אור ברסלב

אבני האפוד חלק ב· רבי דוד פיפאנו

סימן יט

סימן יז

א ס"א ש"ע מי שהוחזק בשאר בשר דנין ע"פ חזקה זו וכו'. עיקר שרשוהי בקידושין ד"פ. ואף דהיה לנו לאוקומי אותם בחזקת כשרות שבודאי לא יבאו על בנם ועל בתם ואיתרע חזקתייהו במה שמחזיקין אותם לאיש ואשתו אפ"ה ל"א כן דכבר ביארנו דחזקה שאינה באה מכח סברא ורובא כגון העמד אשה על חזקתה הוי שלא בתורת ודאי ומידי ספקא ל"ן אבל חזקה הבאה מכח סברא ורובא כגון איש ואשה תינוק ותינוקת שנתגדלו בתוך הבית וכו' חזקה כזו תורת ודאי עליה ונפיק מידי ספקא ולא מוקמינן להו על חזקת צדקתם דהך חזקה היא אלימא מחזקת צדקת שזו מידי ספקא לא נפקא וחזקת בנו תורת ודאי עליה. (ע' שד"ח חלק הכללים מע' החית אות שהביא כן משם מוהרימ"ט באה"ע סי' ז"ך וה' הלכות יו"ט) ומיהו ה"ד היכא דבחזקת בנו אין אנו מחזיקי' אותם לרשעים ואמרי' דבודאי קדשו זל"ז אבל אם באה לפנינו אשה שהיא באמת א"א ובאו עם איש אחד לעיר אע"פ שדרו יחד וגדלו יחד ואח"ך נודע שהיתה א"א בזה איתרעא החזקה שהחזיקום מקודם לאיש ואשתו וטעות היה בידם דיש למחזיקם בחזקת כשרות דלעשות חזקה בשנאמר שעשו איסור בודאי ל"ח וראיה גדולה לזה מההיא דאמרי' ביבמות קי"א ע"ב היבמה שאמרה תוך ל"י לא נבעלתי וכו' וכ"כ הרמ"בם פ"ב מה' יבום דין ה' וכמ"ש ה"ה שם וכ"כ הרמ"בן והרש"בא ז"ל וכו' הרי להדייא דאם נאמר החזקה הוא שעשו איסור בכה"ג חזקת כשרות אלימא ועל פי זה בנדון איש ואשה שבאו למקום א' ודרו יחד בדירה ועסקו בחנות והיו בעיני כל אנשי העיר בחזקת שהם איש ואשתו ובתוך זמן זה ילדה בין וכו' ואח"ך נתודע הדבר שהיה להאשה בעל ורק עתה היא מגורשת ממנו וכעת האיש שדר עמה רוצה לישא אותה והותרה מטע"ז דחזקת כשרות באופן זה מרע לחזקת אנשי' העיר וגם הולד כשר (ע' לעיל פי' ד' על פי"ד אות ה') וכו'. נחל משה לרב אשכנזי הנד"מ ובא לידי לרגעים באה"ע סי' ו' דמ"ט וס"ד והנמ"ש. ויען שהספר אינו מצוי אצלנו העתקתי רוב דבריו בקיצור.

האמנם שם הובאו דברי מי שגדול רב שבימיו וחלק עליו ובחר לו דרך לעצמו והעלה דאם לא ראו אותה קודם זמן העיבור שהיתה במקום שדר בעלה או בעלה היה במקומו הולד הוי ספק ממזר ואם הבעל אמר שלא נתיחד עמה דין הולד כמ"ש הש"ע סי' ד' סכ"ט ויעו' בב"ש שם ס"ק נ"ב ואם יאמר האב שבנו הוא כיון דשניהם מודים א"כ אינה אסו' דמחמת הולד אינה אסו' אף על הדר עמה משום דאין אוס' על היחוד אף יחוד הרבה שנים כמש"ל בשם הרמב"ן ויעו' ב"ש סי' י"א סק"ג שכתב ואם נתיחדה עמו מותרת לו ולבעלה. וכן אם ידוע שנתיחדה עם בעלה קודם העיבור. אבל אם אינו ידוע רק לתלות אולי נתיחדה בצנעא הוי הולד ס' ממזר ואסו' מספק למי שנתיחדה עמו ואם הולד יותר גם למי שדר עמה תותר והעיקר תלוי אם יותר הולד וכו' והרב המח' שם חזר לקדם התרו הראשון וכתב עוד דאם באים אנו לאסרה משום הסר ממך עקשות פה אנו מוציאים לעז על בנה הנולד לה שכל בני העיר יודעים שהם רוצים להנשא זע"ז את"ד הרב.

תוכן העניינים

אבני האפוד חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה