אור ברסלב

אבן עזרא על איוב· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]

פרק מ

פרק לט

פסוק ב

הרוב עם שדי יסור - הדרך מוסר הוא שיריב אדם עם שדי.

מוכיח אלוה יעננה - איוב: שיוכיח השם למה לא יענה על זאת.

פסוק ג

ויען איוב:

פסוק ד

הן קלותי - מגזרת קל וקרוב מגזרת קלון והפך הדבר כבד, מגזרת כבוד.

למופי - המ"ם והוי"ו נוסף במלת למו.

פסוק ה

אחת דברתי - דברה אחת דברתי וכן: ועשיר יענה עזות.

פסוק ו

מנ סערה - כחבריו. והטעם כי השם ענה את איוב על דבריו להוכיח והודיעו כי איננו יודע דרכי השם שהם כלל, אף כי הפרט וכאשר השלים השם להוכיחו שתק איוב, ענה השם ואמר לו: למה לא תענה?! והנה השיב מלה שאינה הגונה ואמר: לא אשיב. אז אמר לו השם: אחר שלא תודה האמת ותחשוב בלבך כי אתה חכם, אשאלך והודיעני וזה ששתקת התרצה להפר משפטי החכמה ששמתי בעולם, תרשיעני למען תצדק?!

פסוק ט

ואם זרוע כאל לך - כשם.

ותרעם - בקול, כאשר ירעם אל קול הרעם.

פסוק י

עדה נא - מגזרת: הורד עדיך.

פסוק יא

עברות אפיך - כי באף יראה הכעס.

פסוק יב

והדוך - אין לו חבר, כמו רמוס. והטעם: אם יש לך גבורה הדוך על גאה. והזכיר מהגאים שנים: האחד: בהמות שהוא ביבשה. והשני: לויתן שהוא בים.

פסוק יג

חבוש - כמו ולא חובשו.

בטמון - כמו בעפר והטעם כפול.

פסוק יד

אודך - כמו: ומודה ועוזב ירוחם.

פסוק טו

בהמות - שם בהמה גדולה אין ביישוב גדולה ממנה. וטעם עמך, לפי שהיתה ביבשה, כי באחרים יזכור הלויתן שהוא בים. ויש אומרים: כי טעם עמך שהבהמות נולדו ביום אחד עם אדם הראשון וזה דרך דרש.

חציר כבקר יאכל - בעבור זה אמרו המפרשים: שהוא הפיל ואיננה ראיה גמורה.

חציר - עשב, כמו: מצמיח הרים חציר.

פסוק טז

ואונו - כחו, כמו: כחי וראשית אוניץ

בשרירי בטנו - כמו: לא כרת שרך.

פסוק יז

יחפוץ - יעמיד, ואין לו ריע ועמית במקרא, והמפרשים הוציאוהו מגזרת חפץ ואין לי בו חפץ.

פחדיו - תרגום: מרוח אשך פחדין והם הבצים:

ישורגו - ישתרגו מגזרת שריגים יסתבכו.

פסוק יח

אפיקי - חזקים כנחשת והגלים החזקים נקראו כן.

כמטיל ברזל - אין לו חבר והמ"ם בו שורש ופירושו לפי מקומו בכח:

פסוק יט

הוא ראשית דרכי אל - בבריאת החיות וכל הבהמות, כי למעלה מכולם הוא.

העושו - הטעם מי שעשהו יוכל להרגו.

פסוק כ

כי בול הרים - כמו: יבולה. והטעם: שההרים ישאו לו יבול.

ישחקו שם - עמו, כי איננו דורס.

פסוק כא

צאלים - כמו צללים והאל"ף תחת אות הכפל, כמו: אשר בזאו נהרים ארצו.

בסתר קנה - גובה שיש על הנהרים.

ובצה - כמו בצאתיו וגבאיו מקום הטיט.

פסוק כב

ישכוהו צאלים - להיות צללו.

פסוק כג

יעשוק נהר - כל כך הוא גדול, כאשר ישתה מי הנהר יראה שחסרו המים, על כן אמר מלת יעשוק.

ולא יחפוז - לא ישתה בחפזון, כי לא יפחד מחיה ואדם וכן יבטח.

כי יגיח - כמו מגיח ממקומו. והטעם קרוב מיציאה. וכן: אתה גוחי מבטן.

פסוק כד

בעיניו יקחנו - כאילו יקח הירדן בעיניו, כי יחשוב שישתהו כולו וכאילו במוקשים ינקוב אפו, שיפתח נחיריו לשאוף.

פסוק כה

תמשוך לויתן - חסר ה"א התימה.

בחכה - ברשת.

תשקיע - קרוב מגזרת ותשקט האש.

פסוק כו

אגמון - ידוע כמו גומא, כמנהג צדי הדגים.

פסוק כז

רכות - מלות רכות.

פסוק ל

יכרו - היכרו עליו חברים, מגזרת ויכרה להם כטעם סעודה. והטעם: גנבים שהתחברו.

כנענים - סוחרים.

פסוק לא

בשכות - כמו: לשכים בעיניכם. והטעם: התמלא עורו בשכים עד שתקחנו:

בצלצל דגים - אין לו חבר. הטעם: כדמות חוח בעצמות הדג בו יתפשו הדגים, שיקוב בו הראש.

פסוק לב

שים עליו כפך - אם תוכל ואילו עשית זה לא תוסיף עוד להלחם בו, כי לא תחיה, והחושב שישים עליו כף.

תוכן העניינים

אבן עזרא על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה