אבני האפוד חלק ב· רבי דוד פיפאנו
סימן לה
א מ"א ש"ע האיש יכול לעשות שליח לקדש לו אשה. ה"ג נוב"י מ"ק סי' ס"ד ומ"ב סי' מ' חקר איך האיש יכול לקדש ע" שליח הא הו"ל תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים וכו' וחדש דאין שליחות לקרוב לקדש קרובתו לאחר משום דפסולה לשליח ונעלם ממנו מ"ש הר"ן בפ' האיש מקדש דיש שרצה לדקדק שיכול להיות שליח להוליך קידושין לקרובתה בעד אחר תשובות רשב"ן אה"ע סי' פ"ד כ"כ אצלי בזכרונותי מעת שהיה הספר הזה בידי בתור שאלה ועתה תשו' הנוב"י מ"ב אינם אתי אבל אתה תראה במ"ק שם שכתב להדייא בלשון תימה וז"ל ולפ"ז לא יוכל שום אדם לקדש אשה ע"י שליח אלא מטעם מגו דזכי לנפשיה ומעתה אם האשה היא ערוה עליו אינו יכול להיות שליח לקדשה לאחרים וזה לא שמענו בדברי הפוס' ע"כ וכפי הדברים האלה הנו"ב לא חידש דין זה ואדרבא הוא כתב דליתא להא ומה לו כי יצעק דנעלם ממנו לשון הר"ן והרי דעתו כן הוא דסבר דאין האב יכול להעשות שליח לקבל קידו' בעד בתו בוגרת וחלקו עליו כל הפוס' והי"ל לתמוה על הנוב"י דלמה כתב דדין זה לא שמענו בדברי הפוס' מאחר שהוא מפורש להפך בטוש"ע והיל"ל דהפוס' הסכימו להפך וצ"י
ב ס"ג א"ץ עדים במינוי האיש שליח וכו'. ע' בס' היכל מלך די"ד ע"ב ואילך פלפול עצום במחלו' הרמב"ם והראב"ד הזה.
ג ס"ב בהגה י"א דשליח א' יכול לעשות שליח ב'. ע' שמן רוקח מהדו' ג' סי' ד'.
ד ס"ז ש"ע וכן בכל מה ששינה. ה"ה אם השליח התנה מדעתו שכל החוזר בו יתן לשכנגדו בתו"ק סך פ' כיון שרשות זה לא ניתן לו בהרשאה הו"ל שינה מדעת משלחו וקידו' אין כאן קנס א"כ בן ידיד ד"א.
ה כתוב בהרשאה להיות שלוחי לקדש לי את משודכתי בזהוב זינגירלי אשר אני שולח ליד שלוחי ע"י פ' והזהוב לא בא ליד השליח והלך ושאל מאחר טבעת לא הוו קידושין דאפי' לקדשה משלו הוי הקפדה כ"ש בשאלה מאחר דהוי הקפדה וע"כ לא כתבו בתוס' רי"ד דאם נאבד החפץ דיכול לקדשה משלו אלא דוקא היכא דעשאו שליח בסתמא אבל לא היכא דפירש בטבעת זאת או בזהוב זה ה' בז ידיד ה' אישות ד"א ע"ג ועפ"ז העלה דשרייא לעלמא בלי גט ופוסק א' הו"ד שם חלק עליו דאין להחליט בזה לא איסור ולא התר וה"ז ס' מקודשת. וה' המחבר אחר שחזר לקים דבריו עינו ראה תשו' ה' עדוב"י סי' צ"ו (רמזתיו בנדפס אות י"ב) דאפי' נגבו המעות ונתן לה משלו אחרות אין קפידא ועם דסבר לחלק דכל שהיו מאחרים הוי קפידא עכ"ז אסיק להל' דהוייא ס' מקודשת ובעיא גיטא י"ש.
ו גם לס' ה עדוב"י דבנאבדו הקידו' יכול לקדשה משלו ה"ד במעות דטבעא חדא הוי לא כן בטבעת שהוא לנוי כ"כ בנד' אות י"ד בשם מוהרא"ח ז"ל ודלא כמו שמצא בכ"י מאחד קדוש הן עתה נראה דאיכא תנא קמא דמסייע ליה לאותו קדוש ה"ה ר' ישעיה הראשון כפי מה שראיתי לה' משאת משה בא"ע דקוד' ע"ד שהביא משמו שכתב וז"ל חפץ הקידו' אם נאבד מצי (השליח) לקדשה משלו ע"ה וכן ה"ד ה' בן ידיד שם בד"א ע"ג הרי דאף בחפץ איתאמרא הא מילתא הגם שיש חילוק בין חפץ לחפץ הרי בהדיא כדברי אותו קדוש.