אבני האפוד על אהע· רבי דוד פיפאנו
אה"ע · סימן נז
א ס"א ש"ע מסרוה שלוחי האב לבעל ומתה בדרך קודם שתכנס לחופה אע"פ שהנדונייא עדיין בבית אביה בעלה יורשה. פסק כדעת הרמ"בם ורש"י ודלא כדעת ר"ת דעימיה והובא מחלוקותם בטור לעיל סי' נ"ה ובמור"ם בהגה לעיל סי' ג"ן. ושם כתבנו איזה חילוקי דינים בזה. אך עתה נדבר למען דעת מה דעתו של מרן ונ"מ לבני א"י ודכוותייהו שקבלו עליהם ס' מרן. ובזה נבוכו האחרונים דהרב בית יאודה בח"א דקי"ב וה' אדמ"ק ח"א סי' ל"ג וה' נח"ב ח"ב דפ"ה כתבו דנקטינן בזה כדעת מרן ולכן אף אם אבי הבת מוחזק אינו יכול לומר קי"ל ומוציאין מידו. ולעומתם הג"א בתשו' הביאו הרב פרי הארץ ח"ב דפ"ד והפר"הח שם וה' פרי האדמה בח"א דס"ו וה' ראש משביר בסי' א' ד"ה תפסו במושלם דאף בא"י יכול המוחזק לומר קי"ל קבלם כעמיר האי תנא בתראה שלים ה' כפי אהרן בח"א סי' יו"ד ואחר שעמד ע"ד זו הלכה העלה דאף בארץ הקדושה ובאתרי דקבלו עליהם סב' מר"ן יכול המוח' לומר קי"ל כר"ת עי"ד באורך שם ובסי' י"א ג"ך הן' אריוך אליו על פתגם דנא וב' הרבנים שחלקו על ה' כפי אהרן ה"ה מוהר"י קאפילוטו ומוהר"א אשכנזי זל הוב"ד בס' בני בנימן וקרב איש חא"הע סי' ט"ו ושמה הובאו עוד חבל נביאים מרבני הזמן שרפים ואופנים שהסכימו להוציא מן האב אע"פ שהוא מוחזק כיון דקבלו עליהם ס' מרן עש"ב וכ"כ בס' מעשה איש חא"הע סי' י"א. וע"ע בס' שערי רחמים ח"ב א"הע סי' כ"ט שגם הוא הסכים לזכות המוחזק בטעם קי"ל אפי' באתרא דמארי ביתא מרן ז"ל: