אבן עזרא על ישעיהו· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק יט
פסוק א
משא מצרים. רוכב על עב קל. רמז לגזירות הבאות מהרה:
פסוק ב
וסכסכתי. כטעם בלבול, ואת אויביו יסכסך (ישעיהו ט' י'):
פסוק ג
ונבקה. מגזרת בוקק (ישעיהו כ"ד א') כטעם מריק, ונבקה מבנין נפעל מפעלי הכפל, כמו ונסבה ורחבה (יחזקאל מ"א ז'):
האטים. מגזרת ויהלך אט (מלכים א' כ"א כ"ז), המעשים שיעשו בסתר:
פסוק ד
וסכרתי. יש מחליפין הכ"ף בגימ"ל, ולא יתחלפו באמת כי אם אותיות הנוח והנכון שהוא מגזרת ויסכרו מעינות תהום (בראשית א' ב'):
אדונים קשה. דקדוקו מפור' בתורה (שמות כ"א ד'):
ומלך עז. הוא מלך אשור:
פסוק ה
ונשתו. מגזרת לשונם בצמה נשתה (מ"א י"ז), כטועם יבושת:
פסוק ו
והאזניחו. האל"ף נוסף, והטעם יזנחום בני אדם:
דללו. מגזרת דל (ויקרא ל"ד כ"א):
יאורי מצור. היאורים, שלא יוכל האויב להכריתם בבוא במדינה במצור:
קנה וסוף. צמח על שפת היאור:
קמלו. נכרתו, וחברו בספר עצמו (ישעיהו ל"ג ט'):
פסוק ז
ערות. יש אומרים כמו מתער' כאזרח רענן (תהלים ל"ז ל"ה), וטעמו רטוב, והטעם כי כל ערות שהוא על יאור ועל פיו וכל מזרע יאור הכל ייבש, ויש אומרים נחשף כל מה שהיה על היאור ועל פיו, כי הצמח הוא כמכסה:
פסוק ח
ואנו. כמו ואבלו:
הדייגים. שם התאר כמו גנבים (ישעיהו כ"ג א'):
חכה. כמו בחכה הועלה (חבקוק א' ט"ו) שבה ילקחו הדגים ורבים גזרו המלה מחיך והם בדרך רחוקה:
מכמורת. רשת:
פסוק ט
ובשו. שריקות. יש אומר מגזרת משרק [ברכות י"ח], והנכון שהוא עין השורק, וכן השרוקים (זכריה א' ח'):
חורי. הלבנים והוא שם התאר או היו"ד סימן הרבים, והיה ראוי להיותו חורים, וכמוהו חורי יהודה (ירמיה כ"ז כ'):
פסוק י
והיו שתותיה. כמו כי השתות יהרסון (תהלים י"א ג'), השתות שיבנו לקחת הדגים:
כל עושי שכר. כמו ויסכרו מעינות תהום (בראשית ח' ב') ואם הוא בשי"ן, וכמוהו בשורי מהם (הושע ט' י"ב):
אגמי נפש. האגמים ששם נפשות הדגים:
פסוק יא
אך. חכמי יועצי, הדקדוק כן הוא, חכמי פרעה יועצי פרעה, והוא דרך קצרה, וכמוהו נהרי נחלי דבש (איוב כ' י"ז):
נבערה. מגזרת ואני בער (תהלים ע"ג כ"ב):
בן חכמים אני. כמו בן חורים (קהלת י' י"ז) כי כל אחד יהלל עצמו (כי) אבי חכם היה גם היו אבותי מלכים בימים הקדמונים:
פסוק יב
אים וגו'. אם הוא בן חכם היה גם מלך, שידע דברי העולם, למה לא ידעו מה יעץ השם עליהם:
פסוק יג
נואלו. כמו אשר נואלנו (במדבר י"ב י"א) כטעם אוולת:
נשאו. מגזרת הנחש השיאני (בראשית ג' י"ג), מבנין נפעל:
פנת שבטיה. הם הגדולים כמו פנות כל העם (שופטים ג' ב'):
וטעם שבטיה המשפחות:
פסוק יד
יי מסך. גם נסך (ישעיהו כ"ט י') שנים שרשים והטעם אחד, כמו ערב:
עועים. מלה זרה והוא מגזרת עוה (יחזקאל כ"א ל"ב):
פסוק טו
ולא וגו'. אפילו צמח שיש לו ראש וזנב לא יה' לו, ויש אומרים שהוא דרך משל, כי הוא תועה ולא ידע מה יעשה והנה לא יעשה מעשה ראש שהוא זקן ונשוא פנים (ישעיהו ט' י"ד), זנב הוא שאר ההמון, וככה כפה ואגמון:
פסוק טז
ביום וגו'. אחר שישמע בתחל' אלה הגזרות שגזר השם עליו ובאו, אז יפחד מהשם:
פסוק יז
והיתה. לחגא. כמו יחוגו וינועו כשכור (תהלים ק"ז כ"ז) מגזרת ובמחוגה יתארהו (ישעיהו מ"ד י"ג):
וטעם אדמת יהודה בעבור השכינה השוכנת פה:
פסוק יח
ביום. שפת כנען. מזה נלמוד כי הכנענים בלשון הקדש היו מדברים:
עיר ההרס. שם עיר, והתמה מהמחליף ה"א בחי"ת:
פסוק יט
ביום וגו'. דרך הדרש ידוע, כי המזבח רמז להריגת מצרים ועל דרך הפשט שהוא כן, והעד ועבדו זבח ומנחה [כ"א]:
פסוק כ
והיה וגו'. מי שהוא בצער יבא לזבוח שם:
ורב. גדול כמו על כל רב ביתו (אסתר א' ח'):
פסוק כא
ונודע. ועבדו וגו'. בזבח ומנחה:
פסוק כב
ונגף ורפוא. הטעם ורפאם רפוא:
ונעתר. יתרצה להם:
פסוק כג
ביום אשורה. אל אשור ויהיו בשלום אחרי שבות קצתם ויהיו עבדי מלך אשור:
פסוק כד
ביום. [שלישיה]. רובי המפרשים אמרו כי שלישיה מגזרת ושלישים (שמות י"ד ז'), והם צריכין למשנה קודם השליש, ועל הפשט מגזרת שלשה, כי יהיו באשור אנשים שיכירו השם, וכן במצרים יותר, והנה ישראל יהיו ברכה כי יתברכו בם מצרים, ואנשים מאשור יכירו השם:
פסוק כה
אשר ברכו. כי השם ברך ישראל על כן יהיה ברכה, אז יברך כל אחד מאלה השלשה:
ברוך עמי. בעבור שיעשו מזבח לשם בפרהסיא קראם עמי:
ומעשה ידי. שיש בהם אנשים מעט שיכירו מעשה השם:
ונחלתי. שהם לעולם נחלתו, כי אשור ומצרים כמו מקרה הם כנגדם, והמתרגם אמר ברוך עמי אשר במצרים: