אבן עזרא על ישעיהו· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק לא
פסוק א
הוי. כמו אוי, ליורדים מצרים שלא ראו זאת התשועה והלכו להנצל, ושם ימותו:
ולא שעו. שלא הרפו עצמם לבטוח בשם, מגזרת שעו מני (ישעיהו כ"ב ד'), והאומר כי שעו חסר נו"ן איננו נכון:
פסוק ב
וגם. גם השם ידע מחשבותם והביא רע עליהם:
ואת דברו לא הסיר. לא בטל:
פסוק ג
ומצרים. ולא רוח. מלאך כמו יי אלהים שלחני ורוחו (ישעיהו מ"ח ט"ז):
ידו. מכתו:
ויחדו. מצרים והבורחים אליהם, והטעם כי מלך אשור השחית מצרים בבואו אל ירושלם:
יכליון. שלם כמו יחסיון (תהלים ל"ו ח'):
פסוק ד
כי. יהגה, כטעם ישאג:
אשר יקרא. זה אל זה להתחבר להלחם עם האריה:
מלא. כלם, שלא יחסר רועה שלא יבא:
ומהמונם לא יענה. מגזרת עני (דברים כ"ד י"ב) גם לענות (שמות י' ג'), וכמוהו זמיר עריצים יענה (ישעיהו כ"ה ה'):
ירד. רמז למלאך:
פסוק ה
כצפרים. מלת צפרים נקבה, ואם היא במ"ם כפילגשים לעולם לשון נקבה, על כן עפות:
עפות. שם תואר בפועל כמו רצות ושבות (יחזקאל א' י"ד):
יגן. יסתיר מגזרת מגן (בראשית ט"ו א'), והטעם על בני הצפרים שיגנו עליהם ויצילום:
והציל. שם הפועל אף על פי שהוא בחירק:
פסוח. מגזרת ופסח יי על הפתח (שמות י"ב כ"ג):
פסוק ו
שובו. אלה דברי הנביא שובו לשם אתם בני ישראל שהעמקתם לו סרה, מגזרת סורר (דברים כ"א י"ח):
פסוק ז
כי. ידיכם, רמז לעושים:
וטעם חטא. שאין חטא למעלה ממנו:
פסוק ח
ונפל. בחרב לא איש רק ביד המלאך וחרבו השלופה, ואם הוא כדרך משל להבין השומעים:
ובחוריו. הנמלטים ילקחו בדרך:
פסוק ט
וסלעו וגו'. יעבור סלעו הוא גבול מלכותו, מרוב פחדו, וזה טעם ממגור, והטעם כי יברח ולא ישען על סלעו, [וחתו] מכל נס שיראו שריו הנמלטים או הנשארים בארצו:
אור ותנור. רמז למזבח, או דרך משל כאשר הזכיר למעלה ולהב אש אוכלה: