אבן שהם· רבי משה ממינסק
שהם דרוש יב
דרוש י"ב לנחמה. איתא בזוהר פ' תצוה דף רמ"ט ע"ב אלין מלאכין אקרון חשמלים ואינון מגינין וסייפין ורומחין דרהטי לאגנא על ישראל משאר עמין ולאגחא קרבא בהו ולנקמה לון כפום שעתא בלא אריכו ובג"כ אקרי תא הרצים אתר דאינון רצים ורהטי ואתו לאגחא קרבא ולנקמה נוקמין לקבל רצים אחרנין דרהטי לאבאשא ואתרעא מולין לשלטאה על ישראל ורזא דא הרצים יצאו דחופים בדבר המלך רצים מסטרא דא ובגינהון סימניך והעיר שושן צהלה ושמחה או נבוכה אי מקדמי אלין לאלין אלין דהכא העיר שושן שמחה ואי מקדמי אלין דסטרא אחרא העיר שושן נבוכה עכ"ל וע"פ דברי הזוהר הנ"ל אמרתי לבאר מאמר א' בפרק הספינה וכי הוא זה:
אמר רבב"ח לדידי חזי לי הורמין בר לילתא דהוי קא רהיט אקופי' שורא לפירש"י על שיני החומה) דמחוזא ורהיט פרשא כי רכיב סוסיא מתתאי ולא יכיל לי' זמנא חדא הוי מסרגן לי' תרתי חיותא וקיימין אתרי גשרי דדונג ושוור מהאי להאי ומהאי להאי ונקט תרי כסא דחמרא בידי' ומוריק מהאי להאי ולא נטפא מינייהו נטפא לארעא ואותו היום יעלו שמים ירדו תהומות הוי ושמעת מלכותא וקטלי':
והנה המאמר הנ"ל הוא חתום וסתום מכל עבריו וצדדיו. ונלע"ד לבאר כיד ה' הטובה עלי דהנה ידוע דכל הס"א יש להם הורמנא ורשות בזמן הגלות לשלוט בעולם משא"כ לע"ל וידוע הוא דהגלות מכונה בשם לילה כמש"ה שומר מה מלילה וגו' וזהו לדידי חזי לי הורמין בר לילתא ר"ל שהראו לו לס"א שיש לו הורמנא ורשות בזמן הגלות המכונה בשם לילה כאמור וזהו בר לילתא שאין תשמישו כ"א בגלות. דהוי קא רהיט הס"א הנ"ל אקופי' דשורא דמחוזא כי ידוע הוא דהת"ח נקראו בשם גבורים כמש"ה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה פירש"י מלחמתו של תורה והגבור מכונה בשם שן כמש"ה שינייך כעדר הקצובות פירש"י הדוגמא הזו ע"ש הגבורי ישראל הכורתי' ואוכלים אוביהם ע"ש והת"ח נקראו בשם גבורי החומה והנה ידוע דהתורה נקרא בשם חומה כמו שדרשו רז"ל בפסחים ע"פ אני חומה וז"ל אני חומה זו תורה ושדי כמגדלות אלו ת"ח ע"ש ונמצא שנאה להם ליקרא בשם שיני החומה וק"ל. והנה ידוע ממאמר רז"ל שכל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו ובת"ח יותר מכולם והטעם הוא שאין בעולם שיוסיף כח וגבורה בקליפות ע"י מעשיו הרעים כמו הת"ח ששרשו גדול עד מאוד בעולמו' העליונים וכשנטמא שורש נשמתו משפיע שפע קדושה ע"י שורש נשמתו בקליפות כידוע לי"ח שכל מעשיו הטובים ותורתו שאדם עושה בעודו הוא רשע מוסיף כח ועוז בקליפו' ולכן הוא רודף אתר הת"ח להחטיאם והנה ידוע שהרשעים מכונים בשם בני מחוזא כמו שארז"ל בר"ה וז"ל א"ר יצחק בר אבין ופניהם דומין לשולי קדירא אמר רבא ואינהו משפירא שפירא בני מחוזא ומקריין בני גיהנם ופירש"י בני מחוזא מעונגים ושמנים היו עכ"ל וזהו דהוי קא רהיט הס"א הוא אקופי' דשורא דמחוזא ר"ל אגב שיני החומה דמחוזא היינו ת"ח שחטאו והם בני גיהנם רהיט הס"א שהם מוסיפין לו כח ועוז לרוץ לאתרעא מזלין ולשלטאה על ישראל והם הרצים היוצאים דחופים בדבר המלך כאמור בזוהר וק"ל. ורהיט פרשא כי רכיב סוסיא מתתאי ולא יכיל לי' ר"ל וכי רהיט צדיק המכונה בשם פרשא כמו שאמרו רכב ישראל ופרשיו כו' כי רכיב סוסיא דהיינו במצות ומ"ט כמו שארז"ל בחלק וז"ל כי האי מלתא מודיעינן להו צדיק אתה ה' כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בוגדו בגד מה אהדרו לי' כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים משל לאדם אחד שאמר יכול אני לרוץ ג' פרסאות לפני הסוסים בין בצעי המים נזדמן לו רגלי א' רץ לפניו ג' מילין ביבשה ונלאה אמרו לו ומה לפני רגלי כך לפני הסוסים עאכ"ו ומה ג' מילין כך ג' פרסאות על אחת כמה וכמה כו' ואף אתה ומה בשכר ד' פסיעות ששלמתי לאותו רשע שרץ אחר כבודי אתה תמי' כשאני משלם שכר לאברהם יצחק ויעקב שרצו לפני כסוסים על אחת כמה וכמה כו' וזהו ורהיט פרשא במצות כי רכיב סוסיא ולא יכיל ליה אותו הורמין בר לילתא הנ"ל לאותו הפרשא וק"ל. זמנא חדא הוי מסרגין לי' תרתי חיותא כו' כי רש"י פי בזכריה ה' פסוק י"א וז"ל ראיתי במדרש תהלים שארבע מלכיות הללו שנתעבדו בישראל כפולות היה בבל וכשדים. מדי ופרס. יון ומוקדן. אדום וישמעאל וע"כ יסד הקלירי רביעית היא שמינית עכ"ל והנה ידוע הוא שארבע מלכיות נקראו בשם ד' חיות כמש"ה בדניאל ז' ענה דניאל ואמר חזה הוית בחזוי עם ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא וארבע חיוון רברבין סלקן מן ימא שנין דא מן דא קדמיתא כאריה וגו' וארו חיוה אחרי תנינא דמיא לדוב וגו'. ופירש"י קדמיתא כאריה זו היא מלכות בבל כו'. דוב זו מלכות פרס כו'. נמצא ששני חיות משמשין בזמן אחד והס"א רוכב עליהם ובכל חטא ועון אשר נחטא אנו מחזיקים ומאשרים את האומות שיהא הס"א רוכב עליהם ולמשול בעולם והוא כמו שנותנין אוכף על הסוס להזמין ולהכין לרוכב כך במעשינו הרעים מכינים ומזמינים את האומות להיות הס"א רוכב עליהם לשלוט על ישראל וזהו זמנא חדא הוי מסרגין ליה תרתי חיותא ר"ל בזמן אחד מזמנין לו שתי מלכיות הנקראים בשם חיות כאמור כלומר ששתי מלכיות משמשין הכל בזמן אחד כאמור. וקיימין אתרי גשרי דדונג הוא מה שאמרו רז"ל זכו אחישנה לא זכו בעתה ונמצא שיש לנו שני זמני גאולה ובשני זמנים הנ"ל מושלים החיות כי יש קץ וזמן של אחישנה ויש קץ וזמן של בעתה והאומות מושלים עד זמן של אחישנה וכשלא זכו מושלים פד זמן בעתה והנה כבר עבר עידן ועידנין ומשיח לא בא והנה ידוע שזמן העולם הזה:
נקרא בשם גשר כמו שתארו המליץ הגדול בס' בחי' עולם וז"ל העולם ים זועף כו' וזמן גשר רעוע ע"ש והנה השני זמנים הנ"ל מוכנים אל ההפסד כדונג מפני האש ולכן קראו בשם גשר רעוע וזהו שאמר וקיימין תרי חיות אלו אתרי גשרי דדונג ר"ל שכל קיומם הוא בשני זמנים הנ"ל דהיינו עד זמן משך אחישנה או עד א משך בעתה והם המכונים בשם גשרים אב באמת הוא גשרי דדונג כלומר גשרים רעועים המוכנים להפסד כהמס דונג מפני אש וגו' כי סוף כל סוף יאבדו הזמנים הנ"ל ומשיח יבא ויגאלינו גאולת עולם וש"ת מדוע אחרו פעמותיו לבא לז"א ושוור מהאי להאי ומהאי להאי ר"ל שאותו ס"א היינו הורמין הנ"ל מדלג מזה לזה ומזה לזה כלומר שפעם מסית ומדיח לזה והולך מזה לפתות לאחר ג"כ שמסית לכל אחד ואחד וכמו דאי' במדרש הנעלם פ' וירא וז"ל אר"י מלה"ד לכת לסטים שהיו אורבים בדרכים לגזול ולהרוג לבני אדם ומפרישי' מהם אחד שיודע להסית לבני אדם ולשונו רך מה עביד מקדים והולך לקבלם ונעשה כעבד לפניהם עד שמאמינים הטפשים בו ובוטחים באהבתו ובשיחתו ושמחים עמו ומוליכים בחלק דבריו באותו הדרך שהלסטים שם כיון שמגיע עמהן לשם הוא הראשון שהורג בם לאחר שנותנים ביד הלסטים להרגם ולקחת ממונם ואינון צווחין ואמרין ווי דאציתנא לדין ולרכיכא דלישנא לאחר שהרגו אלה עולים משם ויוצא לפתות לבני אדם כמתחלה כו' כך הוא יצה"ר כו' ונקט תרי כסא דחמרי' בידי' ר"ל שכ"כ מפתה לאדם עד שתרי כסא דחמרי' בידי' ר"ל ביד יצה"ר כלומר שעניני חמדת. העה"ז הנמשל לחמרא כמו שאמר הכתוב תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי וכה"א הוי גבורי' לשתות יין וגו' ועיין בע"א במא' תפ"א מזה באריכות. וכמו שביאר הרב האלשיך בפ' נזיר וחמדת עה"ב היינו תורה ומצות נמשל ג"כ לחמרא כמו שאמרו רז"ל יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית זהו עין לא ראתה אלקים זולתיך וגו' וכן דרשו רז"ל ע"פ כי טובים דודיך מיין מיינו של תורה ומצינו שמדרך התורה לכנות השכר בכוס כמש"ה ה' מנת חלקי וכוסי וכן ארז"ל חייב אדם לברך על הרעה כשם שהו מברך על הטובה שנא' צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא וכתיב כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא ועיין בס' עוללת אפרים במאמר ק"א מזה הענין באריכות והשתי שכרים הנ"ל נקיט בידים כלומר כל מה שהוא עושה כל כוונתו הוא בשביל לקבל שכר עה"ז ושכר עה"ב. ומוריק מהאי להאי ר"ל שמריק משכר עה"ב בעה"ז שנוטל חייו מן העולם ואוכל זכיותיו בעה"ו. או ר"ל ומוריק מהאי להאי ר"ל שמוריק מעניני עה"ב היינו תורה ומצות לעניני עה"ז שכל כוונתו הוא בתורתו ובמעשיו הטובים כדי להתפאר ולקנות שם בעה"ז כשם הגדולים אשר בארץ שמהפך השיטה שמן הראוי הוא שכל עניני עה"ז והיה כדי לזכות על ידן לעה"ב כמו שדרשו רז"ל ע"פ בכל דרכיך דעהו שכל כוונותיו יהיו לש"ש באכילתו ובשתיתו ובשינה הכל יהיה כדי לחזק גופו שיהי' לו כח לעבוד את בוראו והוא מהפך הסדר שכל כוונתו הוא בעניני תורתו ומצותיו על עניני עה"ז כאמור. ולא נטפי מנייהו נטפא לארעא ר"ל ואינו עושה כלום ממצותיו לעניני אחריתו לירש ארץ החיים וזהו לארעא ואותו היום יעלו שמים וירדו תהומות הוי כו' ר"ל כשיגיע אותו היום ש"ה כי הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש ולהט אותם היום הבא אמר ה' צבאות אשר לא יעזוב להם שורש וענף וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ודרשו רז"ל לע"ל הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה ורשעים נדונים בה וצדיקים מתרפאים בה ע"ש והנה איתא במ"ר פ' כ"א וז"ל התבן והקש מדיינין זה עם זה ז"א בשבילי נזרעה השדה וז"א בשבילי נזרעה השדה אמרו החיטים המתינו עד שיבא הגורן ואנו יודעים בשביל מי נזרעה השדה בא לגורן ויצא בעל הבית לזרותה הלך לו המוץ נטל את התבן והשליכו על הארץ נטל את החיטים ועשה אותם כרי כו' כך עכו"ם אומרים אנו עיקר ובשבילנו נבראי' העולם והללו אומרים בשבילנו נברא העולם ואומרים להם ישראל המתינו עד שיגיע היום ואנו יודעים בשביל מי נברא העולם הה"ד הנה יום בא כו' ועליהם הוא אומר תזרם ורוח. תשאם כו' אבל ישראל ואתה תגיל בה' עכ"ל והנה האומות מכונים בשם תהום ע"ד המדרש האומר על פני תהום זו אדום כו' ועיין בע"א שביאר בזה מאמר רז"ל בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא בעי למשטפי לעלמא אמר דוד ט"ו מעלות ואחתי' ע"ש במאמר מ"ט מזה באריכות והנה בוודאי אותן שנשארו מן ישראל בעת ההיא שעליהם נאמר ואתה תגיל בה' הם צדיקים גמורים שנא' והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמרו לו כל הכתוב לחיים בירושלים ועיין מזה בזוהר בפ' שמות באריכות והצדיקים מכונים בשם שמים שמהפכים החומר לצורה והצורה היינו השכל נגזר מן השמים כמו שדרשו רז"ל יקרא אל השמים ממעל זו הנשמה ע"ש ובצדיקים החומר טפל לנשמה ונקרא כולו בשם נשמה שמים וזהו ואותו היום כאמור יעלו שמים הם צדיקי ישראל כאמור וירדו תהומות היינו האומות כאמור ואז ושמעית מלכותי' ר"ל שאז יהי' נשמע מלכותו של הקב"ה בעולם כמש"ה והיה ה' למלך על כל הארץ וקטלי' להס"מ כמש"ה בלע המות לנצח ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים א"ס וק"ל:
סליק דרוש לנחמה: