אבני האפוד על אהע· רבי דוד פיפאנו
אה"ע · סימן קיא
א ס"א ש"ע מתנאי הכתובה שיהיו הבנים זכרים יורשין כתו' אמן וכו' ע' מה שהאריך ה' בני אברהם בא"הע כי' כ"ח בחילוקי דעות הפוסקים שבאו בענין זה בטור וב"י ועוד לו בסי' ב"ך:
ב שם וי"א שאף התוס' בכלל. כל האחרונים אחזו צע"ר ע"ד מרן הללו דנקט להך דינא בלשון י"א מאחר שהוא סוגייא בדוכתה בר"פ אע"פ ע' ח"מ. ב"ש. כנה"ג הגה"ט סק"ג. יד"ח סק"ב וע' יאו'ה יעלה למ"ור דיינא מוהרי"קו ז"ל בחא"הע סי' ח' מה שטרח ניישב ושם בהגהותי רשמתי לה' חינא וחסדא ח"ג דס"ט ע"ד שגם הוא דרך ובא לו לכלל ישוב. והן עתה נד"מ תשו' מוה"רי פאראני ושם בתשו' סי' ס"ו כתב דאיזה תלמיד כתבו:
ג ס"ב ש"ע בר"א שהניח יותר על ב' כתובות דינר וכו'. יאודה יעלה שם נשאל אי בעינן מותר דינר על ב' הכתובות והתוספת רו די במה שיהיה מותר דינר רק על עיקר כתובה והנדונייא ופלפל בזה ולא העלה ארוכה וע' בהגהותי שם:
ד במחלוקת הפוס' שיש בעניינים האלו ואין שום אחד מהבנים מוחזקים היכי דיינינן ע' כנה"ג הגה"בי סק"ד. יד"א סק"יד. בני אברהם שם. המורם מהם דטוב לפשר ביניהם פשרה קרובה לדין:
ה סט"ו ש"ע לפיכך אין הבנים יורשים כתו' ביד עד שיהיה שטר כת בה יוצא מתחת ידם. ע' כנה"ג הגה"בי סק"ז שהרא"ם חולק בזה ותמהו עליו גדולי האחרונים שהוא היפך דברי הרמב"ם ויישבו דבריו וע' יד"א ס"ק ט"ו וט"ז. יאודה יעלה שם שהביא מ"ש ה' משא"מ בא"הע סי' כ"ח דקפ"ג ע"ז והצ"ע דבריו. ו סט"ז מורם בהגה י"א דאין כתובת ב"ד נוהגת האידנא וכו' וכן נוהגין במדינות אלו. במקום שאינן ידוע המנהג אין מוציאין מיד המוחזק ע' יד"א הגה"בי ס"ק ח"י וע' חס"ל חא"הע סי' א' ד"ד ע"ב שכתב דרוב הפוס' ס"ל להגבות כתו' ב"ד אפי' אם אינו מוחזק כ"ש כשהוא מוחזק ומדברי הפוס' רבני שלוניקי שהביא שם היד"א נראה דלא הוברר אי בשלוניקי גובין כתו' ב"ד או"ל וכ"כ הרד"ק הזקן והוא היה אחד מהב"ד של יתומים בעיר עז לנו שלוניקי יע"א) בזכרונותיו שבס"ס תפארת אדם דקפ"ג ע"ד כי בשלוניקי אין מנהג פשוט בזה, אך רעהו ועמיתו שהיו בזמן אחד שניהם יחד ב"ד של יתומים ואלמנות מר ניהו מוהר"ש גאטינייו ז"ל בס' צ' הכסף ח"ב בסי' כ"ט אחרי כתבו כדברים האלה ושכך היה עד דורו של הדב"מ סיים וכתב שבא מעשה פעמים הרבה לפני רבני הדור ולפניהם ודנו שלא להשגיח בדברי התובעים בזה יעו"ש. גם אני הדל בהגהותי לס' יאודה יעלה שם הנה הבאתי משם ה' חינא וחסדא בדע"א ע"א שגם באזמיר ובנא אמון וכל אגפיה נהגו כך אך בליוורנו נהגו להגבות יעו"ש, וע"ע ירים משה בזכרונותיו לא"הע מע' הך' אות ח' ואות י"ו בן עיר שנוהגת בה כתו' ב"ד שהלך למקום שאין נוהגים אי אזלינן בתר עיר שגובין כתו' ב"ד או לא. ע' יד"א סקי"ט שרמז גיור חא"הע כ"ד סי' כ"ג וסי' ל' והן עתה יצאו לאור תשו' מוה"רי פאראגי ז"ל שהיו בכ"י וע"ש בסי' טו"ב שהאריך בזה ואסיק להלכה דלא פקע החיוב ודינא הוי דגובין ובסי' י"ח התלונן עם מוהר"ר דוד גרשון שר'ל דאזלינן בתר דירת הבנים ומני"ר חלק עליו בכח עד שחזר מוהר"דג והודה לו דדינו דין אמת י"ש: