אור ברסלב
אבן שהם שהם דרוש יט

אבן שהם· רבי משה ממינסק

שהם דרוש יט

שהם דרוש יח

דרוש י"ט שליחות אדם בעה"ז. בפרשת שלח לך וישלח אותם משה לתור את ארץ כנען ויאמר עלו זה בנגב ועליתם את ההר. וראיתם את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב. ומה הארץ אשר הוא יושב בה הטובה היא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים ומה הארץ השמינה היא אם רזה היש בה עץ אם אין. והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים:

והנה בשום לב אל קצת הערות הראויות להעיר אוזן אנשים א' אומרו עלו זה בנגב מלת זה יתירה:

ב' אומרו ועליתם את ההר הל"ל אל ההר או על ההר כי לא העלו את ההר עצמו. ג' או' וראיתם את הארץ כו' וחזר שנית ואמר ומה הארץ כו' ועוד שלישית או' מה הארץ השמינה כו' למה יזכיר דבר אחד זה שלש רגלים. ושארי דקדוקים המבוארים למבין והנה כבר דרך בפסוקים אלה הזוהר הקדוש ע"ד רמז ע"ש באריכות וגם הרב בעל א"ע כתב וז"ל שליחת המרגלים אשר שלח משה לרגל את הארץ הוא למוד נפלא לשליחות האדם אל העה"ז וכן מצינו במרגלים אשר שלח יהושע שנאמר וישלח יהושע שנים אנשים חרש לאמר וגו' כי למחיה שלחו אלהים את האדם לעה"ז לכבוש את ארץ החיים ואף אני אלך בתומי בעקבותיו לבאר בדרך רמז שהתורה סיפרה לנו כאן מאזהרות שמזהירין לנשמת האדם בכל לילה ולילה כד סליקת לעילא ומחזירין הנשמות לפגרים מתים אז מזהירין אותה באותן אזהרות אשר אבאר לך אחת לאחת והנה בזוהר חדש בפ' לך לך וז"ל ארי' ת"ח אין לך בכל לילה ולילה שאינו אוחז מט"ט שר הפנים כל נשמתן של ת"ח העוסקים בתורה לשמה ומראה אותן לפני הקב"ה וממתיני' מ"ה ודוממים מלומר שירה עד שיתכנפו נפשות הצדיקי' עמהם ויאמרו ביחד לאל עליון שנאמר הניצנים נראו בארץ אלו העוסקים בתורה לשמה עת הזמיר הגיע אז הוא עת לזמר לבוראם ביחד וקול התור נשמע בארצינו זה מט"ט הבא לאסוף נשמתן של צדיקים לזמר ליוצרם בכל לילה ולילה שנא' יעלזו חסידי' בכבוד ירננו על משכבות' מהו בכבוד ארי' זה מט"ט עכ"ל ויש לומר בדרך אפש' ולא בהחלט שמט"ט שר הפנים באוחזו נשמת הצדיקי' כנ"ל ומחזירם לגופם מזהיר הנשמה באותן אזהרות אשר אבאר בס"ד. והנה איתא במג"ע אופן י"ד שמשה בדרגא דמט"ט הוא שכן כתוב ברעיא מהימנא שנקרא משה ע"ש נוטריקון של מלות מט"ט שר הפנים ע"ש באריכות וזהו לדעתי מש"ה וישלח אותם משה ר"ל מט"ט שר הפנים המכונה בשם משה שולח את נשמות הצדיקים לגופם לתור את ארץ כנען כלו' לרגל את תאוות עה"ז המכונה בשם ארץ כנען כמו שביאר בז"ח ע"פ ויקח אברם את שרי אשתו אברם זהו הנשמ' ויקח הנשמ' לשרי זהו הגוף ואת לוט בן אחיו זה יצה"ר שהוא ב"א משותף ונדבק עם הגוף ואת כל רכושם אשר רכשו אלו מעשיה' ויצאו ללכת ארצה כנען כולם מדובקים ללכת בהבלי העולם הולכים אחר בצעם והרהורם עכ"ל לענינינו וזהו לתור את ארץ כנען לבחון בתאות עה"ז שאין בהם ממש ויאמר אליהם עלו זה בנגב דהנה ידוע ממאמר רז"ל בחלק צדיק בא לעולם טובה בא לעולם שהצדיק מעלה את כל ישראל במדריגה גדולה עד שיונקים מצד הימין שהוא הדרום וכמו שביאר בזוהר ע"פ ויסע אברם הלך ונסוע הנגבה ע"ש בדף פ' וז"ש עלו זה ר"ל שתכשירו מעשיכם שעל ידכם תעלו לישראל המכונים בשם זה דאי' במפרשים שלכן נקראים ישראל בשם זה שזה בגי' י"ב שהם י"ב שבטים וז"ש עלו זה כלומר שתעלו לישראל הנקראים בשם זה כאמור בנגב שתהא יניקתם בחסד שהוא בצד הימין לצד דרום כאמור זאת ועוד אחרת ועליתם את ההר דהנה ידוע ממאמר רז"ל שלע"ל ידמה היצה"ר לפני הצדיקים כהר וז"ש ועליתם במעשיכם את ההר היינו יצה"ר המכונה בשה הר כאמור שגם ליצה"ר יש לו עלי' ע"י הצדיק הכובש אותו כמבואר בזוהר פרשת תרומה דף קס"ג ע"א וז"ל וההיא זונה (ר"ל יצה"ר) אית לה שבחא בהאי (ר"ל במה שמפתה לאדם) אי לא ודאי שבחא אית לה מכל סטרין חד דעבדת פקודא דמלכא וחד דגרמת לי' לההוא ברא לכל ההוא טיבו לכל האי רחימו דמלכא לגבי' וע"ד כתיב והנה טוב מאד והנה טוב דא מלאך חיים מאד דא מ"ה דאיהו ודאי טוב מאד למאן דאצית פקודא דמארי' עכ"ל וז"ש ועליתם את ההר כלו' שתעלו גם היצה"ר אל הקדושה ע"י מעשיכם הטובים עד שיהי' גם הוא ליצ"ט. והנה כבר אמרנו שזה הוא שכל השתדלות והתאמצות האדם לצבור כעפר כסף ובהצלחות הזמניות בעבור כי תאוה לעינים שנגד עיניו הצלחות הזמניות משא"כ הצלחות הרוחני עין לא ראתה אבל מי שיש לו לב להבין ועינו השכלי להביט יראה בעין השכלי כי אותן שחשוקיהם כסף לצבור כעפר שאר ולמלאות אמתחותיהם כסף כאשר יוכלון שאת וכל ישעם וחפצם בקניני קנין גשמי הבל יהמיון ושקר נחלו להם ואין לו מציאות כלל לא בזה ולא בבא אשר בין לילה היה ובין לילה אבד בל יצען ובל יסע לנצח וגם עיניו לא תשבענה ולסוף לא ישא מאומה כ"א המגערת והמהומה שהוא כלה ונפסד כאשר בעינינו אנו רואים וז"ש וראיתם את הארץ מה היא ר"ל שמכנה העושר והצלחו' הזמניו' בשם ארץ כי משם מוצאו כמ"ש ויתרון ארץ בכל היא וכתיב ועפרות זהב לו ועיין מזה בע"א במאמר ג' באריכות וז"ש וראיתם את הארץ כלומר שבעיניכם תראו את הצלחות הזמן הנקרא בשם ארץ כאמור ותתאוו לה אזי תסוגו אחור ברצא ושוב כי מה היא תדעו נאמנה שאינה נחשב לכלום והוא דבר נקלה הערך ונבזה ונפסד והוא ע"ד האמור מה אנוש כי תזכרנו וכן ונחנו מה לא זו שתתאמצו לתקן את עצמיכם אף זו שתראו להתאמץ לקשוט את אחרים הם המון העם שהם כתושבים בעה"ז שכל חשוקיהם ותאותם הוא בעה"ז ואין עושים לאחריתם וז"ש וז"ש ואת העם היושב עליה הם המון העם הנקראים בכ"מ בשם העם סתם והם היושבים עליה תראו ג"כ לעלות אותן מעלה מעלה כאמור זאת ועוד אחרת מזהיר אותן שישימו על לבבם החזק הוא הרפה והוא ע"פ מה דאי' בתיקונים ז"ל ווי לון לב"נ דקב"ה אסור עמהון בגלותא ושכינתא אסירת עמהון ואתמר בה אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים ופורקנא דילה דאיהו תשובה כו' ויפן כה וכה אם אית מא דאתער בתיובתא לתברא בית אסורין דלהון הד הוא דכתיב לאמר לאסורים צאו לאשר בחושך הגלו ע"ש באריכות גדול. ובודאי אם בעל נפש הוא ראוי ונכון הוא להתעורר ולחשוב שהשכינה גולה בסיבתינו כדכתיב ובפשעיכם שולחה אמכם והתרתה תלויה בידינו והנה הגלות של השכינה הוא ידוע למביני מדע שהוא מה שיש פירוד בין הדביקים בין אותיות י"ה לו"ה כמש"ה כי יד על כס יה וכן פירש הגלאנטי שזהו מ"ש כי ראתה גוים באו מקדשה שסוף תיבת כי ראתה באו מקדשה הוא יהו"ד ומפסיק בתיבת גוים באמצע בין י"ה לו"ה שיש פירוד בין הדביקים וזהו שאמר בתקונים דקב"ה אסור עמהון בגלותא ושכינתא אסירת עמהון בגלותא והיינו ו"ה של השם כידוע לי"ח וגם הכסא הוא פגום שנחסר א' מכסא ונשאר כס כמש"ה כי יד על כס וגו' נמצא שהם אותיות הו"א ה"ו של הוי' וא' מכסא והם אותיות הוא ואי' בזוהר וז"ל ולא יכלין רשעיהון דישראל לאבאשא להון עד דישראל מחלישין חילא דשכינתא מקמי רברבא ממנן דשאר עמין כדין יכלין להון רשעיהון דישראל ושלטין עלייהו וגזרין עלייהו כמה גזירין בישין ע"ש באריכות וכ"ה בפסיקתא הובא בילקוט ע"פ צור ילדך תשי ז"ל בשעה שישראל ועושין רצונו של מקום הם מוסיפין כח וגבורה שנא' ועתה יגדל נא כח ה' ובשעה שהם מכעיסים אותו כביכול צור ילדך תשי עכ"ל וז"ש תשימו על לבבכם החזק הוא הרפה כלומר אותיות הוא הפגומים בגלות החזקים הם על ידינו כלומר אם מוסיפין אנחנו להם כח וגבורה במעשינו או הרפה ר"ל או שח"ו אנחנו מחלישין אותם ע"ד שאמר צור ילדך תשי וק"ל. המעט הוא אם רב ר"ל שידוע מאמר רז"ל ע"פ ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה מאי מפני גוה רשב"ג אומר מפני גאותה של מלכות שמים שניטלה שכביכול שנתמעטה הגדולה של מלכות שמים וידוע הוא מה שפירש רש"י בחומש ע"פ לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים ופירש"י לא מרובכם לפי שאין אתם מגדילים עצמיכם כשאני משפיע לכם טובה לפיכך חשק בכם כי אתם המעט הממעטין עצמיכם כגון אברהם שאמר ואנכי עפר ואפר כו' נמצא שמשמעות לשון מעט הוא לשון שפלות ורב הוא לשון גדולה וז"ש המעט הוא כלומר שתשימו על לבבכם אם אותיות הוא הפגומים בגלות נתמעטה גדולתם והם בגדר השפלות כביכול או אם רב כלומר או שהגדולה והשררות במקומה עומדת כל זה תשימו על לבבכם להבחין. זאת ועוד אחרת ומה הארץ אשר הוא יושב בה הטובה היא אם רעה כלומר שגם זאת תבחנו ותחקרו בשכל מה הארץ אשר הוא היינו אותיות הוא כאמור יושב בה ר"ל איך היא המדינה שהשכינה שורה בתוכה בגלות המר הטובה היא כמו מצרים שנא' כגן ה' כארץ מצרים שיוסף היה מטהר את מצרים וכן יעקב בבואו שמה ועיין באלשיך בפ' שמות מזה באריכות או אם רעה כמו גלות אדום שאנחנו מפוזרים בארבע כנפות הארץ שאין להם שום טהרה וקדושה והוא רק רע כל היום גדול הזה שאנו בין האומות גם זאת תשימו על לבבכם ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים וגו' והוא ע"ד האמור בתהילים תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי וז"ל הרא"ש הובא בש"ע א"ח ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על החורבן ועל הגלות ע"ש והנה עיקר השראת השכינה היתה בירושלים עיר הקודש ובציון היא עיר דוד כי שאר השמים הוא נגד ציון וירושלים מכון לשבתו ית' למעלה ומשם הוא השתלשלות השפע לקיים העולם וגם הכנת ירושלים וציון כנודע לי"ח לקבלת שפע וקדושה ועיין באלשיך בפ' נח בביאור על פ' דור הפלגה מזה הענין באריכות וז"ש ראה ותדאג ומה הערים אשר הוא יושב בה כלומר איך נתהפכה הדבר מקצה אל קצה והמיר טוב ברע שהיה יושב בערי הקדושות כאמור ועתה יושב בערי הטמאים זאת ועוד אחרת שידוע לכל שאין שום שליטה לחצונים על ערי א"י משא"כ ערי ח"ל וז"ש הבמחנים אם במבצרים כלומר הבמחנים שקליפה יכולים לכנוס שמה או במבצרים שכל החצונים והקליפות אינן יכולין לכנוס שם כאמור. ומה הארץ השמינה היא אם רזה כלומר ומה הארץ שאתה שרוי בתוכה השמינה היא וגו' וש"ת מה אכפת לך לדאוג ע"ז לז"א שמזאת הדאגה נמשכה עוד דאגה אם יש בה עץ אם אין כי הנה ידוע מה שאמרו רז"ל בכתובות וז"ל ת"ר בברכותיה של א"י בית סאה עושה חמשה רבוא כורין כו' אר"ח מ"ד ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי למה נמשלה א"י לצבי לומר לך מה צבי זה אין עור מחזיק בשרו ופירש"י שהעור כוץ וגומד לאחר הפשטו אף א"י אינה מחזקת פירותיה ופירש"י עושה פירותי' מרובין עד אין מקום להצניען עכ"ל וידוע הוא מ"ש רז"ל אם אין קמח אין תורה ולכן אמרו רז"ל בגמ' דחגיגה ע"פ ודמוע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר ה' וז"ל אר"א ג' דמעות הללו למה אחת על מקדש ראשון ואחת על מקדש שני ואחת על ישראל שגלו ממקומן וא"ד אחת על ביטל תורה בשלמא למ"ד על ישראל שגלו ממקומן היינו דכתיב כי נשבה עדר ה' אלא למ"ד אחת על ביטול תורה מאי כי נשבה עדר ה' כיון שגלו ישראל ממקומן אין לך ביטול תורה גדול מזה עכ"ל כי הביטול תורה שבגלות המר הוא מחמת שקשה עלינו הפרנסה כי כל איש נודד ללחם אי' ועל פת לחם יפשע גבר וז"ש בין תבין אשר לפניך אם בעל נפש אתה איך ומה היא הארץ אשר אתה בה השמינה היא כמו א"י שהיתה שמינה ביותר כאמור או רזה היא וש"ת מאי איכפת לי בזה לז"א שהחשש והדאגה הוא אם יש בה עץ אם אין כלומר אם יש בה ת"ח המכונה בשם עץ כמו שדרשו רז"ל במס' תענית ע"פ כי האדם עץ השדה וז"ל וכי האדם הוא עץ השדה אלא משום דכתיב כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות הא כיצד אם ת"ח הגון הוא ממנו תאכל ע"ש וז"ש אם יש בה עץ היינו ת"ח אם אין כלומר כשהיא ארץ רזה אז בודאי זהו הגרם הגדול לביטול תורה כאמור וק"ל כל הנ"ל מזהיר מט"ט שר הפנים לנשמתן של צדיקים כאמור ומסיים ואמר להן והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ כלומר ליקח עמכם פרי המעשים טובים כמו שפירש הרב האלשיך ע"פ ולקחת מראשית כל פרי האדמה ע"ש שהוא מסכים לדברינו כאמור וש"ת כמו שאמרו חברי ר"ל וז"ל הניחנו ונעשה תשובה אמר להם הקב"ה שוטים שבעולם עה"ז דומה לע"ש מי שטרח בע"ש יאכל בשבת ע"ש וש"ת גם אתה כמוהם לז"א והימים ימי בכורי ענבים כלומר שבאותן הימים שאתה בעה"ז הם ימי בכורי ענבים לבכר המצות ומ"ט והוא ע"ד מש"ה בישעי' ה' ויקו לעשות ענבים ויעש באושים שמכנה המצות ומ"ט לענבים וזהו ימי בכורי ענבים וק"ל כנלע"ד לבאר בדרך רמז הפ' הנ"ל ואם אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי וה' הטוב וכפר בעדי:

סליק דרוש שליחות אדם בעה"ז:

תוכן העניינים

אבן שהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה