אבן עזרא על משלי· משה קמחי, רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק ד
פסוק א
שמעו בנים - אחר שהזהיר בנו הוכיח בנים אחרים, שישמעו מוסר אביהם אף על פי שהם רכים לאביהם נחשב כמוני.
פסוק ו
אל תעזבה - החכמה, כי היא תשמרך מצרה.
פסוק ז
ראשית חכמה קנה חכמה - במקצת הונך ואם לא תוכל לדעתה, תן כל הונך.
פסוק ח
סלסלה - הגביהה ורוממה מן סולו לרוכב,
תכבדך - תשימך במעלת הכבוד.
כי תחבקנה - ללמוד אותה תמיד.
פסוק ט
תמגנך - מן: מגן צריך.
פסוק יא
בדרך חכמה - בעבור דרך חכמה שתלמדה.
פסוק יב
בלכתך - כאשר תלך בדרך החכמה.
פסוק יג
נצרה - ראוי להיות בפתח והה"א כנוי לחכמה, הנזכרת למעלה בדרך החכמה. והטעם: החזק במוסר שיסרתיך ללכת בה.
פסוק טו
פרעהו - מן ותפרעו כל עצתי מן למפרע:
שטה - סור.
פסוק יח
ואורח צדיקים - חסר. והנכון: אור אורח צדיקים.
פסוק כ
בני - לדברי:
פסוק כג
מכל משמר - הם מצות לא תעשה, שהאדם ראוי לישמר מהם פרוש אחר: יותר מכל משמר נצור לבך מלהרהר רע.
כי ממנו תוצאות חיים - והוא כמלך בגוף.
פסוק כה
יישירו - יבחרו הדרך הישרה.
פסוק כו
פלס - במאזני המחשבה וראה אי זה דרך טוב.
וכל דרכיך יכונו - כאשר תפלסם.
פסוק כז
אל תט - מהמעגל אשר תבחר.
הסר רגליך מרע - מדרך רע שלא תבחר בו.