אבני האפוד על אהע· רבי דוד פיפאנו
אה"ע · סימן מח
א ס"א ש"ע האומר לאשה קדשתיך וכו'. מסתמייות דברי מרן נראה דאפי' לא אמר קדשתיך בפני פ' ופלוני אלא קדשתיך סתם עכ"ז נאסר אך בטור כתוב לפני פ"ופ וכן העתיק הלבוש וכ"כ מרן ס"ה. אך באומר קדשתיך סתם ומפרש דבריו חח"ך שקדש בלי עדים נסתפק הח"מ בסק"א והב"ש פשיט לה דמהני. וע' למוהר"י סאמון בתשו' כי באה בס' חק"ל א"הע בהשמטו' סי' פ"ג שנדחק לומר בדעת הב"ש דאפי' אם לא פירש כל שאמר סתם קדשתיך ולא אמר בפני פ"ופ אינו נאסר כיון שיכול לפרש. והרב המחבר שם סי' פ"ד דקע"ח ע"ד השיגו והעלה דבאומר סתם קדשתיך כל שלא פירש דבריו אסור בקרובותיה יעו"ש:
ב ס"ב ש"ע קדשתני והוא אומר לא קדשתיך וכו'. היינו באומרת שהיו שם עדים וכמ"ש לקמן ס"ה וכ"כ הלבוש ואם אומרת לפני פ"ופ ובאים חותם העדים ומכחישים אותה על פניה ע' כנה"ג הגה"טו סק"ט והגה"בי סק"א יד"א הגה"טו סק"ג פ"ת סק"ב. ומ"ש אני הדל בתשו' שהשבתי בסיון התר"סח דכל שאותם עדים שאומרת שנתקדשה בפניהם באים ומכחישים אותה על פניה יש להתיר מטעם ס"ס י"ש:
ג גם לסברת החולקים ואומרים דאפי' אם מכחישים אותה העדים היא אסורה ה"ד היכא דההכחשה היא בענין הקידושין להדייא דהיא אומרת קדשתני והעדים אומרים לא היו כאן קידושין אבל אם ההכחשה היא בעיקר הקידושי' שהיא אומרת קבלתי קידושי' והעדים אומרים אמת שקבלת קידושי' אבל היו דרך שחוק שמקודם גילה דעתו המקדש או מעות הקידושין היו בגזל וכיוצא דאיכא ריעותא בעיקר הקידושי' בדבר דהיא אינה יכולה להכחיש בזה דמנא ידעה כתבתי בתשו' הנז' דכ"ע יודו שהיא מותרת מחמת דמאי דשוייא אנפשה ח"דא היה בטעות יעו"ש:
ד אם היא אומרת נתקדשתי בפני פ"ופ בנוסח פ' ואנן אשכחינן ריעותא בנוסח אשר אמרה היא איפשר דל"א שוייא אנפשה ח"דא כיון דאף לפי דבריה אין כאן איסור אני עני בתשו' שם: