אור ברסלב
אבן שהם שהם דרוש יד

אבן שהם· רבי משה ממינסק

שהם דרוש יד

שהם דרוש יג

דרוש י"ד ר"ה לתקיעות. רב ספרא משתעי זימנא חדא הוי אזלינן בספינתא וחזינן ההוא כוורי דאפיק רישא ממיא, ואית לי' קרנא וחקוק עלייהו אנא בריא קלה שבים והוינא ש' פרסי ואזלינן לפומי' דלויתן א"ר אשי ההוא עיזא דימא הוי ובחישא ואית לי' קרנא (כך היא גרסת רש"י ופירש ובחישה חופרת בים בקרני' למצוא מזונותיה) עכ"ל:

והנה המאמר הנ"ל צווח ואומר דרשוני. ונלפע"ד לבאר מאמר הנ"ל דרך רמז שהר"ם הנ"ל דיבר ממעלת השופר איך אנו מעוררין את הרחמים בתקיעות שופר וכבר בארתי את המאמר הנ"ל כיד ה' הטובה עלי בדרושים הקודמים ועתה אשוב ידי לפרשו ולבארו באופן אחר בענין תקיעות שופר דאי' בזוהר וירא ביומא דר"ה דדינא אשתכח בעלמא איהו קאים לקטרגא וישראל בעיין לאתערא בשופר וקב"ה אתער רחמי כו' ועוד אי' בזוהר אזדרזו בהאי יומא והבו לי חילא ובמה בשופר דאי אשתכח קל שופרא כדקא יאות ומכווני בי' לתתא האי קלא סליק ובקע רקיעין עכ"ל והתעוררת הרחמים הוא ע"י התעוררת לבות בני אדם לתשובה ע"י קול השופר כמש"ה אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו וכתב הרמב"ם וז"ל אעפ"י שתקיעות השופר בר"ה, גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישינים משינתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם. וחזרו בתשובה וזכרו בוראיכם אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם והטיבו לדרכיכם ומעלליכם ויעזוב כ"א מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה עכ"ל כי ראוי הוא לחרד חרדה וילבש אותו חרדה כמדו מפחד ה' ומהדר גאונו כי בא לשפוט הארץ כד דינא יתיב וספרין פתיחין וכל צבא השמים נצבים עליו מימינו ומשמאלו על דבר המשפט מעשה איש ופקודתו מעשה איש ותחבלותיו ומי האיש אשר לא יחרד לבו ויקרע את לבבו לי"ב קרעים בשומו אל לבו חטאיו באיזה פנים אנו עומדים ליום הדין כי מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי ובפרט אשר מכף רגל ועד ראש אין בו מתום אשר מלוכלך בצואת עונותיו עון ביטול תורה הוא גדול עד מאד פוטר מים ראשית מדון ואמרו רז"ל וויתר הקב"ה על ע"ז וג"ע וש"ד ולא וויתר על ביטול תורה ובזוהר אמרו מאן דפסק יתפסק חיוהי עון ביטול תפלה שדרשו רז"ל ע"פ כרום זולות לבני אדם דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהם וז"ל הזוהר ווי לב"נ דפגים צלותי' פולחנא דמארי' עלי' אתמר כי תבואו לראות פני מי בקש זאת מידכם זכאה ב"נ דידע למפתי למארי' ברעותא ובכוונה דלבא ווי לי' למאן דאתי למפתי למארי בלבא רחיקא ולא ברעותא הה"ד ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו וגרים לי' לאסתלקא מעלמא עד לא מטי יומא עון חלול שבת חמירא שבת יותר מע"ז כמו שפירש"י בחולין וכאלו כפר בכל אורייתא כולה עון חילול י"ט המבזה את המועדות אין לו חלק לעה"ב עון זלזל נטילת ידים כל האוכל בלי נטילה כאלו בא על אשה זונה וכל המזלזל בנט"י נעקר מן העולם עון ביטל ציצית ותפילין אמרו בזוהר אינון דלא רשימין בתכלת ולבן דציצית לאו אינון ישראל אינון ע"ה שקץ הם לכם עון מזוזות בעון מזוזות אמרו רז"ל בנים קטנים מתים עון אכילת איסור בזוהר אמרו כל עמל אדם לפיהו כל העמל והעונש שאדם מקבל בעולם הנשמות אינן אלא בשביל פיהו שנטמא במאכלות אסורות עון גאוה תועבת ה' כל גבה לב ואין עפרו ננער לעת התחיה עון לה"ר ורכילות ליצנות ושקרים וחנופה שהם מד' כיתות שאין רואין פני השכינה. עון נדרים במדרש רבה אמרו כ מי שהוא נודר ומשהה נדרו גורם מיתה לעצמו שנא' כי דרש ידרשנו ה' אלהיך מעמך ממך נפרעים ולא מן ממונך. עון שבועת שוא שבכל העבירות נאמר ונקה ובשבועה נאמר לא ינקה כל עבירות שבתורה תולין לו וכאן נפרעין ממנו מיד דברים שאין אש ומים מכלים אותן שבועת שקר מכלה אותן. ק מחלוקת במדרש תנחומא אמרו כמה קשה מחלוקת שכל העוזר במחלוקת הקב"ה מאבד זכרו מחלקת נוטריקון מכה חרון לקוי קללה תועבה ואי' בשל"ה שבועת שוא ושקר א' דוחה ק' זכיות חלול השם אחד דוחה ק' תפילות בזוי אחד של תורה דוחה ק' שמחות לה"ר א' דוחה ק' תשובת נבלות פה אחד דוחה ק' הבטחות. גזילה א' דוחה ק' ברכות. מחלוקת אחד דוחה ק' פרנסות עכ"ל. עון גזל משא ומתן בשקר ומדות ומשקולות שקרים קשה עונשן של מדות יותר משל עריות ואמרו ע"פ ובצעם בראש כולם קופה מלאה עונות גזל מקטרג בראש לא נחתם גז"ד אלא על הגזל וכל הגוזל את חבירו אפי' ש"פ כאלו נוטל את נפשו ובמ"ר אמרו מסלק הוא את השכינה ומפיל ישראל בחרב א"ר חסדא כל השערים ננעלו חוץ משערי אונאה אר"א הכל נפרע ביד שליח חוץ מאונאה שנא' ובידו אנך וכ' רבינו סעדיה גאון שהאוכל דבר גזל או גניבה ריבית ומ"מ בשקר אין תפלתו נשמעת שנא' ואשר אכלו את שאר עמי ע"כ עון פגם עינים כי על עון זה משברין עניו של אדם בקבר והתגלגל בעוף הנקרא ראה. עון הרהור עבירה קשה הרהורא עבירה מעבירה. עון המקשה עצמו לדעת הוא בנדוי והמוציא ש"ש לבטלה הוא בנדוי ובזוהר אמרו שמ' יום א תפילתו נכנסה למעלה ובמדרש כונן אמר כ המבטל קדוש וברוך ואמן יהא שמיה רבא גרם למעט העטרה וחייב נדוי. עון הוצאת שז"ל כל המוציא שז"ל חייב מיתה ואין לו חלק לעה"ב וגם בכנפו נמצאו דם נפשות אביונים נקיים אחינו ב"י המנוגעים והמדוכאים באבל תנו לבבכם לחקור זאת כי מה אנו ומה חיינו בן אדם תולעה יתפרד כל עצמותיו בהביטו עד היכן מגיע פגם עלבון עונותיו ואמר הנביא הלילו כי קרוב יום ה' כשד משדי יבא ע"כ כל ידים תרפינה וכל לבב אנוש ימס ונבהלום צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון כי מי הוא זה ואיזהו אשר נקי מזה ואף אם אין בו כולם בודאי מקצת יש בו וא"כ באיזה פנים עומד בדין אוי לנו מיום הדין ואוי לנו מיום התוכחה וכי יפקוד ה' מה נשיבנו לו ומי זה האיש אשר לא ירגיז ויאחזו פלצות שאם לפני מלך ב"ו יביאו את דינו הלא יחרד חרדה גדולה וישית עצות בנפשו להמלט ק"ו בן בנו של ק"ו מה יש לעשות כשיביאהו למשפט לפני מלך מלכי המלאכים הקב"ה השופט כל הארץ כי בא יום פקידתו ודינו מגופו ומנפשו ומאשתו ומבניו ומממונו שהוא יודע כל תעלומות וביד כל אדם יחתום והאלהים יבא במשפט על כל נעלם כי גדול יום ה' ונורא מאד ומי יכילנו להצטדק בדין וכפעלו יפעל לו דין. אב"י אין מי יעמוד בעדינו כי אנשי אמנה אבדו קמו בפרץ אין ואנה אנחנו עולים אחינו המסו את לבבינו עם גדול ורם אשר אבדנום בחטאינו וצרות הוה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללידה שבר על שבר נקרא כי שודדה כל הארץ אוי נא לנו כי עיפה נפשינו להורגים ושבר גדול נשברה בתולת בת עמינו מכה נחלה מאד מי יתן ראשינו מים ועינינו מקור דמעה ונבכה יומם ולילה על חללי בת עמינו כי רבים חללים הפילו בכל שנה ושנה ונחשבנו כצאן לטבח יובל ע"כ אב"י לכו ונשובה אל ה' והורידו כנחל דמעה מאין הפוגות שפכי כמים לבך נוכח פני ה' זקינים וזקינות אשר היום בכאן ומחר בקבר פלגי מים תרדו עיניכם ודעו לפני מי אתם עתידין ליתן דין וחשבון על שכלו שנותיכם בהבל וריק ותתפללו להקב"ה אל תשליכנו לעת זקנה בינונים אשר עומדים באמצע שנותיהם תתפללו לקב"ה שלא יערבב שמחתכם באמצע ימיכם ושנותיכם ושלא תעזבו לאחרים חיליכם בחורים שלא ראו עדיין שום שמחה תתפללו בלב ונפש שלא תקמטו בלא עת ותתפללו אל תקחינו מעה"ז קודם זמנינו ע' שנה לתקן את אשר שחתנו נשים שאננות רכי לבבות היודעים לבכות ומעוברת ומניקות וכל מעגמי נפש אשר ביום זה נשים נפקדות העתירו לה' שיעזור לכם ולא ימותו בניכם בחייכון ויהיה לכם זרע של קיימא זרע כשר לעבודת הבורא ב"ה ותתפללו בעד בעליכם שלא יאספו מן העולם קודם זמניהם לראות בשמחת בניכם ילדים וילדות המה ערבות שלנו העתירו לה' כי קדוש וטהור הבלי פיכם ובוקע כל אוירין כדאי' במ"ר ולשון רכה תשבר גרם לשון התינוקת בתורה שהיא רכה שוברת כוחן של צרות וכן הוא בשל"ה תשב"ר גר"ם נוטריקון תינוקת של בית רבן גזירות רעות מבטלין והם במקום כרובים וז"ל הזוהר והא כהנא לא חמא לשכינתא בשעתא כד הוי אעל אלא עננא הוי נחית וכד הוי נחית מטי על האי כפורת ומתערין גדפייהו דכרובין ואקשי להו ואמרי שירתא כו' וקליהון שמע כהן במקדשא כדין שוי קטורת באתרי' ואתכוין במה דאתכוין כו' עאל באתר דאעאל שמע קל גדפי דכרובים מזמרין ואקישן גדפין פתח כהנא פומיה בצלותא ברעותא בחדותא וצלי צלותיה בתר דסיים זקפין כרובייא כלמקדמין ומזמרין כדין ידע כהנא דרעותא הוא ועידן חדותא לכולא ועמא ידעין דאתקביל צלותי' עכ"ל ועכשיו בעוה"ר שאין קול ואין עונה לעתות בצרה וצריכין אנו להשמיען קולן של תינוקת בית רבן ויחשב כקול הכרובים כי ז"ל הזוהר כרובים אנפי זוטרי כרביין פני אדם ופי' דרך האמת כנערים תרגום של כרובים כרביא פני תינוק והכרובים פורשים כנפים למעלה סוככים בכנפיהם ומגינים בכן שמו בעדינו רנה ותפלה פני נורא עלילה. והרימו קולכם בבכי ויללה. פני שוכן מעלה ותתפללו בעד אביכם ואמכם שיזכו לראות בשמחתכם ולא יראו ח"ו שום צער בגידוליכם ויאריך הש"י ימי אביכם ואמכם שלא יעזבם ח"ו אתכם יתומים שתהיו ח"ו כצאן אשר אין להם רועה כי אתם נמשלים לאילן שענפיו מסבבים אותו ונאחזים בו כשהשורש נשרש בארץ אבל כשנעקר השורש מארץ אזי הענפים נפרדים כך כשאביכם ואמכם קיים אזי אתם כשתילי זתים סביב לשולחנם משא"כ כשנעדר אביכם ואמכם אזי הבנים נפזרים ונפרדים איש מעל אחיו והאספו כולם יחד לבכות ולהתפלל מלב ונפש כמו שהתפלל אלי' הובא בתנא דבי אליהו וז"ל רבש"ע ראה נא בענינו וריבה ריבנו ויעלה עלבינו לפניך מה נעשה לנו בכל שעה ושעה וזכור כמה בעלי בתים יש בהם שאין להם פרנסה ועוסקין בתורה בכל יום תמיד זכור כמה עניים יש בישראל שעכו"ם מושכין את בשרם מעליהן שכופין ליתן מסים ועוסקין בתורה זכור כמה סומין יש בישראל שאין להם מזונות ונותנין ולומדים את ביניהם תורה זכור כמה נערים וקטנים יש בישראל שאינם יודעים בין ימינם לשמאלם ועוסקין בתורה תמיד זכור כמה זקינים וזקינות שמחמדין ומתאוין ומצפין לישועתך בכל יום תמיד אבי שבשמים צדיק אתה ה' וחסיד אתה וכל מעשיך באמונה יגולו רחמיך על בניך עכ"ל לכן בגודל רחמיו וחסדיו הגדולים המרחם עלינו צוה לנו לתקוע בשופר לעורר לבנו לתשובה ולעורר הרחמים ולכן תקנו ג"כ קדמונינו ז"ל. לתקוע כל שלשים יום קודם ר"ה להתעורר לב האדם כדין בע"ח שנותנין לו זמן ב"ד ל' יום והנה כבר כתבו הספרי מוסר שראוי ונכון כל הימים האלה כל איש חכם וה' נתן, לו לשון למודים לדעת את יעוף דבר ליתן קולו בבכי' ומוסר לפני העם ועי"ז מתכפר להם עונותיהם כמש"ה שמעו ותחי נפשיכם וכ"ה במדרש ש"ט וז"ל בשעה שהחכם יושב ודורש לפני הצבור ועונין עליו איש"ר אפי' אם נחתם גז"ד עליהם אני מוחל להם ומכפר עונותיהם של ישראל עכ"ל והנה כל הדברים הנ"ל מרמז לנו ר"ס הנ"ל במאמר הנ"ל ושיעור דבריו זמנא חדא הוי אזלינן כו' וחזינן ההוא כוורא היינו אומה ישראלית הנמשלת לנוני ימא כידוע חזי אותם דאפיק רישא ר"ל שהיה להם נשיאת הראש וכל זה בא להם ממיא ר"ל מכח התגברות רחמים הנקרא מי חסד וקאמר באיזה דבר התעוררו את הרחמים והחסד בעולם לז"א ואית לי' קרנא ר"ל קר' השופר ועל ידו חקוק עלייהו כמש"ה חקוק על לוח לבך כלומר, שע"י השופר חקוק על לוח לבם אנא בריא קלה שבים ר"ל שנשבר לבם בקרבם וקנאו מדות הכנעה ושפלות שמדמין בנפשם שהמה השפילים ונבזים שבעולם המכונה בשם ים כמאמר המליץ העולם ים זועף כו' וז"ש אנא בריה קלה שבים וזבחי אלהים הוא רוח נשברה. ועוד הוינא ש' פרסי היינו שלשים יום שמר"ח אלול ועד ר"ה כי ידוע דמהלך אדם בינוני ביום עשרה פרסאות ושלשים יום הוא ש' פרסי וזהו והוינא ש' פרסי ואזלינא לפומיה דלויתן לשמוע דברי הגדה ותוכחות מוסר מפי החכם הנמשל ללויתן עיין בשל"ה ותמצא שמכנה לת"ח בשם לויתן א"ר אשי ההיא עיזא דימא הוא ר"ל אפי' שהיו עזין מאד ואפ"ה ובחישה חופרין חפירה וחתירה מתחת כסא הכבוד לקבל תשובתם בזכות ששומעין דברי החכם ועוד ואית. ליה קרנא ר"ל קרן הסופר וכבר אמרנו שקול השופר בוקע כל אוירין ורקיעין ומתעוררים הרחמים וק"ל:

והנה ידוע שהשטן הוא יצה"ר מטפס ועולה בר"ה ומלשון על בני האדם וז"ל הזוהר בפ' אמור בר"מ פקודא מ"ב דא לתקוע שופר בר"ה דהוא יומא דדינא לעלמא כמה דאוקימנא והא אוקמוהו וכו' בגין דההוא מקטרגא חפי וכסי ואנעל פתחא על מלכא אתר דדינא שרי למתבע דינא על עלמא:

ונלפע"ד לבאר עפ"ז פסוקים מעמוס ג' ואלו הן. הילכו שנים יחדיו בלתי אם נועדו פירש"י אא"כ קבעו מועד ללכת יחדיו למקום פלוני. הישאג אריה ביער וטרף אין לו. היתן כפיר קולו ממעונתו בלתי אם לכד. והנה לכאו' אין להם שחר ונלע"ד לבאר כיד ה' הטובה עלי דהנה ידוע שכל מחובר ומורכב בעולם הוא נפסד ועיין מזה בחובת הלבבות שער היחוד פ"ה בבירור הקדמה השלישי' ע"ש במנוח הלבבות וזהו שאמר הנביא הילכו שנים יחדיו ר"ל מחוברי' ומורכבים יחד הגוף והנפש בלתי אם נועדו כלומר אא"כ קבעו מועד וזמן ללכת יחד ולא לעולם ילכו יחדיו והוא תוכחת מוסר לעורר לבבות בני אדם הישנים בתרדימת הזמן כי לא לעולם חוסן והאדם הולך אל בית עולמו וש"ת הלא אני חזק ובריא אולם ועוד יש לי שהות וזמן רב בעולם לז"א הישאג אריה ביער וטרף אין לו והכוונה הוא ע"פ מה שפירשו חכמי המוסר ע"פ אריה שאג מי לא יירא נוטריקון אלול ר"ה יה"כ הושענא רבא הוא אריה וזהו ארי"ה שאג בעולם והמה ימי הדין מי לא יירא וזהו שאמר הנביא הישאג אריה ביער ר"ל אם יהיה אלול ר"ה יה"כ ה"ר שהם נוטריקון של ארי"ה והם ימי דין של עולם והם יהיו בעולם וטרף אין לו בתמיה כי בוודאי טרף יטרוף את בני האדם כי אין שנה בלא אנינה שמעולם לא עברה שנה בעולם שלא יהיה שום אדם נעדר ממנו כי המות איננו מתעכב מבוא בכל חודש מחדשי השנה אך הוא קורה כמעט בכל שנה ושנה ובכל זמן ובכל עת ובכל מקום והוא מוסר גדול לבני אדם שישים האדם אל לבו על אורך עמידתו בעולם ויזכור כי בכל שנה ושנה קהל מחבריו נסעו אל העולם האחר קודם זמנם בעת שהיה תקוותם חזקה לחברת העולם ולא ראה לנפשו יתרון שיחייב לו התאחרו מהם. יקצור תוחלתו בעולם ויוחיל לאחריתו ויחשוב בצידתו לעת נסיעתו ואמר א' מן החכמים מי שקדם המות לפניו תקן את עצמו וזהו הישאג אריה ביער היינו ימי הדין אלול ר"ה יה"כ ה"ר ישאג בעולם הדומה ליער כידוע וטרף אין לו. ונותן טעם לשבח כי למה באמת נגזר בכל שנה ושנה מיתת בני אדם לז"א היתן כפיר קולו ממעונתו בלתי אם לכד כי כבר הקדמנו מאמר זוהר שהשטן הוא יצה"ר הוא מלאך המות מטפס ועולה בר"ה לקטרג ולתבוע דין על בני אדם וידוע מ"ש המקובלים כי חס ושלום וחלילה לומר שהשטן עולה לעולמות העליונים לעולמות הקדושי' לעורר קטגוריא אך ורק שהשטן במקומו עומד פותח פיו לבלי חק וחדיד לישנא לתבוע דין על בני עלמא וקולו עולה ונשמע מרחוק לעורר קטגוריא על העולם וזהו היתן כפיר קולו ממעונתו היינו שטן הוא יצה"ר הנקרא בשם כפיר כמו דאיתא בגמרא דיומא נפק כי גירא דנורא מבית ק"ק ואמר נביא לישראל היינו יצה"ר דע"ז ופירש"י כגירי' ארי קטן שהוא כפיר ע"ש וזהו היתן כפיר היינו יצה"ר והוא שטן קולו ממעונתו ממקום קביעתו שמעורר קטגוריא ממקום מצבו ע"י קולו שצועק ותובע דין כנ"ל בלתי אם לכד כי בוודאי לא לחנם צועק ותובע דין שאינו צועק אא"כ לכד את בני האדם וגם בני איש במצודתו הרעה ע"י פתויו שמפתה את העולם וא"כ זה שנלכד במצודתו הרעה הוא נאסף מן העולם ונגזר עליו מיתה וק"ל: והנה מצאנו בדברי רז"ל מהחסד הגדול שעושה הקב"ה עמנו בכל שנה ושנה שמעביר אשמותינו ראשון ראשון וז"ל הגמרא לר"ה מעביר ראשון ראשון וכך היא המדה ואמר רבא ועון עצמו אינו נמחק דאי איכא רובא עונות מחשב בהדייהו ונעשה רשע ע"י רוב עונות. ועפ"ז נלע"ד לבאר פסוק אחד במשלי הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמוד. והנה הפסוק הנ"ל לכאורה אין לו שחר, ונלע"ד לבאר רק נקדים לבאר פסוק בפ' האזינו וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו וגו' כי דור תהפכות המה בנים לא אמון בם ופירש"י בנים לא אמון בם אין גדולי נכרים בהם כי הוריתים דרך טובה וסרו ממנו עכ"ל ונלע"ד לבאר רק נקדים מה שמצאתי את שאהבה נפשי בשם הגאון הגדול מהור"ר העשיל זלה"ה ביאר על מאמר רז"ל וז"ל אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו כשני מבעיא ליה ומשני אם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות מששת ימי בראשית אז הם סדורות למחול וביאר הרב הנ"ל ע"פ הגמ' דר"ה הנ"ל שכבר הקדמנו מאמר רבא שעון עצמו אינו נמחק דאי איכא רובא עונות מחשב בהדייהו ונעשה רשע ע"י רוב עונות נמצא העבירה ראשונה שהיה מונח בתחלה בכף מאזנים למטה מכולם עכשיו אם יש רוב עונות בהדי' מניחין אותו למעלה בכף מאזנים והיא אחרונה לכולם ועי"ז הוי רובא עונות ואז אין מוחלין לו וז"ש אם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות כך אם יהיו העבירות מונחים בכף מאזנים כסדרן היינו שלא יהיה רוב העונות אז סדורין למחול משא"כ אם הם אינם מוצאים כסדרן דהיינו אם הוא רשע ונעשה רובא עונות ע"י אותן עונות ראשונים שהיה מעביר אותן ועכשיו מניחין אותן למעלה נמצא מונחים שלא כסדרן אז אינ' מוחלין וק"ל ודפח"ח. וזהו כי דור תהפוכות המה שהופכין הסדר שעונותיהם אינם מונחים כסדרן רק שמהפכין מה שהיה למטה מכל שיהיה למעלה מכלם כאמור בעבור שיש להם רוב עונות מחשב העונות ראשונ' בהדייהו וע"כ הם בנים לא אמון בם שאינם מכירים בחסד הגדול שעושה הקב"ה עמהם שהוא מעביר מהם ראשון ראשון כי כשיש להם רוב עונות אז עון עצמו אינו נמחק ומחשבי בהדייהו ואינו ניכר החסד שעושה הקב"ה במה שהוא מעביר ראשון ראשון וק"ל. וז"ש שהמע"ה הפוך רשעים ר"ל שמהפכים הרשעים הסדר כנ"ל ועי"ז ואינם שהרשעים נכתבו לאלתר למיתה ואינם בעולם וש"ת הלא ראה ראינו שכמה וכמה צדיקי' שעברו מן העולם ונכתבו למיתה לז"א ובית צדיקים יעמוד כי כתבתי בדרוש עשי"ת בשם תוספת שמה שאמרו רז"ל רשעים נכתבים לאלתר למיתה וצדיקים לחיים הוא קאי על חיי ומיתת עה"ב ועה"ב הוא מכונה בשם בית כמש"ה כי אדם הולך אל בית עולמו וז"ש ואף כי תראה שהצדיק מסתלק מן העולם הלא ובית צדיקים יעמוד כלומר שחי חיי רוחני חיי נצחי וביתו בית עולמים לעולם יעמוד משא"כ ברשע שביתו בית רשע ישמד כמש"ה בית רשעים ישמד וגו' וק"ל. ואסיים הדרוש במעלות התשובה ושע"י תשובה נזכה לביאת הגואל במהרה בימינו אס"ו:

מסורה י"פ והוא ר"פ והוא יהיה פרא אדם. והוא מחולל מפשעינו והוא שב מן הפסילי'. והוא רחום יכפר עון. והוא במלכים יתקלס. והוא יפדה את ישראל מכל עונותיו. והוא אשה בבתוליה יקח. והיא כחתן יוצא מחופתו. והוא לקברות יובל והוא עבר לפניהם. ונ"ל לבאר המסורה הנ"ל דהנה ידוע כי בחטאינו גורמים חילול שמו הגדול בין העמים באמרם עם ה' אלה ומארצו יצאו וגו' אף על פי כן כששבין בתשובה סולח ומוחל לכל עונות וזה שמרמז המסורה והוא יהיה פרא אדם וכמו שמתרגם אונקלוס והוא יהא מרוד ובזה גורם שהוא מחולל מפשעינו היינו הש"י כאמור אעפ"כ אם שב מן הפסילים ר"ל שעושה תשובה והוא רחום יכפר עון שמוחל לו בכל מכל כל. והנה מארז"ל כשעושה תשובה מיראה זדונות נעשו לו שגגות וז"ש יכפר עון ר"ל רק מזיד מוחל לו. משא"כ כשעושה תשובה מאהבה זדונות נעשו לו זכיות. ועליו אמרו רז"ל במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד וביארו הקדמונים מלתא בטעמא בעבור שהצדיק אין לו רק רמ"ח מ"ע משא"כ ב"ת שמכל עונותיו נעשו לו ג"כ זכיות וזכותו מרובה עד מאוד יותר מהצדיק:

והנה רז"ל אמרו בגמרא דיומא וז"ל. גדולה תשובה שאפי' יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולכל העולם שנאמר ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב אפי ממנו מהם לא נאמר אלא ממנו ופי' מהרש"א ע"פ גמרא דקדושין לעולם יראה אדם כאלו עולם חצי זכאי וחצי חייב והעולם נידון אחר רובו ואם עושה מצוה אחד אשריו שהכריע את כל העולם לכף זכות ה"נ הכא גם את העולם רובו חייב על ידו אם הוא עושה תשובה גמורה מאהבה הרי עונותיו נעשו זכיות ובזה הכריע את כל העולם כולו לכף זכות ומוחלין לכל העולם עכ"ל וז"ש המסורה שאם עשה תשובה גמורה עד שהוא במלכים יתקלס ר"ל שמשובח ומפואר בלשון חכמים הנקראי' מלכים מאן מלכי רבנן שנאמ' בי מלכים ימלכו וגו' שאמרו על עושה תשובה מאהבה שמקום שב"ת עומדים אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד כאמור אזי הוא יפדה את ישראל מכל עונותיו ר"ל שהפדיון נמשך לישראל מעונות הב"ת שנהפכין לזכיות וכמו שביאר המהרש"א כאמור וזהו מכל עונותיו והמ"ם הוא מ"ם הסיבה וק"ל והנה רז"ל אמרו גדולה תשובה שדוחה את ל"ת שבתורה שנאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר וגו' עד ושובו אלי נאום ה' ע"ש נמצא כששבין בתשובה אזי מכונים אנחנו בשם אשה להש"י כמקדם וז"ש ולא עוד אלא והוא אשה בבתוליה יקח ר"ל שהקב"ה יקח לאשה את בתולת ישראל כמש"ה קום בתולת ישראל והנה ידוע מה שאמרו רז"ל ג' באין בהיסח הדעת מציאה משיח עקרב וביאר מהרש"א דר"ל שאם ישראל עושין תשובה יבא משיח בלי שום צרה ויגון ויהיה כמציאה שבעלים שמחים במציאתן ובאם לאו יהיה כעקיצת עקרב שיהיה חבלי משיח ע"ש וז"ש והוא כחתן יוצא מחופתו ר"ל שע"י זכות התשובה יוצאין מן הגלות כחתן היוצא מחופתו בשמחה ובששון. והנה אי' בזוהר פרשת פנחס וז"ל אע"ג דאבא ואמא אתפרשו מהאי עלמא חדוה בכל שותפתא הוי דתנן בשעתא דב"נ שתיף לקב"ה לחדוה דילי' קב"ה אתי לגינתא דעדן ואעקר מתמן לאבוהי ואמא דאנון שותפין בהדיה ואייתי לון לההוא חדוה וכולהו זמינין תמן ולית חדוה כחדוה דפורקנא דכתיב בה ישמחו השמים וכו' ע"ש נמצא שאף אם הוא מת יזכה לראות בשמחת בניו בעידן פורקנא וזה שאמר ואף אם הוא לקברות יובל רצה לומר שכבר מת אעפ"כ תדעו שהוא עבר לפניהם לראות בשמחתם כאמור וק"ל:

סליק דרוש לראש השנה:

תוכן העניינים

אבן שהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה