אבני האפוד חלק ב· רבי דוד פיפאנו
סימן לו
א ס"ע ש"ע האשה יכולה לעשות שליח לקבל קידושיה. אם גילתה דעתה דניח"ל להתקדש לזה יוכל לזכות לה שום אדם ולקבל בשבילה קידושין הרב"ש וע' בס' משנת ר"א ח"ב סי' ה' מה שפלפל בזה. ובמעשה שהיה בא' שאמר לשלוחו בפני עדים טומה איסטו אי לייבאלדו אי דאלדו אה פ' פור קידושין והכלה היתה מזומנת ומעותדת לקבל קידושיה והיא כסתה פניה כמנהג הכלות והשליח בעודו מוליך כסף קידושיה חזר בו ולא מסר הטבעת ביד הכלה ונסתפקו חכמי הדור דכיון דהיא עשתה כל ההזמנות לקבל קידושיה א"כ השליח בעצמו נעשה שליח קב לה ובמסירת הטבעת ליד השליח נתקדשה האשה ועמד הרב על הענין והעלה להתיר אי מטעם דכיון דבלשון הזה איכא תן והולך אין כאן זכייה כלל ואי מטעם דאע"ג דתן כזכי לאו כזכי ממש הוא וכן עשו מעשה ע"ד
ב ס"א ש"ע אם מקדשה בשטר אינו כותבו אלא מדעת השליח. במחלוקת זה אם פשטה ידה מקבלה קידו' מאחר צריכה גט מזה ומזה אע"ג דאיכא ס"ס אך אינו מתהפך. משנת ר"א בזכרו' מע' הק' או' ך'.
ג ס"ו ש"ע מי שקדש ע"י שליח לא יקדש פעם אחרת בשעת החופה. ע' בנד' או"ב ולעיל סי' ל"ד או"א ובעיר שהיו נוהגים כס' הריב"ש לחזר ולקדשה ב' בעת הנישו' ובא חכם א' ורצה לבטל המנהג לחוש לס' מוהריקו' אין שומעין לו. עולת שמואל קונפורטי אה"ע סי' ב' עש"ה.
ד ס"ז ש"ע האומר לשלוחו קדש לי אשה. ע' בנד' אות י"ג משם ה' עדות ביעקב ז"ל על מי שנתן מעות לשלוחו לקדש לו אשה ונגנבו. וע"ע משנת ר"א ח"ב סי' ך' מה שפלפל בתשו' זו.
ה שם ש"ע וכן בכל מה ששינה. ע' דרך עץ החיים מד"ה ואילך מה שפלפל בזה
ו סיו"ד ש"ע יש מי שאומר שאין לאב להעשות שליח לקדש בתו. ע' כנה"ג הגה"ט סק"ה והנמש יד"א סק"ה והלמש'. זכר לאברהם דרצ"ג. לעיל סי' ל"ה או"א. משנת ר"א ח"ב סי' נ"א.