סו"ד ש"ע יוסף בן ש' ששינה וכתב יוסף בן שמואל פסול, ע' כנה"ג הגה"ט ס"ק כ"ט מ"ש משם הרלנ"ח היכיא דהוחזק במקום הכתיבה והנתינה בשם אחד ולא נודע לו שם אחר אע"פ שבארצו היה נקרא בשם אחר דכשר. וע' בני בנימן א"הע שי' י"ב ושם נאמר דאף לדברי הרא"ש שכתב דאין אדם רשאי לשנות שם אביו ה"ד בהיותו בחיים אבל לא לאחר מיתתו ועמד ע"ד ה' גט פשוט ס"ק נ"ג דתלהו במחלוקת ע"ע:
י"א ע"כ לא כתב הרח"ש לפסל אלא דוקא היכא דידעינן בודאי דזה שינה שם אביו אבל אי לח ידעינן רק ע"פ דבריו ומפיו אנו חיין מאן לימא נן דדבריו אחרונים עיקר ולא דבריו הראשונים. בני בנימן חא"הע סי י"א והסכים עמו בזה ה' מוהר"י קובו שם וע' מה שפקפק מוהר"ש סלאנט נר"ו שם בסי' י"ג:
י"ב חם הי"ל ב' שמות כגון שנשתנה שמו מח"ח והיה קרא בפי הכל חיים משה והבן גרש את אשתו וכתב לה אברהם בן משה לכ"ע כשר דהרי כתב בהדייא שמא קמא ושם הב' הגם דאיהו העיקרי כפה עליו פסכתר ולא זכר ליכא למיחש לרואים דהרי אינהו בדדה ידעי ודאי כי הוא זה שם אבי המגרש אלא דידעי נמי דאית ליה שמא אחריתי לא מקרי שינוי וכו' ה' משא"מ ח"א חא"הע סי' ח"י וכ"כ ה' פ"ת ס"ק כ"ח משם הגאון מוה"רמ מבריסק סי' לה וה' בני בנימן שם בנדון שבא לפנינו שהמגרש אומר דשם אביו אהרן אברהם והוא כתב גט לאשתו בשם אשר בן אברהם ומערער על הגט לפסלו כתב להכשיר ואגמרה בדדמי מהא דה' משא"מ וכיעו"ש בסי' י"א וט"ז ע"ח וכ"ד ה' מוה"ר ענתיבי שהו"ד בשאלה שם ואם נדון הרב הוא דשם אהרן לא הי"ל משעת לידה רק דע"י סיבה נוסף לה גם שם זה אח"ך דמיו בו לנדון ה' משא"מ ואין ביניהם כמלא נימא אך אם נדון הרב הוא דמשעת לידה נקראו לו ב' שמות אזי יש לחלק טובא מנדון ה' משא"מ לנ"ד דבשלמא בנדון ה' משא"מ דכל אחד הוא שם בפ"ע לאביו והאיכא שם אביו, אבל כל שמשעת לידה נקראו לו ב' שמות בכתבו רק את השם האחד הו"ל ככותב חצי השם וכמו שאילו הוה שם אביו שם טוב וכתב שם לבד או טוב לבד דפשיטא דפסול ע' ג"פ ס"ק ס"ג כמו כן הוי הכא והוא פשוט שו"ר לה' שדי חמד ע' גט סי' ל"ה או"ח שקדמני בזה:
י"ג בזמננו זה דהרב קורע הגט ונשאר הגט ביד ב"ד קרוע ליכא למיחש להא דטעם הרא"ש הוא משום שהרואה הגט יאמר שאין זה המגרש והכא לא שייך זה שם, והרב המגיה ה' יש"א ברכה בסי' י"ב מביא שה' בית אהרן בדכ"ה ע"ח חלק עליו וכתב דמאחר דמנהג זה הוא מימי קדם מזמן הראשו' לא הי"ל לפסק להא דהרא"ש ומני"ר כתב דגם ה' בני בנימן לא נקט טעם זה אלא. לצירוף וע"ע לו בתשו' כי באה בס' ישרי לב אות הגימל ובס' בני בנימן סי' י"ח דסמך על טע"ז בצירוף טעמים אחרים גם בשינה שם המגרש עצמו י"ש, ועמ"ש עוד בזה בננזה"ג אשר לי סי' פ"ו או"ז ולעיל סי' קכ"ה אות ו':
י"ד שם ויש מי שאומר שאם נשאת לא תצא ע' ג"פ ס"ק מ"ט שכתב בדעת מרן דכן דעתו וקרוב לזה כתב ה' משח"מ בסי' ח"י דקנ"ח ע"א וע"ע בני בנימן ס"י י"ב: ט"ו סט"ז ש"ע אם השם הב' יוצא משם העברי וכו' ע' בקונט' שבת אחים דכ"ד והילך. ובמז"הג אשר לי סי' קט"ו: