אבני האפוד חלק ב· רבי דוד פיפאנו
סימן קסד
א ס"א ש"ע היבמה לא תחלץ ולא תתיבם עד שיהיו ץ' יום. יש להסתפק ביבמה שנפלה לפני חייבי לאוין אם צריכה להמתין ג"ח כיון דטעם ההבחנה הוי מטעם כל שאינו עולה ליבום וכו' וטעם זה אינו שייך בחייבי לאוין דלעולם לא תעלה ליבום ומ"מ היא עולה לחליצה. או י"ל דשאני איסור הבחנה דחשו חז"ל שמא היא מעוברת ותלד גרוע טפי דאינו עולה ליבום מחמת חשש איסור ערוה וצ"ע הג' מצפה אריה תניינא נר"ו חלק אה"ע סי' ז"ך.
ב שם בהגה. תוך ג"ח חליצתה פסולה וצריכה חליצה מן האחין וכו'. ע' ב"ש סק"ד שכתב שאם אין כאן אחים צריכה חליצה שנית מן החולץ וז"א דהמרדכי כ"ב כשנאמר דחליצה ראשונה לא היתה חליצה כלל וממילא יוכל הוא ליתן חליצה כשרה אבל למאי דספק המרדכי באמת דחליצה א' הוייא חליצה פסולה אז מודה המרדכי דאם אין כאן אחים א"ץ ממנו עוד חליצה וע' טו"ז שחולק על סמר'. ה מתנה חיים ח"ב אה"ע סי' מ"ז וע' פ"ת סק"א מ"ש משם ה' זכרן יוסף דבשעה"ד אפי' דליכא אחים ואינם פה יש להקל כשיחלץ הא' שנית ולפ"ד ה' מחנה חיים יש להקל גם בלי חליצה שנית ודוק וע' במזכרת החליצות שלי סי' כ"ו שעשינו מעשה בשעה"ד לחלץ לכתחי' עש"ה.
ג ס"ב ש"ע החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת וכו' דוקא שנגלה לבסוף שבשעה שחלץ היבם כבר היתה מעוברת אבל אם מפני סיבה שהיבם היה נוסע לדרכו ולא ישוב עור לביתו מפני הסכנה נחלצה ב' ימים אחר מיתת בעלה ולא הוכר עוברה עד יום צ"ג א"כ היתה החליצה קודם שנקלט הזרע והיה מהני החליצה אז נפסלה לכהן ואם נשאת תצא ע' ב"ש סק"ו. ה' מחנה חיים שם ובסי' מ"ח.
ד שם וחולץ לה הוא או אחד משאר האחין. ז"ל ר' המאירי על הסוגייא דל"ב ע"ג מן הספר חלצה מעוברת הואיל והפילה או שילדה ולד שאינו ש"ק חליצה גמו' היא מה"ת ומ"מ מדרבנן צריכה חליצה מן האחין ולא מן האחין דוקא ומפני שנאמר חליצ' פסו' צריכה לחזר ע"כ האחין שהרי פסק למפטר נפשה חליצה פסו' אינה צריכה לחזר ע"כ האחין אלא פירושו לאחד מן האחין וה"ה ממנו וכן כתבוה גדול המחברים ז"ל וי"מ דוקא מן האחין ושבוש הוא ע"כ פירש מ"ש הרמב"ם וחולץ לה הוא או אחד משאר האחין דדוקא אחד ואינה צריכה חיזור ולא תקשי מיניה לה' ב"ש שכתב בסק"ז דאחד מהאחים לאו דוקא אלא צריכה ע"כ האחין דכבר פירש דבריו דהיינו למאן דפסק דחליצה פסולה צריכה לחזר ע"כ האחין אבל המאירי והרמב"ם ס"ל לדינא דא"ץ חיזור וכמ"ש א"ה בנד' סי' ק"ע או"ג וע' כנהג הגה"ט סק"ב שהביא משם ריא"ז דצריכה לחזר ע"כ האחין גם בכה"ג. הגם הלום ראינו לה המאירי דסב' הרא"ש שהביא מור"ם שלא יחלץ לה הוא כתב עלה דהוא שבוש.
ה ס"ד ש"ע היבמה לא תתיבם בעת נדתה אבל חולצת היא וכו'. ע' גנזי חיים ע' חליצה או"ט שכתב שיש נזהרים ע"ז. וע' תעלו' לב ח"ד סי' יו"ד שאין אנו מקפידים ע"ז.
ו ס"ה שיע ואם נתקים הולד וכו' וא"ץ הימנו גט. ע' בנד' או"ג הנה הבאתי דמ"ש בגמרא יוציא היינו בלי גט ותמהתי על הנ"י שפירש יוצאה בגט וכו' ובדבר הזה העירני אחר חכ"ם נר"ו מחכמי קושטא יע"א דהנמק"י קאי אדברי ר"א דש"ס דקאמר יוציא בגט וחידש לנו דברי הריטב"א דאע"ג דלא קי"ל כר"א כל שלא רצה לקיים שאומרים לו שיוציא בגט. וגם הביא במכתבו דברי הא"ז הגדול בה' יבום וקידושין סי' תרל"ז דפירש המשנה דקתני יוציא דהיינו שיוציא בלי גט ושהא"ז הביא בשם ריב"ן דבסוגיית השס' דיבמות דל"ו ע"ב במחלו' ר"א דקתני יוציא בגט פי' ב' פירושים הא' כרש"י והב' דר"א פליג ארישא דבזמן שהולד ש"ק וכו'. גם במה שתמהתי על תשו' שערי צדק שם הוא הגיה דהוא ט"ס ושכבר נרגש בזה ה' המגיה מוהר"ח מודעי ז"ל בלוח הטעיות דקט"ו ע"ב את"ד בקיצור והנאני