אבן עזרא על ישעיהו· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק סא
פסוק א
רוח וגו'. אלה דברי הנביא, והם נבואה כמו ויאצל מן הרוח (במדבר י"א כ"ה):
יען משח יי אותי. כי הנביאי' יקראו משיחי', וכמוהו אל תגעו במשיחי (תהלים ק"ה ט"ו), והם האבות ויאמר רבי משה הכהן, כי תשובת יען משח יי אותי, שוש אשיש ביי [לקמן פסוק י'], ואין צורך, כי יען טעמו השם משחני בעבור שאבשר ענוי':
פקח קוח. מל' אחת ועי"ן ולמ"ד הם כפולי', כמו סחרחר (תהלים ל"ח י"א) או ירקרק (ויקרא י"ג מ"ט) אדמדם [שם] והוא שם:
פסוק ב
לקרא שנת רצון. היא שנת כל הגאול':
לנחם כל אבלי'. והנה פרש אחר כן כי הם אבלי ציון:
פסוק ג
לשום לאבלי ציון. הוא שפרש פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל, כי האבל לא יסוך שמן, והתקועית לעדה (שמואל ב' י"ד ב'):
רוח כהה. שם התאר מגזרת כהה הנגע (ויקרא י"ג ו'), יש אומרים כטעם חשך, והנכון בעיני שהוא הפך פשה:
אילי הצדק. מגזרת אילנים, כמו מאילים אשר חמדתם (ישעיהו א' כ"ט), והעד מטע השם:
פסוק ד
ובנו חרבות עולם. קדמוניות:
שוממות ראשונים. דורים שעברו:
פסוק ה
ועמדו. לפניכם. זרים. כעבדים:
אכריכם. שם התאר, והם עובדי האדמה:
פסוק ו
ואתם. כבר אמרתי כי כל כהן לעולם הוא משרת, והעד משרתי אלהינו, והנה יהיו הגוים כנגד ישראל וישראל כנגד בני אהרן, על כן חיל גוים כנגד המעשר:
יו"ד תתימרו תחת אל"ף מגזרת את יי האמרת (דברים כ"ו י"ז):
פסוק ז
תחת בשתכם משנה. תירשו:
וכלמה. ותחת כלמה:
ירנו חלקם. בחלקם:
והנה פירש מלת משנה שאמר לכן בארצם משנה יירשו:
פסוק ח
כי וגו'. הטעם אשלם להם גמול, כי אני אוהב צדק שונא גזל אפי' בעולה שהיא קרבה לפני, על כן ונתתי פעולתם כמו שכרם, כמו ולא תלין פעולת שכיר (ויקרא י"ט י"ח):
והנה טעם גזל שלא אגזלם, כי אם לא אתן להם שכר הנם גוזלי שכר:
פסוק ט
ונודע בגוים. לא יורה זה הכתו' שישראל יהיו עוד מפוזרים, רק יודעו בינות הגוים הבאים לחוג את חג הסכות, ככתוב בספר זכריה (זכריה י"ד ט"ז), והנותנים מס:
פסוק י
שוש וגו'. אז יאמר ישראל שוש אשיש:
יעטני. פועל עבר מגזרת עוטה אור כשלמה (תהלים ק"ד ב'), והם שני בניינים [צ"ל שרשים]:
כחתן יכהן פאר. הוא פועל יוצא, שהוא מצטרך לפאר נפש כאשר פירשתי במלת ישרתונך (ישעיהו ס' ז'):
תעדה כליה. הם הקשורים על גרגרותיה:
פסוק יא
כי כארץ [אשר תוציא צמחה וכגנה], אשר זרועיה תצמיח, יצמיח צדקה. הטעם שיגדל הצדק כאילו הוא צמח: