אבני האפוד חלק ב· רבי דוד פיפאנו
סימן טו
א סי"ג ש"ע בת אנוסתו מותרת לו. ביבמות ל"ז ע"א אמרי' הנטען על האשה אסור באשה ובאחותה וכ' יד"א מ"ק הגה"ט סקי"א שהביא משם המש"ל פ"ב מ"ה א"ב דין י"א שתמה על הטור וש"ע שהשמיטו דין זה. ובפ"ת סק"ו. ושם הביא משם החת"ס סי' מ' אודות א' שנטען על א"א על ראות דברים מכוערים ואח"ך נשתרך עם אחותה ואסיק דאסור לכנסה. וע' חיי אריה הנד"מ סי' ט"ל שנשאל על מי שהיה משודך עם פנויה וזינה עם אחותה אי יכול לקחת משודכתו וכתב דכיון דהיתה משודכת מקודם והיא אינה רוצה לפוטרו יש להתיר מצד הפלפול. אך ק' להתיר דבר שהוא נגד התלמוד ביבמות ובהרמב"ם פ"ב מה' איסו' ביאה עו"ד,
ב סי"ח ש"ע אח"ת אם האם מותרת וכו' ע' יוסף למר שבש"ס בן לאברהם א"הע סי' ב'.
ג שם ויש מי שאוסר באלו. כיון דסתם ואח"ך ממנו' דעה א' עיקר. בית שמואל אחרון סי' ו'.
ד סכ"ד ש"ע מותר אדם באשת חמיו ויש מי שאוסר. לפום מאו דק"ל סתם ואח"ך מחלו' הלא כסתם נראה דדעת מרן להתיר. אך רבני אשכנז נקטי להחמיר ולא התירו אלא בעבר ונשא ע' יד"א הגה"ט ס"ק י"ט ו"ך. ס"ת סק"ט. וז"ל ה' שמן רוקח מהדו' תניינא סי' יוד מי הוא זה אטר יעלא את לבו להמיר לכחתי' אשת חמיו דבר שר"ח ובה"ג ור"ת והראש' והטור אוסרים אמנם בריע' שכבר נשא דעתי מסכמת עם הגאון העל צ"ץ שאין לכופו להוציאה ואף כדי לצאת יד"ח א"ץ ובכל המחמי' לא מצינו מי שמחמיר בדיע' אף שקדש זולת ר"ת כפי מה שהובא בנמקי והוא יחיד נגד הרי"ף והרמב"ם וסיע' א"ד ושם פלפול אבוך בהך דינא.