אור ברסלב
אבן שהם שהם דרוש ב

אבן שהם· רבי משה ממינסק

שהם דרוש ב

שהם דרוש א

דרוש ב' מהות התשובה. גמרא בפ' הספינה אמר רבה בר בר חנה אשתעו לי נחותא ימא האי גלא דמטבע לספינתא מתחזי כי צוציתא דנורא חיוורתא ברישא ומחינן לה באלוותא (פירש מקל) דחקיק עלה אהי"ה אשר אהי"ה י"ה י"ה ה' צבאות אמן אמן סלה ונייח:

והנה המאמר הנ"ל עמוק מאוד והנה כל יורדי הים ימא דאורייתא ירדו ונחתו לפרשו ואף אני א' מאזובי הקיר אודה להש"י שזיכני לילך בעקבי הראשונים לפרש המאמר הלז כפי שיורנו מן השמים ואתחיל לבאר אותו בס"ד דהנה ידוע דעיקר הכנעת יצה"ר אינו אלא מתשובה גמורה והנה א' בגמרא דשבת דחשב שם גדולי' בעלי תשוב' וקאמר וגדול שבדורינו נתן צוציתא ופירש"י על שם ניצוצי' דנור ע"ש בפירש"י ותוס' ועפ"ז פי' הגאון בעל המחבר של"ה דרך רמז מ"ש רז"ל ליבון הוא שיהא ניצוצות ניתזין ממנו ופי' ה"ה על דרכי התשובה שיהא מלבן עונותיו עד שיהא ניצוצות וכו' כלומר שיהא כמו נתן צוציתא ע"ש בפירושו. וש"ת הכח אבני' כחי וכי מה אני לבא עד הלום שאזכה לעשות תשובה כזו. הנה כבר ידוע כי כל התחלות קשות ואין האדם מחויב רק להתחיל והקב"ה גומר בעדו כמו שאמרו רז"ל הבא ליטהר מסייעין לו. גם אמרו אמר הקב"ה אם תפתחו לי פתח כחודה של מחט אני אפתח לכם כארובות השמים ע"ש והנה התשובה נמשלה לים כמו דאי' במדרש תפלה נמשלה למקוה מה מקוה פעמים פתוחה ופעמי' נעולה אף שערי תפלה פעמים פתוחים ופעמי' נעולים שנאמר דרשו ה' בהמצאו וגו' ותשובה נמשלה לים מה ים לעולם פתוח אף שערי תשובה לעולם פתוח ע"ש ומצינו שהיצר הרע נקרא בשם ספינה כמו שפירש הרב האלשיך ע"פ בישעי' ל"ג כי אם שם אדיר ה' לנו מקום נהרים יאורים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט ופי' הרב הנ"ל וז"ל כי מקודם לזה הוכיח הנביא שיהיו דווקא צדיקים ואז בוודאי אל יהי' נחרב בה"מ לעולם וש"ת הלא שם עיקר יצה"ר כי כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו ועם תופשי התורה נעשה אדיר ושמא יוכל לנו אל נירא כי הנה אם אז שם אדיר הנה ה' לנו שלא יעזבנו בידו בזכות הצדיקים כי הוא מקום נהרים הם רבנים יאורים הם תלמידי' רחבי ידים מרחיבים התורה כי בהמה יותש כחו של יצה"ר כ"א פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ"ד באופן שאל תלך בו אני שיט הוא כח יצה"ר להחטיא עכ"ל ועפ"ז נלע"ד שרבה רמז בדבריו ובלשונו הזך כל הנ"ל ושיעור דבריו הוא כך אשתעו לי נחיתא ימא הינו גדולה בעלי תשובה שמכניסין עצמם בתשו' הנמשלה לים כנ"ל האי גלא של הים דהיינו גלא תשובה כלומר כח התשובה דמטבע לספינתא ר"ל ליצה"ר הנקר' בשם ספינה כנ"ל הוא דווקא דמתחזי כי צוציתא דנורא ר"ל כמו נתן צוציתא כנ"ל וש"ת וכי מה אני ומה חיי לבא לתשובה גמורה כזו לז"א חוורא ברישא דמצינו דהיסורים נקרא בשם חוורא דאיתא בגמרא דחלק מה שמו של משיח חוורא דבי רבי שמו ופירש"י שהוא בעל היסורים ופי' הרב מהרש"א בח"א לכך נקרא בשם חוורא דבי ר' משום דר' נמי הוי בעל יסורין כנודע ע"ש וזהו שאמר רבה במתק לשונו חוורא ברישא ר"ל שהיסורין הוא שצריך לסבול לדרכי התשובה הוא רק בתחלה כי כל התחלות קשות וק"ל ומחינן לה באלוותא ר"ל שמכים ליצה"ר בתורה הנקרא מקל נועם כידוע כמאמר רז"ל בראתי יצה"ר בראתי תבלין היינו תורה וכן אם פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ"ד וק"ל דחקיק עלי' אהי' וכו' ר"ל דחקק בתורה אהיה וכו' כי לכאורה טעמא בעי למה התורה תבלין ליצה"ר ונראה לומר משום דהיצה"ר מפתה ומסית להאדם מדרכי הבורא ית' בכמה מיני פתוי' ושקרים וצריך להשיב עליו ע"פ התורה בראיות אמיתות ועיין בח"ה מענין זה:

והנה דבוודאי היצה"ר אומר לו להאדם למה לך להטריח את נפשך ולסבול עול תורה ומצות עליך הלא הקב"ה מסתיר פנים מכם בגלות המר ועזב אתכם כמאמר ההוא מינא עמא דאהדרינהון מארי לאנפי' מיניהו והנה התשובה באה ע"ז ועוד ידו נטוי' ע"ש בגמרא דחגיגה. וזהו דמחינן לה באלוותא היינו במקל נועם זו תורה דחקיק עלה שכתובה בתוכה אהיה אשר אהי' ודרשו רז"ל אהי' עמכם בשעבוד זה ואהי' עמכם בשאר גליות וא"כ אף בגלות המר לא עזב אותנו ומשגיח בנו וק"ל וש"ת דיהי' העולם מתנהג על פנים השוה ונהי' כך תמיד לזה אמר יה יה ה' צבאות דאיתא בס' סמיכות חכמים להגאון מהו' נפתלי כ"ץ ע"פ ביום הוא אכה כף אל כף גם מ"ש רז"ל נשים במועד מענות אבל לא מטפחות ומפרש רש"י מטפחות וד אל יד על המתים ולכאורה הוא פליאה ולשמחה מה זו עושה קינה מבעי' ליה ומפרש הרב ז"ל דאי' בזוהר ע"פ ויורהו ה' עץ דא קב"ה ופי' האר"י ז"ל משום דשם הוי' ב"ה בהכאת האותיות זה עם זה עולה כמנין עץ כמו י"פ ה' הוי נ' ה"פ י' הוי ג"כ נ' הרי הכאת ב' אותיות י"ה עולה מאה ועוד ו"פ ה' הרי ל' ה"פ ו' הוי ל' ס"ה עולה כמנין ק"ס כמנין ע"ץ ואי' במקובלי' ע"פ ביום ההוא יהי' ה' אחד היינו דעכשיו בעוה"ז הוי שם הקב"ה הוי"ה לע"ל יהי' ב"פ י"ה י"ה וז"ש ביום ההוא יהיה ה' אחד נמצא דעכשיו עולה הכאת האותיות דשם הוי' כמנין עץ משא"כ לע"ל שיהי' ב"פ י"ה ויהי' הכאת האותיות ב"פ מאה וכ"ף עולה מאה וז"ש הש"י ביום ההוא לע"ל אכה כ"ף אל כ"ף היינו שיהיו הכאות האותיות ב' פעמים כ"ף ולזה רמזו הנשים שמכים יד ע"ג יד המת לרמז הנ"ל שיבא משיח ואז יהי' כ"ף אל כ"ף כנ"ל. ואז יהי' בלע המות לנצח עכ"ל ועפ"ז פי' הרב בעל ספר מעשה רוקח גמרא בסוכה וז"ל הגמרא גבי שמחת בית השואבה היו חסידים ואנשי מעשה אומרי' אנו ליה וליה עינינו ופריך הגמרא והא קיי"ל האומר מודים מודים משתקין אותו משום דמחזי כב' רשויות ומשני ה"ק לי"ה אנו מודים ולי"ה אנו מיחלים ולכאורה הוא דחוק תירוץ הש"ס אבל לפי הנ"ל א"ש וכן היו אומרי' לי"ה אנו מודים היינו בעוה"ז אנו מודים רק לשם י"ה פעם א' ולי"ה אנו מייחלים היינו על לע"ל שיהי' אז ב"פ י"ה ודפח"ח. וזהו שמרמזין ליצה"ר במה שמזכירין לו י"ה י"ה וה"פ י"ה י"ה ה' צבאות ר"ל מה שעכשיו ה' צבאות יהי' לע"ל י"ה י"ה כלומר יהי' ה' אחד ולא ימשול לא שום שר ושופט רק ה' אחד וק"ל אמן בעה"ז ואמן בעה"ב ר"ל מה שמרמז לו אהי' אשר אהי' הוא אמן היינו אמת וגם מה שמרמזים לו י"ה י"ה הוא בעה"ב הוא ג"כ אמת ויהי' סלה לעולמי עולמים וק"ל. והנה מהראוי לעשות תשובה אף על עבירות שאדם דש בעקביו כמ"ש דהמע"ה עון עקבי יסובני ודרשו רז"ל עבירות שאדם דש בעקביו מסבבין אותו ליום הדין ופי' עפ"ז בעל שיח ספוני' פי' הכתוב קלים היו רודפינו ר"ל קלים היינו עבירות קלים שאדם דש בעקביו הם היו רודפינו וק"ל והסיבה לזה הוא ביטול תורה דהעבירו' החמורים הם מבוארים וגלוי' לכל שהם עבירה אך ורק עבירות שאדם דש בעקביו הוא מחמת שאינו מחזיק אותן לעבירו' כלל מחמ' חסרון ידיעה ידיעת בית רבו כמאמר רז"ל אם רואה אדם שיסורין באים עליו יפשפש במעשיו פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה והנה לכאור' הוא תמוה עד מאוד איך הניח בטול תורה לחקור לבסוף כשלא מצא במה לתלות הא קרא כתיב פוטר מים ראשית מדון ואמרו רז"ל אין תחלת דינו של אדם אלא על ד"ת. וע"ק איך פשפש ולא מצא הא, אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ופירשו העולם דה"פ פשפש ולא מצא שום עון יתלה זאת הסיבה שלא מצא שום עון יתלה אותו בביטול תורה ומחמ' חסרון ידיעה שאינו יודע מה הן עבירו' לכך לא מצא שום עון וק"ל והנלע"ד לפרש עפ"ז איזה מאמר קטן בגמ' בפר' הספינה וכי הוא זה:

אמר רבה בר בר חנא זמנא חדא הוי אזלינן בספינתא וחזינא ההיא ציפרתא דהוי קאי עד קרסולי' במיא ורישא ברקיעא ואמרינן לית מיא ובעינן לניחות לאקורי נפשי' נפק ברת קלא ואמר לן לא תחיתו להכא דנפלה לי' חצינא (פירש"י גרזן) לבר נגרא הכא הא. שבע שנין ולא מטא לארעא ולא משום דנפישי מיא אלא משום דרדיפא מיא ופירש"י משום חריפת הנהר) ע"כ: והנה המאמר הנ"ל הוא פלאי והנה כל נחותי ימא ימא דאורייתא פירשו המאמר הנ"ל כ"א לפי דרכו בפנים שונות ואף אני חלקי ה' אמרה נפשי לבאר המאמר הנ"ל כפי אשר יורונו מן השמים וזה החלי בעז"ה דהנה כבר הקדמנו דמה שהאדם עובר על עבירות קלים הוא מחמת חסרון ידיעה כנ"ל אך ראה ראינו אף הלומדים בעוה"ר שיודעים ומכירים את בוראם ומרדו בו עשאן עצמן כאלו לא ידעו כמו שאמר ישעי' הנביא ע"ה ישראל לא ידע עמי לא התבונן והסיבה לזה הוא מחמת שלימודן הוא מן השפה ולחוץ כמש"ה ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי ותשא בריתי עלי פיך ועי"ז מזלזל בכמה מצות מחמת שאינו יודע מהותן ואיכותן איך כל מצוה ומצוה אעפ"י שלפי ראות עינינו אנו רואי' שהיא גשמי אבל בשורשה היא רוחניות ורוחניותה הוא עד אין קץ ומספר ובכל מצוה שאנו עושים לשמה מרבים אור גדול בשורשה להאיר לשורש נשמתו ובפרט מה דאי' בזוהר ולאמר לציון עמי אתה ולאמר לאינון תרעין ומלין המצויינין אילן על אילן עמי אתה א"ת עמי בפתח אלא עמי בחירק למהוי שותפא עמי מה אנא במלולי דילי עבדת שמים וארץ אף הכי את תהא עמי לאתברכא במלולך שמים וארץ וכו' וע' שם בזוהר באריכות שבם הם עושין שמים וארץ חדשים בחדושי תורה. דלהון ע"ש ועפ"ז פי' הרב בעל ס' תפארת הקודש פי' הפסוק ישראל לא ידע עמי לא התבונן ר"ל זה שישראל לא ידע. הוא מחמת עמי לא התבונן כלומר לא מבינים הפירוש והקרי של עמי לכן לא ידעו מדריגתן וק"ל ועפ"ז פירשתי פי' הפסוק בתהילים שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי עזרי מעם ה' עשו"א הנה לכאו' ק' תיבת מעם ה' מה' הוי לי' למימר וגם במה שאומר עשו"א בלשון הוה הול"ל אשר עשה שמים וארץ בלשון עבר שכבר בראו עשה שמים וארץ. ונלע"ד דהנה ידוע מה דאי' במדרש הנעלם בז"ח דבזכו' התור' יחזרון ישראל לאתריהון ויבנה בהמ"ק משום דעיקר הגלות היה בשביל ביטול תורה כמש"ה על מה אבדה הארץ ויאמר ה' על עזבם את תורתי משא"כ כשישובו ויחזרו ללמוד התורה אזי בזכות התורה יבא הגואל. והא"ש הפסוק וה"פ מאין יבא עזרי כלומר מאיזה זכות יבא י עזרי וקאמר הכתוב עזרי מעם ה' כלומר מאותו איש שהוא עם ה' כנ"ל בזוהר שהעוסק בתורה הוא עם ה' דהיינו שותף והוא עושה תמיד שמים וארץ היינו שמים וארץ החדשה וק"ל וע"פ הקדמה הנ"ל תבין מש"ה יחל ישראל אל ה' כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות ר"ל כי עם ה' כשיהיו עם ה' שותף לו אז הוא החסד ואמר שהרבה עמו פדות כשיהיו עמו היינו שותף לו אז הרבה פדות כי ע"פ הדין אין הבעל מחויב לפדות את אשתו אלא בפעם ראשונה ולא בשני' כמ"ש בטור אבן העזר והוא עושה עמנו לפנים משורת הדין שהרבה פעמים יפדה וק"ל ופי' בבינה לעתים ז"ש בקדושת מוסף והוא ישמיענו ברחמיו שנית וק"ל ונלע"ד דזש"ה במשלי טוב איש רש הולך בתומו מעקש שפתים והוא כסיל. דהנה ידוע דמי שאין לו יראה נקרא בשם כסיל כמש"ה למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין. וזה וטוב איש רש בתורה כמאמר רז"ל סימן לגסות הרוח עניות מאי עניות עניות דאורייתא ושיעור הכתוב הוא כך טוב איש רש בתורה כלומר שהוא ע"ה והוא הולך בתומו בתם לבבו מעקש שפתיו והוא כסיל ר"ל ממי שמעקם הפה ללמוד והוא רק בשפתיו כמש"ה ותשא בריתי עלי פיך והוא כסיל שאין לו יראה וק"ל ונלע"ד דזהו מ"ש רז"ל ת"ח שאין בו דעת נבילה טובה הימנו ר"ל שאין בו דעת היינו שאין לו יראה והוא כסיל כנ"ל ואז נבילה טובה ממנו דמסתמא למודו היא שלא לשמה רק מחמת גאוה להתפאר בעיני הבריות ומצינו שנבילה טובה מבעל גאוה כדאי' במדרש מעשה בחסיד א' שהלך בדרך ונזדמן לו אלי' ז"ל ופגעו בנבילה א' והי' מוסרחת סרחון גדול והניח החסיד ידו לחוטמו ואלי' לא חש כלל עד דהוי אזלי פגעו באדם א' מרחוק והליכתו היה בגאוה ולמרחוק שם אלי' ידו לחוטמו ושאל לו החסיד מאי טעמא לא שמת ידך אצל הנבילה והשיב זה הסריח יותר מנבילה כי נבילה מטמאה טומאת ערב ומן זה מקבל טומאה חמורה וק"ל והנה לא הועילה לנו לא התוכחות ולא היסורין ולא גלות שכמעט שעברו עלינו הצרות כשבוע שבן דוד בא ואעפ"כ לא שברנו את גאון ורמת לבבינו דהנה בא וראה מה שאנו גורמי' במעשינו הרעים דאי' בזוהר ותרם התיבה מעל הארץ ווי לון לחייבא דאינון חטאן ומרגיזין למאריהון בכל יומא ובחובייהו דחיין לשכינתא מארעא וגרמין דתסתלק מעלמא ועלה כתיב רומה על השמים אלהים. וזה ידוע דהשכינה כביכול נקראת ראשינו כמש"ה נפלה עטרת ראשינו וגם נאמר החכם עיניו בראשו. והנה כל הנ"ל אפשר לרמז במאמר הנ"ל ושיעור המאמר של רבה בב"ח הוא כך זמנא חדא הוי אזלינן בספינתא היינו שאנו מכניסין עצמינו לעיין בעניני העולם הנקרא בשם ספינה כמו שספדו על אברהם אבינו כשמת ווי לספינתא שאבדה מקרבניטא ר"ל ווי לעולם שאבדה מנהיגו וחזינא ההיא ציפרתא היינו אומה ישראלית הנקראים בשם צפור כמש"ה ואת הצפור לא בתר פירש"י אלו ישראל דהוי קאי עד קרסולי במיא ר"ל שעומדים רק עד העקביים במים הזידונים כי זה לעומת זה עשה אלהים כמו שיש מיא דאורייתא בקדושה כך יש לעומת זה מים הזידונים בקליפה והיינו עבירות ורבה בב"ח ראה שעוברים על עבירות קלות שאדם דש בעקביו כמש"ה עון עקבי יסובני ואפ"ה ראה ורישא ברקיעא ר"ל השכינה הנקראת בשם ראשינו עלה לרקיעא כמש"ה רומה על השמים אלהים ואמרינן לית הכא מיא ר"ל שתלינן שהסיבה היא מחמת שלית הכא מיא דאורייתא ומחמת חסרון ידיעה עוברים עליהם כנ"ל ובעינן לניחות לאקורי נפשין ר"ל ללמוד עמהם תורה כמו דאי' בזוהר פ' אחרי מות מים קרים על נפש עיפה דא אורייתא ונפק ב"ק ואמר לן לא תחיתו להכא שבזה לא תעשה שום פעולה כלל דנפלה לי' חצינא לבר נגרא ר"ל דהיצה"ר נקרא בשם חצינא כמו גרזן מפריד חתיכה אחת לשנים ומפריד בין הדביקים כך היצר הרע מפריד אותנו מאבינו שבשמים כמש"ה כי אם עונותיכם היו מבדילין ביניכם לבין אלקיכם. וזהו שאמר דנפלה פי' שכן מלשון על פני כל אחיו נפל כלומר דשכן היצה"ר לבר נגרא היינו לת"ח כידוע דנקרא ת"ח בפי רז"ל בכמה מקומות בשם נגרא כמו שאמרו לית נגרא ובר נגרא דלפרקיני'. וא"כ אף שהוא לומד ויודע כל עושה עצמו כאלו לא ידע ועובר על כולם כנ"ל ואת"ל שתוכיח אותו במוסר לשבור לבבו הרע הלא ראה מ"ש החכם אין מוסר כמוסר הרגעים העוברים ר"ל הצרות שעברו עלינו ובא וראה הא שבע שנין כלומר השבוע שבן דוד בא עבר עלינו כמאמר רז"ל בחלק שבוע שבן דוד בא שנה ראשונה מתקיים כו' אמר ר"י הא כמה שביעית דהוי כן ולא אתי. ואפ"ה לא מטי לארעא פי' לא מטי השכינה לארעא מחמת שאינן חוזרים בתשובה. ולא משום דנפישי מיא ר"ל לא מחמת הרבוי עונות אלא משום דרדיפי מיא כלומר שעבירה א' רודף אותו לעשות עוד עבירה כמו שפי' הרב האלשיך על משנה בפ"א הוי רץ למצוה קלה ובורח מן העבירה שמצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה ופי' ה"ה הנ"ל שאמר ובורח מן העבירה ולכאורה ק' איך שייך לשון בריחה כאן שבריחה לא שייך אלא במקום דאיכא רודף משא"כ הכא מי רודף אחריך שאתה צריך לברוח לז"א שעבירה גוררת עבירה וא"כ כשיש לך עבירה אחת היא רודפת אותך לעשות עוד עבירה וא"כ אתה צריך לברוח מהרדיפת העבירה הנ"ל וזהו שאמר רבה בב"ח דרדיפא מיא שמים הזידונים רודפים אחריך להחטיא אותך יותר וק"ל:

סליק דרוש מהות התשובה:

תוכן העניינים

אבן שהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה