אור ברסלב
אבן שהם שהם דרוש ד

אבן שהם· רבי משה ממינסק

שהם דרוש ד

שהם דרוש ג

דרוש ד' לבטחון. בישעי' למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי ה' ומאלהי משפטי יעבור הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ ונלע"ד לפרש מהו זה שאמר הלא ידעת וגו' אלהי עולם ה' רק נקדים לבאר איזה מאמר בפ' הספינה וק"ל:

אמר רבב"ח אמר לי ההוא טייעא תא ואחוי לך היכא דנשקי ארעא ורקיעא אהדדי אזלי וחזאי דעביד כווי כווי שקליתא לסלתאי ואנחתא בכוותא דרקיע' אדמצלינא בעיתא ולא אשכחי' אמרי איכא גנבי הכא א"ל גלגלא דרקיעא הוא דהדר נטר עד למחר כי השתא ואשכחית לה עכ"ל:

והנה בוודאי כל העובר על המאמר הנ"ל משתומם כחדא שעה דמאי אתא לאשמיעו' בספור השמועה הנ"ל ומה גם קשה דמה היה חסר אי הוי אמר דנשקי ארעא ורקיעא תיבות אהדדי הוא מיותר. וע"ק אמאי תפס בלשונו לשון נשקי ולא קאמר לשון פשוט היכא דמחובר או מדובק ארעא ורקיעא. וע"ק תיבת דעביד הוא מיותר והל"ל חזאי כווי כווי וע"ק אמאי נקט שהי' מצלי דווקא ונלע"ד לבאר כיד ה' הטובה עלי דהרבב"ח רמז כאן שורש ויסוד באמונתינו הקדושה רק נקדים איזה הקדמות המצטרכות לענינינו דהנה הפיליסופי' הקודמין אומרים בדעתם המזוייפת מצד גבהות ורוממת של הקב"ה אינו משגיח להנהיג עולם השפל אלא מסר אותנו תחת כוכבים ומזלות והנה בס' אהבת השם הכה על קדקדם בשם המפורשים כי אחרי שהקב"ה בנה לנו עולם כבית מבונה ומקורה ומלא כל טוב והדליק לנו נרות חמה ולבנה כבעל הבית להאיר לנו ביום ובלילה בוודאי זה מופת אמיתי שהוא משגיח עלינו ליתן לנו די מחסורינו ע"ש באריכות ונלע"ד דזה רמז לנו שלמה המע"ה בשיר השירים משגיח מן החלונות ר"ל שהוכחה גדולה שהקב"ה משגיח בעולם הוא מן החלונות שעשה ברקיעא היינו כוכבים וחמה ולבנה וק"ל. וחכמי המחקר בטלו דעתם המזויופת וז"ל א"כ יקשה דגם השמים לא יזכו בעיניו להיות נראים קרובים לגדולתו י"ת כי גם השמים נראים כגשמים לערך רוחניות י"ת שמו שהוא א"ס בלתי בעל תכלית וא"כ לפי סברתם אף מן השמים יסולק השגחתו חלילה וזהו בוודאי אינו וא"כ כשם שהוא משגיח על השמים כך הוא משגיח על הארץ וזהו כי רם ה' ושפל יראה ועיין בס' אהבת השם שפירש בזה הסבר' פי' תפסוק מ"ש דוד המע"ה המגביהי לשבת ומשפילי לראות בשמים ובארץ ודקדק הס' הנ"ל דהוי לי' למימר המגביהי לשבת בשמים ומשפילי לראות בארץ אלא ר"ל דנגדו ית"ש נקראים גם שמים שפלים וזהו ומשפילי לראות בשמים ובארץ דכשם שהוא משגיח ורואה בשמים ואף שהוא שפל. בעיניו כך הוא משגיח בארץ ע"ש ונלע"ד דזש"ה בירמי' ב' כי עברו איי כתים וראו קדר שלחו והתבוננו מאוד וראו הן היתה כזאת ההמיר גוי אלהי' ותמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלא יועיל שמו שמים. על זאת. ר"ל ועמי המיר השגחתי שהם אומרים שאין אני משגיח בם רק המזלות והכוכבים וזה שהמירו השגחתי הוא מחמת כבודו שאומרים שהיא פחיתה נגד כבודו י"ת שמו לכן המירו השגחתי בדבר שלא יועיל וזהו כבודו בלא יועיל ר"ל שהם אומרים שכבודו של השי"ת הוא באם לא יועיל וישגיח על עולם אבל טועים הם מדרך השכל שא"כ שמו שמים על זאת ר"ל על זאת הסברא שאין כבודו להשגיח בשפלי' ראוי הי' להוות שמי' שממה וחרבה כי אף שמי' לא זכו בעיניו וק"ל ועיין בס' תפארת הקודש שפירש הוא ג"כ הפסוק הנ"ל באופן זה רק בשינוי קצת: היוצא מדברינו אלה שיש לנו הוכחות עצומות שהקב"ה משגיח עלינו וא"כ אנחנו מחוייבים לבטוח בשם ה' כמש"ה גול על ה' דרכיך ובעת עליו והוא יעשה וא"כ צריכין אנחנו להתפלל ולבקש מאתו ית"ש על הפרנסה באשר שממנו הוא בא אלינו הפרנסה. והנה המקובלים אומרים הטעם מ"מ האדם מבקש מאתו ית"ש הפרנסה ואעפ"כ ל משגיח עליו ליתן לו והא כתיב קרוב ה' לכל קוראיו ואומרים הטעם דבוודאי הקב"ה רחמיו פשוטי' לכל ותיכף ומיד שהאדם מתפלל אזי הוא משפיע שפע רק בירידת השפע הנ"ל אזי מתעורר מצד צפון כמה מקטריגים להמנע ממנו אותו שפע כי הפרנסה באה מצד צפון כמו שארז"ל הרוצה להעשיר יצפון וסימנך שולחן בצפון וכמש"ה כי מצפון זהב יאתה ומצפון תפתח הרעת ומתעוררים שם המקטריגים להמנע ממנו ע"ש בדבריהם וכבר הובא בס' שבט מוסר דברי המקובלים האלו ע"ש ובס' נזר הקודש והנה בזוהר פ' משפטים ז"ל אית טיקלא חדא בהאי סיטרא ואית טיקלא אחרא בהאי סטרא בהאי סטרא מאזני צדק ובהאי סטרא מאזני מרמה ופי' דרך האמת בגליון הזוהר טיקלא הוא גלגל ונקרא טיקלא ע"ש גלגל היוצר שמתגלגל לפניו בעשייתו ע"ש והובא מזה בזוהר פ'. פקודי מאזני צדק הוא בפתחא רביעאה בהאי פתחא קיימא חד ממנא ומאזנים שמו והאי איהו מתקלא דנטלין זכיין וחובין ובי' אתקלו כולהו כחדא ודא אקרי מאזני צדק כו' בהאי אתקלו כולהו לאתדנא ע"ש ונלע"ד שלכך נקרא בשם גלגל שמגלגלין עליו כל סיבות ועלילות דברים להמנע ממנו השפעה, והנה בודאי כשמוצאין עונות אזי מונעין ממנו השפע והבקשה שביקש ובזה הוא נקי מעונות כי בעד יסורי עניות מנכין לו עונותיו כי כל זה בחרת מעוני אמרו לאיוב כידוע ובודאי שכר מצותיו שמורה לו לעה"ב כי אפי' פושעי ישראל מלאים מצות כרמון ושכרו יהיה לו באור הגנוז לצדיקים קא כי הוא כבר נקי מעבירו' שבידו כנ"ל וליכא עבירה שיכבה מצוה והני מילי באם לא יחטא מכאן ולהבא משא"כ אם יחטא אזי יהיה לו עבירות לכבות את המצות ונלע"ד דהדברים אלו מרומזים במתק לשונו ושיעור דבריו הוא כך אמר לי ההוא טייעא היינו אליהו כידוע תא ואחוי לך היכא דנשקי ארעא ורקיעא אהדדי ר"ל שניזונין ארעא ורקיעא אהדדי דייקא ר"ל ביחד דהיינו משורש וממקור א' ניזונין השמים וארץ ומלת נשקי מלשון על פיך ישק כל עמי שפירושו יזון. אזלי בכח שכלי וחזאי מופת ע"ז דעביד קב"ה כווי כווי היינו שמש וירח וכוכבים מזה מבואר שהקב"ה משגיח על עולם השפל כנ"ל וא"כ צריך לבטוח בה' ולהשליך על ה' יהבו וז"ש שקילתא לסלתאי היינו ענין הפרנסה כמו שארז"ל אינו דומה מי שיש לו פת בסלו כו' ואנחתא בכוותא דרקיעא ר"ל הנחתי על השגחה של הש"י והוכרחתי להתפלל ולבקש מהאל הפרנסה וז"ש כד מצלינא בעיתא ולא אשכחתי' אמרי איכא גנבי הכא דבוודאי הקב"ה קרוב לכל. קוראיו ומשפיע שפע פרנסה ומי זה הוא ואיזהו שחטף השפע פרנסה ממני א"ל גלגלא דרקיעא הוא דהדר ר"ל היינו טיקלא והוא מאזני צדק כו' הוא דהדר אך נטר עד למחר ר"ל שכר מצותיך נטר עד למחר היינו לעה"ב כמו שארז"ל היום לעשותם ומחר לקבל שכרם אך בתנאי שתהי' באומנתך ודבוקתך בשמו ית' כי השתא כמו שאתה לעת עתה נקי מעבירות כנ"ל ולא והיה לך עבירות לכבות את המצות ואו ואשכחית לה השכר מצותיך שם וק"ל. ובזה נבא לביאור הפסוק בישעי' שהתחלנו בו רק נקדים מה שפיר' הרב בעל תפארת הקודש ע"פ ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו ומן ה' יסיר לבו וז"ל דיש כת טועי' לומר שהש"י מחמת שהוא רם ונשא אינו משגיח בשפילי' אבל זה נסתר מכח מ"ש בעל מג"ע דלמה בחר ה' בשם הוי' ב"ה לפי שבחר באותיות שהם במספר המועט מכל האותיות לפי שכל האותיות עם המילוי הם כולם יותר במספר מאותיות שם הוי' והיא ענוותנותו וז"ש רז"ל בכ"מ שתמצא גדולתו של הקב"ה שם אתה תמצא ענוותנותו ר"ל בשם הוי' ב"ה מרומז גדולתו שמהוה כל הויות והי' והוה ויהיה. שם ר"ל באותו שם הוי' מרומז ענוותנותו שבחר במספר המועט וק"ל נמצא שהקב"ה הוא עניו גדול ואף כי רם ה' ושפל יראה כי במקום גדולתו שם הוכרח להיות ענוותנותו וז"ש ארור הגבר אשר יבטח באדם ולא בה' והגרם לזה הוא מחמת ומן ה' יסיר לבו היינו משם הוי' ב"ה יסיר לבו ולא חקר ודרש דלמה בחר בשם הוי' דוקא דאי הוי משים אל לבו השם הוי' ב"ה מזה היה מבואר לו שבמקום גדולתו כו' והשגיח מרוממתו אף על השפילים אך החסרון והגרם לזה הוא מחמת שמן ה' יסיר לבו וק"ל עכ"ל ונלע"ד לפרש עפ"ז מ"ש דוד המע"ה שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכון לבטח ר"ל דבוודאי היצה"ר מסית ומדיח את האדם מדרכי החיים בשפתי חלקות בלשון מדברת גדולות לאמר שאין הקב"ה משגיח על עולם השפל וא"כ ח"ו הותרה הרצועה לעשות מה שלבו חפץ זמה גם מה שאנו מאמינים באמונה שלימה שהקב"ה יחי' את המתים ומהגופי' הנרקבי' יבראו בריות חדשים גם זה מכחיש היצה"ר בטענה כוזבת הנ"ל שעזב הש"י את הארץ ואינו משגיח על הגופי' ולאיבוד אזלי ח"ו וזש"ה שויתי ה' היינו שם הוי' ב"ה שויתי לנגדי תמיד ומשם הוי' ב"ה מוכרח שהקב"ה משגיח על עולם השפל הלז ובזה כי מימיני בל אמוט כי לב חכם לימין ולב כסיל לשמאל וזהו שארז"ל כל פינות שאתה פונה אונו אלא דרך ימין לאחוז בדרכי החכם ולא בדרכי הכסיל וק"ל לכן שמח לבי ומה גם ויגל כבודי כי ידוע שדוד המע"ה הי' מפזז ומכרכר נגד ארון כמש"ה ונקלותי עוד מזאת והנה כל הרואה אותו בוודאי היה משתומם על המראה הזאת אך משם הוי' ב"ה מבואר למבין שדווקא במקו' גדולתו שם הוכרח להיות ענוותנותו ודיו לעבד שיהא כרבו וא"כ בזה ויגל כבודי ואף ידעתי בזה שבשרי ישכון לבטח שהוא משגיח אף על הגופי' שתחת הארץ וק"ל וז"ש ישעי' הנביא למת תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מה' וגו' כלומר שהקב"ה עזב את הארץ הוא מחמת שהוא רם ונשא הוא פחיתה נגד כבודו להשגיח על הארץ כנ"ל הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' ר"ל שכבר ידעת מזה שאלהי עולם נקרא בשם הוי' הוא מורה שבמקום גדולתו שם תמצא ענוותנותו וא"כ בוודאי משגיח הוא אף על עולם השפל הלז וק"ל ונלע"ד דאפשר דזש"ה אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל גבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל ויודע אותי כי אני ה' עושה חסד ומשפט וצדקה בארץ ר"ל שאל יתהלל חכם בחכמתו וגו' שעוצם וכח ידו עשה לו כל החיל הזה כ"א בזאת יתהלל המתהלל השכל ויודע אותי כי אני ה' ר"ל שמשכיל במה שיודע כי אני נקרא הוי' להורות שבמקום גדולתו שם ענוותנותו ובזה תדע כי אני ה' עושה חסד ומשפט וצדקה אף בארץ שאני משגיח בארץ וק"ל ונלע"ד דז"פ מ"ש ישעי' הנביא דרשו ה בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב. ר"ל דהנה בוודאי לכת הטועי' לומר שהוא מחמת רוממותו אינו משגיח על הארץ ועזב את הארץ לפי סברתם הוא מסלק השגחתו מארץ ורומה על השמים אלהי' ורחוק הוא מהעה"ז משא"כ לפי האמת שבמקום גדולתו שם ענוותנותו הוא קרוב לנו לשמע שוועתינו וזהו דרשו ה' היינו שם הוי' ב"ה צריך אתה לדרוש למה בחר דווקא בשם הוי' ותבין שמורה בזה שבמקום גדולתו שם ענוותנותו ובזה קראוהו בהיותו קרוב כנ"ל כו' וק"ל:

סליק דרוש לבטחון:

תוכן העניינים

אבן שהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה