אור ברסלב
אבן שהם שהם דרוש יח

אבן שהם· רבי משה ממינסק

שהם דרוש יח

שהם דרוש יז

דרוש י"ח לתענית אסתר. אמר רבה בב"ח זימנא חדא הוי אזלינן בספינתא וסגאי ספינתא בין שיצא לשיצא דכוורי תלתא יומי ותלתא לילותא איהו בזקיפה ואנן בשיפולי וכ"ת לא מסגי ספינתא טובא כי אתא רב דימי אמר כמיחם קומקמא דמיא מסגי שיתין פרסי ושדי פרשא גירה וקדמה לי' איהו ואמר רב אשי ההוא גילדנא דימא הוא (פירש"י שם דג קטן) דאית ליה תרי שיצא עכ"ל:

הנה המאמר הנ"ל הוא סתום וחתום מכל עבריו וכבר דרכו רבים מהמפרשים לפרש המאמר הנ"ל ואף אני אענה את חלקי אשר הורוני מן השמים דהנה ידוע ומפורסם מאיש צר אויב המן הרע הזה אשר חשב להשמיד ולהרוג את כל היהודים ולא יזכר שם ישראל עוד אבל לב חכמים ולב מלכים ביד ה' לכל אשר יחפוץ יטנו כי זו הגזירה יצא מלפני ה' ונגזרה גזירת כלי' על ישראל על שנהנו מסעודתו של אותו רשע כדאי' במדרש רבה אמר המן לאחשורוש אלהיהם של אלו שונא זמה העמד להם זונות ועשה להם משתה וגזור להם כדי שיבואו כולם ויאכלו וישתו כו' והלכו כולם לבית המשתה כו' ואכלו ושתו נשתכרו ונתקלקלו מיד עמד שרו של עמלק והלשין לפני הקב"ה ואמר רבש"ע עד מתי תתדבק באומה זו שהם מפרישים לבבם ואמונתם ממך אם רצונך אבד אומה זו מן העולם כי אינם באים בתשובה לפניך כו' מיד אמר הקב"ה לשטן הבא לי מגילה ואכתוב עלי' כלי' באותו שעה הלך השטן והביא לו מגילה וכתב עלי' כו' עכ"ל מ"ר. והנה מרדכי ואסתר הם עמדו בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית וגזרו צום ג' ימים וג' לילות כמש"ה לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום וביאר הרב האלשיך בביאורו על מגילת אסתר וז"ל הכונה שלה היתה לתקן מה שקלקלו במה שנהנו מסעודתו של אותו רשע והנה הסעודה היתה ז' ימים והיא חשבה מחשבות לצום בימים מועטים כנגד כל ז' ימים ההם כי אין ספק כי בשבעת ימי הסעודה היו ישינים בלילות כי הוא בלתי אפשר לאדם יעמוד ז' ימים בלתי שינה כי הלא אפילו הנשבע שלא לישן ג' ימים לילה ויום לוקה על שבועה שהוא שבועת שוא ולכן צותה לצום ג' ימים ולילות לתקן מה שעוותו בששת ימים כי לילה ויום הוא נגד ב' ימים בלא לילות וכנגד יום הז' זמנה את המן ביום הג' ליום המחרת למען בלילה ההוא יהיה חושך בלבם של ישראל ואפר כלחם יאכלו אחר הצום בראותם שחזרו לזמן אותו עכ"ל:

והנה ע"י הצומות הנ"ל ושבר לבם שראו את המן שעולה לגדולה מעלה מעלה והם יורדים מטה מטה כדאיתא בגמרא דמגילה מאי אמר כשצועק א"ר כך היה צועק ראו שגבה לבו של המן מאחשורוש עכ"ל ע"י כל הנ"ל היו ישראל עולין מעלה מעלה ויציץ פרח ישראל עד שנהפך הדבר הרע וגזירת כליי' עליהם והשב גמולם בראשם וגברו ישראל על אויב עמלק הרע ותבר חיליא דילי' לעילא כדאיתא בזוהר הקדוש פ' בשלח וז"ל א"ר יצחק כתיב כי מחה אמחה וכתיב וכי תמחה את זכר עמלק אלא אמר הקב"ה אתון מחון דוכרני' לתתא ואנא אמחה דוכרני' לעילא עכ"ל והוכרחו לתבר חילא דילי' לעילא כי אין האומה נופלת מלמטה אא"כ נופל שרו מלמעלה כמש"ה יפקוד ה' על צבא מרום במרום ואח"כ ועל מלכי אדמה באדמה ותברו חילא דילי' ע"י הצומות ושבר לבם כאמור. זאת ועוד אחרת שע"י הצרות הנ"ל קבלו תירות שבע"פ מאהבה וז"ל הרב האלשיך בביאור על מגילת אסתר על מאמר רז"ל במגילה ויהי כראות המלך את אסתר המלכה א"ר יוחנן ג' מ"ה נזדמנו לה באותו שעה כו' וא' שמתח את השרביט וכמה כו' במתנית' תנא על ס' וביאר הרב האלשיך וז"ל ששאל וכמה כלו' איזה זכות נזדמן לישראל באריכות השרביט למצוא חן בבקשתה עליהם כיון שעל הנוגע אליהם היה המתוח קאמרו לה ס' והוא תורה שבע"פ שהם ס' מסכתות והוא כי אז נתקיימה תורה שבע"פ על תלה כמאמר רז"ל על ויתיצבו בתחתית ההר מלמד שכפה עליהם ההר כגיגית וא"ל אם אתם מקבלים את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתם א"ר בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא אמר רב אעפ"כ הדר קבלוהו בימי אחשורוש דכתיב קיימו וקבלו היהודים קימו מה שקיבלו כבר. ופי' רז"ל בתנחומא פ' נח כי מה שכפה עליהם ההר כגיגית לא היה רק על תורה שבע"פ כי אותה בלבד היו מאני' לקבל והיא אשר קיימו בימי אחשורוש עכ"ל הרב האלשיך. והנה כל הדברים האלו מרומזים במאמר רבב"ח הנ"ל ושיעור דבריו הוא כך זמנא חדא הוי אזלינן בספינתא ר"ל שהיו מכניסי' את עצמינו לעיין בענין ישראל בגלותן כי בזמן שישראל בגלות הם דומי' לספינת' בלב ים שאינם יודעים אם יהיה נצלת מן הפגעים המתרגשים בים ואינה ניצלת אלא בתפלה ותשובה כמש"ה יורדי הים באניות וגו' ויאמר ויעמוד רוח סערה ותרומם גליו וגו' ויצעקו אל ד' בצר להם וממצוקותיהם יוציאם וגו' כך ישראל כששרוין בגלות אינם יודעים אם יהיו ניצלים מן הפגעים המתרגשים להם בגלותן ואינם ניצולין אלא בתפלה ובתשובה ולכן מכנה אותן בשם ספינה כאמור וסגאי ספינתא ר"ל שהיה הליכה ועלי' לישראל המכונים בשם ספינתא כאמור בין שיצא לשיצא דכוורי כדאיתא בס' אור ישראל וז"ל איתא בס' תיקוני' וימן ד' דג גדול איהו רב החיבל מכל מלאכי חבלה כו' א"כ מבואר ממאמר הנ"ל כי דג הוא רב החובל הוא ס"ם ורז"ל אמרו אין בן דוד בא עד שתכלה מלכות הזלה מישראל ופי' המהרש"א היא מלכות הרשעה שקראה הכתוב מזולזל ובזוי כמש"ה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאוד כי לא נתפייס מטרוניתא עד שתעשה נקמה באדום עכ"ל וידוע הוא שהס"ם הוא שר של אדום והוא עמלק כמש"ה ותמנע היתה פלגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק וזהו בין שיצא לשיצא דכוורי ר"ל בין הצרות והכליון של הדג היינו הס"ם המכונה בשם דג כאמור והוא היה מלובש בתוך המן הרשע כמו שמצאתי בס' עמודיה שבעה בשם זוהר חדש ותקוני' וז"ל ענין הגזירה שהי' בימי אסתר בשביל שהמלאך השטן אתלבש בהמן לעשות נקמה בישראל כו' ע"ש וזהו בין שיצא לשיצא כי שיצא הוא לשון כליון כמש"ה ואכלה אותם תרגום יונתן ואשיצי יתהון וכן בת"א והילוכן של ישראל היה בין הגזירות והכלי של הס"ם המכונה בשם דג המלובש בתוך המן הרשע וגם רמז במה שכפל בלשונו בין שיצא לשיצא ר"ל בין הכליון שנגזרה מתחילה על ישראל ובין הכליון של המן הרשע שהי' לבסוף ובין תרין האלו היה לישראל הליכה ועלי' כלומר שחזרו בתשובה ועסקו במ"ט שזהו הליכה שלהן שהולכין ממדריגה למדריגה והוא תלתא יומי ותלתא לילותא ר"ל שהיו צמים ג' ימים וג' לילות כאמור ותקנו מה שקלקלו בששת ימי המשתה כאמור ועל יום השביעי היה להם תיקון במה שראו שאיהו בזקיפה ר"ל שהמן הרשע עולה למעלה ולגדולה שזימנה אסתר אותו לאחר הג' ימי הצום הנ"ל ואנן בשיפולי כלומר שיורדים מטה מטה ונשבר לבם בקרבם ועי"ז תקנו קלקוליהם וזכו שנתהפכה הגזירה וזהו איהו בזקיפה ר"ל שהמן נתלה על התלי' שנקרא בלשון תרגם זקיפה ואנן נשארין בשיפולי היינו בעוה"ז חיי' וקיימים ורמז נמי בלשונו הטהור איך נמשכה הדבר הזה שיהיה נתבר המן ומרמז איהו בזקיפא ר"ל הקב"ה היה מחה דוכרני' למעלה ואנן בשיפולי כלומר ואנן עושין פעולה למחות דוכרני' לתתא וכמאמר הזוהר כאמור שהקב"ה אמר לישראל אתון מחון דוכרני' לתתא ואנא אמחה דוכרני' לעילא כו'. וקאמר רבב"ח וכ"ת לא מסגי ספינתא טובא כלומר שלא היה לישראל עלי' והליכה גדולה במ"ט שלהם שלא עשו רק מה שהיו צמים ג' לילות וג' ימים ולא עשו עוד שום דבר לז"א כי אתא ר"ד אמר כמיחם קומקמא דמיא ר"ל כד נתחממו ממי הצרות שעבר עליהם כמש"ה לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם ודרשו בגמרא אדם ולא מלך זה המן אזי חיים בלעונו וגו' אזי המים שטפונו וגו' ונתחממו ממי השיטוף הצרות הנ"ל מסגי ספינתא ס' פרסי ר"ל היה הילוך שלהם בס' מדריגות היינו ס' מסכתות שקבלו עליהם תורה שבע"פ בימי אחשורוש כאמור וזהו מסגי ס' פרסי ופרסי הוא מלשון פרוסה ר"ל מדריגות כנ"ל. ולא עוד ושדי פרשא גירא ר"ל מרדכי הצדיק שנקרא בשם פרשא כמאמר הספדן על הצדיקים אבי אבי רכב ישראל ופרשיו או י"ל מ"ה קרו לי' בשם פרשא משום שרכב ברחוב כמש"ה וירכיבהו ברחוב העיר ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו. אותו הפרשא שדי גירא בתפילתו כמו שפירש"י על בחרבי ובקשתי וקדמה לי' איהו בתפלתו וק"ל. ואמר ר"א ההוא גילדנא דימא הוא פירש"י שם דג קטן ר"ל ההוא כוורא שהזכיר לעיל הוא דג קטן ר"ל אדום שנקרא בשם קטן שנאמר קטן נתתיך בגוים ועמלק הוא אדום כאמור. ואמר קטן שבאומות הוא וזהו גילדנא דימא הוא שהא"ה נקראים בשם ים כמש"ה בישעיה הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון וגו' דאית ליה תרי שיצא ר"ל ע"פ מה דאיתא בר"מ פ' פנחס וז"ל ר"ש פתח גער חית קנה הא קנה דאתאחד ביה, עשו דאיהו רומי רבתא דנעץ גבריאל קנה בימא רבא ובנה עליה כרך גדול דרומי כו' וכד ייתי פורקניה לישראל יתבר לי' כו' והיינו שם ירעה עגל ושם ירבץ שם ירעה עגל דא משיח בן יוסף כו' ושם ירבץ דא משיח בן דוד חד אעבר רומי רבתא וחד אעבר רומי זעירתא עכ"ל וזהו דאית ליה ר"ל שמוכני' לי' כלומר עליו תרי שיצא היינו משיח בן יוסף ומשיח בן דוד שהם מכלין אותו מן העולם וק"ל:

סליק דרוש לתענית אסתר:

תוכן העניינים

אבן שהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה