אבן עזרא על ישעיהו· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק כ
פסוק א
בשלוח. סרגון. יתכן היותו סנחריב או אחר:
ואשדוד היתה לפלשתים:
פסוק ב
בעת. ופתחת השק. לאות כי הנביא היה לובש שקל, וזאת שאלה קשה, איך ילך הנביא ערום להיות לאות על מצרים, ואני אפרשנה בתחלת תרי עשר בעזרת השם:
פסוק ג
ויאמר. אות, ומופת, כמו (יחזקאל כ"ד כ"ד) והיה יחזקאל לכם למפת:
וטעם שלש שנים. לשלש שנים מהיום או שלש שנים יהיה מצרים ברעה:
פסוק ד
כן. גלות כוש, שבאו לעזרם:
וחשופי. בעבור שהנביא הלך ערום או שהשם חשפם:
שת. הוא האחור הגזרת עד שתותיהם (שמואל ב' י' ד'):
ערות מצרים. זאת ערות מצרים, או מלת וחשופי שת מושכת עצמה ואחרת עמה:
פסוק ה
וחתו. ישראל הבורחים אל מצרים:
מכוש מבטם. שעיניהם תלויות אליהם:
תפארתם. שהיו מתפארין בם:
פסוק ו
ואמר. היושב באיי הים סביבות מצרים מישראל:
הנה. כן אירע לאלה שנסנו אליהם: