אבני האפוד חלק ב· רבי דוד פיפאנו
סימן קסג
א ס"א ש"ע המיבם את יבמתו זוכה בנכסי המת. הכי איתמר ביבמות כ"ד ע"א יקום ע"ש אחיו לנחלה אתה אומר לנחלה או אינו אלא לשם יוסף קורין אותו יוסף וכו' א"ד אע"ג דבכה"ת כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו הכא אתא ג"ש ואפיקתיה לגמרי מפשטיה וע' רלב"ג ז"ל בפירושו שכתב שהראשון שתלד מיוחס אליו כמו יולד בן לנעמי אך לא יקרא בשמו להתחייחס לו למשפחה וכו' וצוחו עליו שזה אינו כדרשת התלמו' שדרשו מזה שמצוה בגדול ע' הרשב"ש סי' תקכ"ה. גם ה' שדה הארץ ח"ג חיו"ד סי' ב"ך הבין הפסוק דבא לחייב שיקרא שמו בשם המת והתנפל עליו הרד"ק האחרון בס' ידי דוד דרפ"ב שהוא הש"ס והפוס'. אך המנהג הוא דכשמייבמין קורין להשם של בן הראשון הנולד על שם המת וכ"כ מוהר"י תאגי"ז ז"ל בס' אלה ממצות היבמה אי נה קוראה לבנה הנולד לה כי אם בשם אחי יבמה נמצאו ישראל קדושים הם ושלא בכונה עושים בכונה וכו' עי"ש. ובעיקר הדין ע' משה האיש הנ"מ אה"ע סי' י"ח י"ט ך'. וע"ד מור"ס בהגה ע' במילואי' אות א"ב תעלו' לב ח"ד בקונט' ראשית לימודים סי' ג'.
ב ס"ה ש"ע ספק ויבם שבאו לחלק בנכסי זקן וכו'. דין זה הוא מוסכם מהש"ס והפוס' ועד עתה לא מצינו חולק בדין זה. ואני בעניי בסה"ק חשן האפד בח"מ סי' שצ"ט כתבתי דאם הספק תפוס יכול לזכות בחלקו. והיה בהניח ס' ראב"ן שהובאה בס' שער אשר חה"מ סי' כ"ו דמ"ט דמחלו' רבנן וסומכוס בב"ק ובשאר דוכתי הוא גם בספק ויבם בנכסי סבא. וס' רשב"ם בב"ב דצ"ב וההג"א דפסקו הלכה כסומכוס וס' רבים מהפוס' דס"ל דכל שהספ' בזכייתו הוא מטעם פלוג' דרבוואתא אם תפס לא מפקינן מיניה. על כל אלין דחו"ו יכול המוחזק לומר קי"ל וזוכה במחצית חלקו אם הוא תפוס יש"ב. ובעיקר הדין דאין ספק מוציא מידי ודאי אנכי עשיתי אר"ש רחבת ידים בחידו' לת"מ סי' פ"ר לך נא ראה וקח לך משם הרבה פרטים דשייכי לסי' זה.