אור ברסלב

אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]

פרק יב · פסוק מ

פסוק לט

ומושב בני ישראל. תרגמו הזקנים אשר ישבו במצרים ובשאר ארצות, וי"א כי ארץ כנען בימים ההם תחת יד מלך מצרים היתה, והם צריכים ראיה, והגאון אמר, כי פי' עד סוף שלשים וארבע מאות שנה, וזה החשבון מיום צאת אברהם מאור כשדים ואנחנו נדע באמת כי לא עמדו ישראל במצרים מיום רדת יעקב עד צאתם זה המספר, וזה לנו האות, כי הנה קהת מיורדי מצרים היה, ואם חשבנו שהיה בן חדש, ויהיה אחיו מררי בן אם אחרת, ונאמר כי הוליד קהת את עמרם בשעת מותו, ג"כ עמרם עם משה, והנה חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה, ושני עמרם מאה ושבע ושלשים, ומשה בן שמונים שנה, והנה חסרו שמונים, וכאשר הסתכלנו במקרא נמצא כאלה רבות, והנה אמר הנביא, ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים (ישעי' ז ח), וזה היה במלכות אחז, ואם נאמר כי בתחלת מלכותו היתה הנבואה הזאת הנה כל מלכות אחז שש עשרה ובשנת שש לחזקיה גלתה שומרון, ותחלת החשבון היה מיום הרעש, ובס' מלכים וד"ה כאלה רבות, ולא ארצה להאריך, כי הייתי מביא ראיות מהכתוב, כי מה שהעתיקו לנו חכמינו שגלות מצרים היתה מאתים ועשר שנים כן הוא, ודי לנו העתקתם, כי היא הראיה הגמורה, ותוספת שלשים שנה על קץ אברהם מיום צאתו מארצו, וכן הפי' שאמר השם לאברהם אבינו ארבע מאות שנה עד סוף ארבע מאות מהיום, וזה הפי' של הגאון נכון הוא גם הוא אמר, אין לנו צורך שנאמר כי אברהם ויצחק נקראו בני ישראל:

תוכן העניינים

אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה