אור ברסלב

אבן עזרא על ישעיהו· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]

פרק ל

פרק כט

פסוק א

הוי. אוי, לבנים הסוררים:

ולא מני. ולא ממני וכן שעו מני (ישעיהו כ"ב ד'):

ולנסוך מסכה. כמו והמסכה (ישעיהו כ"ה ז'), והטעם משל על העצה:

ולא מרוחי. הטעם מנבואתי:

פסוק ב

ההולכים וגו'. והנה פירש הכתוב למעלה:

לא השתנה מ"ם מעוז בעבור שהוא מפעל הכפל:

פסוק ג

והחסות. שם, והיה ראוי להיות חסות [צ"ל חסיות] על משקל עבדות (עזרא ט' ח'):

פסוק ד

כי. שריו. הוי"ו שב אל העם שהיו משלחים אפילו שריהם למצרים אולי יושיעו ירושלם מכף מלך אשור:

פסוק ה

כל וגו'. אל"ף הובאיש נוסף, כל אדם הוביש אלה ההולכים, (פועל יוצא), כי הלכו אל עם לא יוכלו לעזרם:

פסוק ו

משא בהמות נגב וגו'. דבקה, על היורדים מצרימה והנה הנביא אומר (על) בהמות נגב, והיא מצרים, כי היא בפאת דרום כנגד ארץ ישראל, ואמר כי בדרך שילכו אלה היורדים יפגעו בהמות קשות כדובים ונמרים, על כן לביא וליש מהם:

בארץ צרה. שלא יוכלו לברוח ואלה היורדים ישאו על כתף עירים ממונם, שיברחו בו אל מצרים כמו את החיל הזה (דברים ח' י"ח):

דבשת. כמו גבנון ואין רע לו, והנה הטעם שבהמות נגב ישחיתו מהם:

פסוק ז

ומצרים. קראתי לזאת, ירושלם, שינצח מי שישב בה ולא ירד:

פסוק ח

עתה בא. אליהם, כי הנביא היה משתומם משבת אתם:

ועל ספר חקה. כתו' חקה ברפי, ויש ספרי' שהה"א במפיק והנה הו' לשון ציווי, והשלם חוקקה או חוקקה או חקקנה בנו"ן:

פסוק ט

כחשים. שם התואר על משקל אכרים (ירמיהו י"ד ד') ונקמץ הכ"ף בעבור אות הגרון:

שמוע. שם הפועל:

פסוק י

לא תראו. לנו, לא תתנבאו:

ונקראו רואים בעבור שנבואת' במראות אלהים:

נכוחות. כמו דברים [צ"ל דבריך] ישרי' ונכוחים (שמואל ב' ט"ו ג') והוא שם התאר:

דברי חלקות. שם, וכן חזו מהתלו':

פסוק יא

סורו. אלה דברי העם לנביאים:

השביתו. ממנו זכר או שם השם:

פסוק יב

בדבר הזה. בנבואה:

ותבטחו בעושק. ובממון:

ונלוז. שם התואר, וכן הו' ודבר נלוז, כמו כי תועבת יי נלוז (משלי ג' ל"ב) והוא הפך הישר:

פסוק יג

לכן. טע' ותבטחו בממון שתתנו למלך אשור ולא יבוא, העון הזה, ישחתכם:

כפרץ [נפל נבעה]. כמגדל נופל או דבר נבעה, והוא מטעם נפוח מגזרת אבעבועות (שמות ט' ט') או יהיה נבעה תואר פרץ:

פתע גם פתאום קרובים. כטעם אדמת עפר:

פסוק יד

ושברה וגו' נבל. כלי יוצר:

לא יחמול. לכתותו:

לחתות אש. כמו יחתה (משלי ו' כ"ז), גחלים אתה חותה על ראשו [שם כ"ה כ"ב], והוא מפעלי הכפל:

ולחשוף. מגזרת מחשוף הלבן (בראשית ל' ל"ז) חשף יי את זרוע קדשו (ישעיהו נ"ב י'):

מגבא. מגזרת וגבאיו (יחזקאל מ"ז י"א) תרגם בור בארמית, וטעם לחשוף לגלות, כי המים הם בסתר, וזה הטעם על היורדים מצרים:

פסוק טו

בשובה. השקט. כמו שובה יי רבבות אלפי ישראל (במדבר י' ל"ו), הטעם כי תשועה תהיה לכם במקומכם ולא תרדו מצרים:

פסוק טז

ותאמרו וגו'. אמר רבי יונה המדקדק כי ננוס מגזרת נס, כטעם נרכב שיש אחריו, ויש אומרים שהוא כמשמעו, אתם נסתם ורודפיכם יניסון אתכם:

על קל. שם התאר לסוס או [צ"ל כמו] כר לגמל:

פסוק יז

אלף. סמוך אל אחד מהם והוא תאר לשר, והטעם כי שר שיש לו אלף אנשים ינוס מפני גערת אדם אחד:

תנוסו. כלכם:

כתורן. רמז שישארו מעט מהרבה, והנכון בעיני כי טעם כנס על הנותרים בירושלם שלא ירדו על מצרים:

פסוק יח

ולכן יחכה יי. על דרך דיבור בני אדם:

לחננכם. מפעלי הכפל על משקל אין גחלת לחמם (ישעיהו מ"ז י"ד), מהבנין הקל, ממשקל לשכב את בת יעקב, ואם הם זרות בדקדוק:

ולכן הוא ירום לרחמכם כי השם יעשה לכם משפט מאשור:

פסוק יט

כי עם. בכו לא תבכה וגו'. אלה דברי הנביא, כי השם יחנך:

ובא לקול הלמ"ד בעבור שזעקת אליו:

ענך. מלה זרה בדקדוק וכן כי פארך (ישעיהו נ"ה ה'):

פסוק כ

ונתן. לחם צר ומים לחץ. שהיו ברעב כאשר פירשתי ושב לבנון לכרמל, ומים איננו סמו' וכן הוא ומים מי לחץ, כמו האהלה שרה אמו (בראשית כ"ד ס"ז):

ולא יכנף. ירחק שיהיה בכנף הארץ:

מוריך. בדרך הישרה והם חזקיהו ושריו:

והיו עיניך. כפול בטעם כמשפט:

פסוק כא

ואזניך וגו'. הטעם כי בעיניך תראה מוריך לפניך, וכן מאחריך תשמע דברי הנביאים והמוכיחים, ויש אומרים כי זה דרך משל על מראה הלב ומשמעו:

כי תאמינו האל"ף תחת יו"ד ימין וכמוהו רבים, והטעם כי אם תאמינו או תשמאילו מהדרך ישרה תשמע באזניך מוריך בדרך הטובה:

פסוק כב

וטמאתם. צפוי, שם:

אפודת. מכסה יקר על הצלם:

תזרם. כי הם אסורים בהנאה:

כמו דוה. אשה טומאה שלא יגע בה טהור:

פסוק כג

ונתן. אשר תזרע. אחר מות מלך אשור:

כר. כמו ככר הירדן (בראשית י"ג י'), וכן (כי) בת עין (תהלים י"ח ז') חסר בי"ת, כל כך יהיה הזרע והצמח רב:

פסוק כד

והאלפים. השוורים שיחרשו כהם וכן העיירים, כמו שגר אלפיך (דברים ז' י"ג):

בליל. כמו אם יגעה שור על בלילו (איוב ו' ה'):

חמיץ. גם חמץ שוים:

אשר זרה. אותו:

ברחת. מגזרת רוח והוא כלי ובמזרה:

פסוק כה

והיה על כל הר גבוה. פלגים יבלי מים. כמו ועל יובל ישלח שרשיו (ירמיה י"ז ח'), והטעם רב המטר עד שיעמוד על ההרים:

ביום הרג רב וגו'. שימותו אנשים בנפל מגדלים, וזאת נחמה, כי אם ימותו עשרה יחיו רבבות, כי בעבור שיפול קיר על האלמנה לא יעצור השם הגשם שלא ישלחנו להחיות רבים, כי אין לגשם דעת שירד על מקום אחד ולא על מקום אחר עמו ביחד:

פסוק כו

והיה וגו'. כל המפרשים אמרו כי זה הפסוק לעתיד, וטעם הפרשה על מלחמת גוג ומגוג, רק רבי משה הכהן אמר שהיא כולה דבקה. והנה אחריה אומר הוי היורדים מצרים וככה לפניה:

וטעם אור הלבנה. שהשם יחזק אור הלבנה והחמה אחרי הגשם הרב, וזה דבר פלא:

שבעתים. פי' כאשר פירש הנביא, כאור שבעת הימים, והטעם כאור שבעת הימים מחובר:

ביום חבוש יי. בזמן שירפ' השם מכת ישר' בימי גוג או בימי אשור:

פסוק כז

הנה שם. טעם שם שישמע מעש' השם במחנה אשור:

וטעם ממרחק מהשמים, בעבור רדת המלאך:

וכבד משאה. כמו והמשאת החלה (שופטים כ' מ') כי שמות [רבות] הם לעשן:

פסוק כח

ורוחו. הרוח היוצא מפיו, דרך משל על דבר המלאך:

להנפה. רובי המפרשים אומרים כי להנפה כמו להניף, ורבי משה הכהן אמר שהוא כמו רסן, והנה זה הרוח כרוח שקר שהתנבא עליו מיכיהו (מלכים א' כ"ב י"ט), וזהו הנכון, והטעם כי הרסן יושם על לחיי הסוס להוליכו לדרך הישר' וזה הרוח ישים רסן מתעה. וכמוהו בנפת שוא. והנה טעם להנפה כמו קשר:

פסוק כט

השיר וגו'. הכ"ף לנכח יהודה:

כליל התקדש חג. ליל הפסח, על כן אמרו הקדמונים ז"ל כי בליל הפסח נכחד מחנה אשור:

לבא בהר יי. דבר עם כהולך:

פסוק ל

והשמיע. הוד קולו, כאשר יפחד השומע מקול רעם:

ונחת. ירידה כמו ותנחת עלי דרך (תהלים ל"ח ג'):

יראה. לעולם:

בי"ת בזעף מושך אחר:

בנפץ מגזרת תנפצם [שם ב' ט']:

ואבן ברד. דרך משל:

פסוק לא

בשבט יכה. כאילו בשבט יוכה, או כי בשבט יכנו השם:

פסוק לב

והיה כל מעבר מטה מוסדה. פעול מהבנין הכבד הנוסף, כי הנה מטה על לשון נקבה, שמעו מטה ומי יעדה [מיכה ו' ט'], והטעם כל מקום שיעבור עליו זה השבט, (וכן המטה) אשר יניח יי עליו, לא יהיה לשם יגיעה, רק יכה, והמכה, הוא המלאך, שמח כמו בתופים ובכנורות:

ובמלחמות תנופה. תנופת יד לנגן:

פסוק לג

כי. מאתמול. ואם הוא בשורק הוא כמו חולם, וטעם אתמול מלפנים:

תפתה. שם מקום מטונף סביב ירושלים, ושם ישליכו כל דומן ויעלה ממנו עשן, והטעם כי השם ערך למחנה אשור:

גם הוא למלך הוכן. הטעם כי נכחד כל נגיד ושר ויש אומר כי היא [צ"ל הוא] רמז למלך אשור:

מדורתה. מגזרת מדורה (יחזקאל כ"ד ט') מקום בעור האש:

נשמת יי. היוצאה מהרה וזה דרך משל על הגזרות הבאות במהרה:

תוכן העניינים

אבן עזרא על ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה