אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק ב · פסוק י
ויהי לה לבן. כמו ילד בן לנעמי (רות ד יז) שם משה מתורגם מלשון מצרים, ובדרש ששבעה שמות היה לו למשה, ועוד הוסיפו לו שמעיה וטוביה ואחימלך והתימה כי השם מקרה הוא, כאשר אפרש בפ' הזאת בפ' ואמרו לי מה שמו (למטה ג יג) ואיך יאמר הכתוב אלה בני בתיה בת פרעה (דה"א ד יח) והוא אחד ודרך לשון הקדש לומר עשו הוא אדום (ברא' לו א) אברם הוא אברהם (דה"א א כז), כי אחר שיאמר פלוני ופלוני שנים הם, וכבר הבאתי ראיות גמורות, כי נחמי' איננו זרובבל, כי נחמי' עלה עמו, ואחר שהכתוב אומר, וכל ישראל בימי זרובבל ובימי נחמיה (נחמי' יב מז) לא יתכן להיותו אחד, גם שם פירשתי כל ימי כורש ודריוש וארתחשסתא (עזרא ד ה) שהם שלשה, גם בס' דניאל (דניאל א א) פירשתי כי יהואחז איננו יהוחנן ואף כי צדקיהו, כי לא יתכן שימות כשני מקומות, רק דרך הדרש שמענה, ואתה דע לך הסוד, ובדרש אשר לקח מרד (דה"א ד יח) שהוא כלב בן יפונה שמרד בעצת מרגלים גם זה תימה אם איננו על דרך סוד, שהכתוב אומר שזה מרד הוא מבני בניו של כלב ועוד יקרא כלב בשם גנאי, כי המרגלים היו המורדים שלא דברו אמת, ומי שהלך על דרך ישרה לא יקרא מורד, ואלו היה כן יקרא גם הנביא פושע בע"ז, וסוף דבר אמרו הגאונים על הדרש אין מקשין בו ולא ממנו: