אבני האפוד חלק ב· רבי דוד פיפאנו
סימן קסו
א ס"א ש"ע היבמה הולכת אחר היבם. אם יש התר לחלץ ע"י שליח. ראיתי בתשו' הג' מוהרש"ה בח"א סי' י"ד וסי' קנ"ה שכתב משם ס' יד שלמה דהא דלא מהני שליח היינו לחלץ דבמצות שבגופו ל"מ שליחות אבל האשה שפיר יכולה למנות שליח. והרב השיב דמדברי הרשב"א בחולין י"ב מבואר להפך ומתורתן של ראשונים נלמד דגם באשה ל"מ שליחות ודלא כה' יד שלמה ע"ש. ואנכי עשיתי ארש' רחבה בזה בתשו' טבת התרע"ח סי' י"ב דל"מ י"ש.
ב אם היא אשה זקנה והיא רחוקה ממנו ואינה רוצה לילך אחר היבם בשום אופן ולא איכפת לה אם תחלץ הוייא כעין מורדת. שד"ח מע' חליצה סי' א' או"ז משם צ"ץ החדש ופי' השד"ח דכיון דמחמת אונם אינה הולכת לא הוייא מורדת ממש ובס' משה האיש סי' י"ח הביא תשו' רב א' שפירש דהכונה שתשאר עגונה כל ימיה והסכים עמו רב א' נר"ו שם בסי' י"ט אך ה"ה נר"ו שם בסי' ך' כתב דאף שהיא זקנה מה"ד חייבת ללכת לעירו ואם לא תלך הויא כמורדת י"ש.
ג שם וב"ד נותנים לו עצה ההוגנת וכו'. בש"ס יבמות מ"ד ע"א וק"א ע"ב איתא וקראו לו זקני עירו הן ולא שלוחם ודברו אליו מלמד שמשיאין לו עצה ההוגנת ודרשא זו הביאוה התוס' בערכין ב' ע"א ומבואר שם מדבריהם דהוי דרשא גמורה והוא תימא מדוע לא באה דרשא זו בשום א' מהפוס' המפורסמי' הרמב"ם והטוש"ע וכבר ראיתי למוהר"ח מדיני ז"ל בס' דברי חכמים סי' קכ"ד שהביא שה' ישועות יעקב בע' הקצר סק"א תמה על הפוס' שהשמיטוהו ומה שיישב לזה היא תמוה וכמו שיראה הרואה. וה' דברי חכמים שם נדחק ליישב דבריו י"ש גם הביא שם מהג' זכרן יוסף שתמה על ישוב ה' ישועות יעקב וכתב דגם הג' ב"מ הוק' לו כן דלמה השמיטוהו הפוס'. ולא אכחד תחת לשוני מאי דק"ל ע"ד הג' מוהר"ץ חיות ז"ל בנימוקיו לערכין שם והו"ד שם בסוף הסי' (כי אמיא) שכתב ע"ד התוס' דערכין וז"ל דבריהם תמוהים מ"ש דביבמות דרשינן וקראו הן ולא שלוחן ולא נמצא בשום מקום וכו' וכתב דט"ס הוא וצ"ל עיר הנדחת וכו' עי"ד ופליאה גדולה דבשני מקומות ביבמו' נאמרה דרשא זו והוא פלאי.