אור ברסלב
אבן שהם שהם דרוש כא

אבן שהם· רבי משה ממינסק

שהם דרוש כא

שהם דרוש כ

דרוש כ"א תועלת ההספד. אמר רבה בב"ח זימנא חדא הוי אזלינן בספינתא וסגאי ספינתא בין שיצא לשיצא דכוורי תלתא יומי ותלתא לילותא איהו בזקיפא ואנן בשיפולי וכ"ת לא מסגי ספינתא טובא כי אתא ר"ד אמר כמיחם קומקמא דמיא מסגי שיתין פרסי ושדי פרשא גירא וקדמה ליה איהו ואמר רב אשי ההוא גולדנא דימא הוא (פירש"י שם דג קטן) דאית ליה תרי שיצא אבל בגדול אין לו אלא סנפיר אחד עכ"ל:

והנה המאמר הנ"ל הוא סתום וחתום מכל עבריו ועיין לעיל בדרושינו שבארתי אותו בכמה אופנים ועתה אשוב ידי לפרשו ולבארו כיד ה' הטובה עלינו דהנה אי' בס' הגלגולים הובא בס' משנת חסידים במסכת הפירוד משנה ג' וז"ל ואחר מותו מוליכין נשמתו מהלך ג' ימים בדרך אחד חשוך שבראשו מתפרד לשני דרכים אחד עולה לירושלים של מעלה המכוון כנגד אותו של מטה ואחד יורד והולך לגיהנם וכו'. ובפרשת שני דרכים אלו עומדים כמה מיני חיות ובראשם הכלב הנובח בראות הנשמה הראויה לו העוברת משם ואז יוצאים החיות רעות ההם וחוטפים אותה ומוליכים אותה לגיהנם משא"כ בהיות נשמה טהורה שנכסת מעיני הכלב והיא עוברת ועולה בדרך ירושלים האמור עכ"ל. והנה בודאי עיקר הוא ע"י תורה ומ"ט וז"ש רז"ל אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב וכו' אלא תורה ומ"ט בלבד שנאמר בהתהלכך תנחה אותך וגו'. והנה לכאורה לוייה זו שלא לצורך היא אבל לפי הקדמה הנ"ל א"ש שצריך לויה הגונה באותו דרך החשוך כאמור והנה כל זה הוא מי שאין תורתו אומנתו משא"כ מי שתורתו אומנתו כגון רשב"י וחבירו הוא פטור מכל המעשים טובים ות"ת כנגד כולם ופטור אפי' מתפלה כידוע מהש"ס וז"ש רבב"ח זימנא חדא הוי אזלינן בספינתא ר"ל שהיינו מכניסים א"ע לעיין במושכלות בעניני נשמה המכונה בשם ספינה כמו שביאר הרב האלשיך ע"פ היתה כאניות סוחר שמכנה לנשמה בשם אניה ע"ש וסגאי ספינתא כו' הכונה ע"פ מה דאי' בס' א"ו בשם תקונים וז"ל דגים אינון ת"ח קשקשים דילהון אורייתא הקבוע דמתיהב בטורא דסיני וסנפיר דלהון אורייתא דאינון מתגברין ומוסיפים כל חד וחד לפום דרגי' ובחכמתי' עכ"ל ונלע"ד דשני הסנפירין שיש לכל דג הוא רמז על שני דברים סנפיר אחד מורה על מה שמחדשים ומוסיפים באורייתא כאמור בתיקונים וסנפיר הב' מורה על מצות ומ"ט וסגאי ספינתא היינו הליכת הנשמה המכונה בשם ספינה הוא בין שיצא לשיצא דכוורי ר"ל בין השני סנפירין של ת"ח המכונה בשם דג כאמור היה הליכת הנשמה בתלתא יומא ותלתא לילותא היינו באותו דרך החשוך מהלך ג' ימים כנ"ל והיתה עיקר הליכתה באותו דרך מהלך ג' ימים הוא בין תרי סנפיריו היינו תורה ומ"ט כאמור וקרא להסנפירין בשם שיצא כי שיצא הוא מלשון כליון שמכלה ומכרית ומזמר כל עריצים ומקטריגים שיש באותו דרך ועל ידי זה איהו בזקיפה כלומר שאותו ת"ח עולה למעלה בדרך ירושלים כאמור וזהו וסגאי ספינתא בין שיצא לשיצא דכוורי ג' יומי וג' לילתא איהו בזקיפה וק"ל: והנה ידוע מה שארז"ל הצדיק אבד לדורו הוא אבד משל לאדם שאבדה ממנו מרגליות כל מקום שהיא מרגליות שמה והיא לא נאבדה אלא לבעלה ר"ל שאבדו הזכות שלו שהיה מגין עליהם מכל מיני פורעניות שלא ישלוט עליהם וכמש"ה חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה ועיין בזוהר מה שדרש ע"פ זה באריכות והצדיק כצל המגין והקב"ה סר צילם מעליהם כדי שלא ק עליהם הצדיק ומיד המכות ממשמשין ובאין על שונאי ישראל וזהו שמספר הרבב"ח בשבא אותו צדיק שאיהו בזקיפה שנשמת הצדיק הולכת למעלה למקום מנוחה למקום העליון ואנן בשיפולי ואנחנו נשארנו במדריגה שפילה שאנו יורדים בירידה מטה מטה כי כל זמן בעודו בחיים גם אנחנו היו עולין מעלה מעלה בזכות הצדיק שהיה בינינו משא"כ בהעדר הצדיק שנשארנו בשיפולא במדריגה גרועה ושפילה וזהו איהו בזקיפה ואנן בשיפולי כלומר כד איהו בזקיפא אז אנחנו בשיפולא כאמור שסר צל מעלינו ואין מי שיגן עלינו וק"ל. וקאמר וכי תימא לא מסגי ספינתא טובא ר"ל אין להנשמה עליה גדולה למעלה לז"א כד אתי ר"ד אמר כמיחם קומקומא דמיא מסגי ס פרסי דהנה בס' עץ חיים בשער כסא הכבוד פ"ב אי' וז"ל עולם הבריאה הוא י"ס והם סוד ו' דרגין דכורסייא והם סוד ו' היכלות שש מן לבנת הספיר עד היכל רצון כו' והנה ידוע שעולם הבריאה הוא עולם הנשמות עולם כסא הכבוד והשש מעלות לכסא הם השש היכלות כאמור ולמעלה מהששה היכלות הוא היכל השביעי היכל העליון כולל ארבע היכלות ונקרא היכל זה ק"ק ובו התענוגים שמתענג ומשתעשע בהם הקב"ה בג"ע וכ"ה במשנת חסידים במס' היכלות פ"א משנה א' ע"ש. והנה ידוע מאורות עליונים כ"א כלול מעשר והשש מעלות לכסא היינו שש היכלות הם בסוד ששים וגם נקרא כ"א פרסה כידוע לי"ח וזהו שאמר כמיחם קומקומא דמיא ר"ל שתיכף ומיד כד נתחמם הצדיק ע"י מיתתו כמו שביאר הזוהר במדרש הנעלם ע"פ כחום היום וז"ל כחום היום זה יום הדין הבוער כתנור להפריד הנשמה מן הגוף והחימום הוא לאותו אדם שנסתלק מהעולם וזהו כד מיחם קומקמא דמיא ר"ל כד מת הצדיק המכונה בשם קומקמא דמיא שהוא כלי מלא מים הכוונה שהו מלא עם מיא דאורייתא ותיכף ומיד כשמת הצדיק הנ"ל מסגי ס' פרסי ר"ל שהיה לנשמה שלו עלי' והילוך באותן שש מעלות לכסא והם ס' פרסי כאמור והיינו שתיכף ומיד היתה נפשו צרורה בצרור החיים בעולם הנשמות כנ"ל ק ביאר הרב האלשיך ע"פ ופנית בבקר והלכת לאהליך וז"ל עשה באופן שכאשר ופנית בבקר שהוא כצאתך מחושך העה"ז ותפנה אור בוקר השכינה הבאה להקבילך והלכת לאהליך היא אהל חופתך שבמדור שלך בג"ע בלי שום עיכוב בנתים עכ"ל וקאמר ושדי פרשא גירא וקדמא ליה איהו דאי' בס' צרור המור בדף ס' ע"א ויקונן דוד את הקינה הזאת ויאמר ללמד את בני יהודא קשת הוא רמז להספד על שאול ויהונתן לפי שהקינה והספד הם דברים שמועילים לנפש המת שנפשו הולכת נעה ונדה ולכן ד"ת או קינה והספד מועילים מאד לעלות הנשמה וזהו הקשת מה הקשת מעלה חץ כן ההספד מעלה המת עכ"ל ונמצא שמכנה להספד בשם קשת שמעלה לנשמת המת כמו שהקשת מעלה את החץ ואני אבא אחריו ומלאתי את דבריו בטוב טעם ודעת דידוע הוא היורה את החץ הוא מורה להמית ולהרוג איזה צפור דרור תחת השמים כך כשאדם מסתלק מן העה"ז סביב רשעים יתהלכון וכמה מיני מקטרגים ומשחיתים הפורחים תחת אויר הרקיע מונעים ומעכבים עליית הנשמה לעלות אל אביה שבשמים ובאותו הספד שמספידים את המת ובסגולת ד"ת שאומרים בדמע בוקע חלוני רקיע ומגרש אלו החיצונים ומכרית כל החוחים והקוצים הסובבים את המת וההספד והד"ת שאומרים על המת הם החיצים שהורגים את החיצונים והתעוררות של האדם המספיד נקרא קשת כנלע"ד וע"י אותו הקשת והחץ מעלה את נשמת המת למקומה הראוי לה ונ"ל שזהו מאמר רז"ל אגרא דהספידא דלוי ופירש"י להרים קול בלשון נהי ועגמת נפש שיבכו השומעים ולפי מה שהקדמנו הפ' אגרא דהספידא דלוי פי' להרים את נשמת המת לעלות איתה אל שורשה ויפה פירש"י שצריך להרים קול בלשון נהי ועגמת נפש שיבכו השומעים כי ע"י הדמעות מעלי' את נשמת המת למעלה וק"ל ואחר כתבי זאת מצאתי בס' ח"י כדברי וז"ל כשמוליכים את המת לבה"ק הם סבבוהו כדבורים כו' וכבר בקשי הקדמונים תיקן לזה כו' אכן עיקר התקנה לזה תהיה לדרוש אחר איש ירא אלהים נבון וחכם לדרוש על המת ובכן בסגולת ד"ת שאומרים בדמע בוקע חלוני רקיע ומגרש אלו החיצונים וכן המת יהיה לו נתת רוח יתירה והטומאה השורה עליו מתבטלת בסגולת ד"ת ויותר אם יש במה לשבחו בתורה ומצות או במעשה הצדקה ובגמילות חסדים אשר פעל ועשה לפני מותו כמו שכתב הרב ז"ל עכ"ל וז"ש וכד שדי פרשא גירא היינו ההספד וד"ת שאומרים בדמע נקרא גירא שהוא גירא בעינא דשטנא כלומר כד הספיד אותו איש צדיק וירא אלהים הנקרא פרשא לפי שהוא פרוש כל ימיו וצדיק מעיקרו אז אותו הגירא והחץ קדמא ליה כלומר שהיה מקדמת והולכת לפניו להכרית כל החוחים והקוצים ולהעלות אותו למעלה וזהו וקדמא ליה איהו וק"ל. ואר"א ההוא גילדנא דימא הוא פירש"י שם דג קטן ר"ל ההוא ת"ח הוא ת"ח קטן דאית ליה תרי שיצא היינו תורה ומעשים טובים כאמור אבל דג גדול היינו ת"ח גדול שתורתו אומנתו אן לו אלא סנפיר אחד שרי להם עסק תורתם בלבד כמו רשב"י וחביריו שלא היו מפסיקין אפילו לתפלה כמאמר הגמרא בשבת ואין מפסיקין לתפלה אר"י ל"ש אלא רשב"י וחביריו שהיתה תורתן אומנותן אבל אנו מפסיקין אפילו לתפלה וק"ל כנלע"ד לבאר המאמר הנ"ל בדרך אפשר:

סליק דרוש תועלת ההספד:

תוכן העניינים

אבן שהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה