אבן עזרא על איוב· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק מ
פסוק ב
הרוב עם שדי יסור - הדרך מוסר הוא שיריב אדם עם שדי.
מוכיח אלוה יעננה - איוב: שיוכיח השם למה לא יענה על זאת.
פסוק ג
ויען איוב:
פסוק ד
הן קלותי - מגזרת קל וקרוב מגזרת קלון והפך הדבר כבד, מגזרת כבוד.
למופי - המ"ם והוי"ו נוסף במלת למו.
פסוק ה
אחת דברתי - דברה אחת דברתי וכן: ועשיר יענה עזות.
פסוק ו
מנ סערה - כחבריו. והטעם כי השם ענה את איוב על דבריו להוכיח והודיעו כי איננו יודע דרכי השם שהם כלל, אף כי הפרט וכאשר השלים השם להוכיחו שתק איוב, ענה השם ואמר לו: למה לא תענה?! והנה השיב מלה שאינה הגונה ואמר: לא אשיב. אז אמר לו השם: אחר שלא תודה האמת ותחשוב בלבך כי אתה חכם, אשאלך והודיעני וזה ששתקת התרצה להפר משפטי החכמה ששמתי בעולם, תרשיעני למען תצדק?!
פסוק ט
ואם זרוע כאל לך - כשם.
ותרעם - בקול, כאשר ירעם אל קול הרעם.
פסוק י
עדה נא - מגזרת: הורד עדיך.
פסוק יא
עברות אפיך - כי באף יראה הכעס.
פסוק יב
והדוך - אין לו חבר, כמו רמוס. והטעם: אם יש לך גבורה הדוך על גאה. והזכיר מהגאים שנים: האחד: בהמות שהוא ביבשה. והשני: לויתן שהוא בים.
פסוק יג
חבוש - כמו ולא חובשו.
בטמון - כמו בעפר והטעם כפול.
פסוק יד
אודך - כמו: ומודה ועוזב ירוחם.
פסוק טו
בהמות - שם בהמה גדולה אין ביישוב גדולה ממנה. וטעם עמך, לפי שהיתה ביבשה, כי באחרים יזכור הלויתן שהוא בים. ויש אומרים: כי טעם עמך שהבהמות נולדו ביום אחד עם אדם הראשון וזה דרך דרש.
חציר כבקר יאכל - בעבור זה אמרו המפרשים: שהוא הפיל ואיננה ראיה גמורה.
חציר - עשב, כמו: מצמיח הרים חציר.
פסוק טז
ואונו - כחו, כמו: כחי וראשית אוניץ
בשרירי בטנו - כמו: לא כרת שרך.
פסוק יז
יחפוץ - יעמיד, ואין לו ריע ועמית במקרא, והמפרשים הוציאוהו מגזרת חפץ ואין לי בו חפץ.
פחדיו - תרגום: מרוח אשך פחדין והם הבצים:
ישורגו - ישתרגו מגזרת שריגים יסתבכו.
פסוק יח
אפיקי - חזקים כנחשת והגלים החזקים נקראו כן.
כמטיל ברזל - אין לו חבר והמ"ם בו שורש ופירושו לפי מקומו בכח:
פסוק יט
הוא ראשית דרכי אל - בבריאת החיות וכל הבהמות, כי למעלה מכולם הוא.
העושו - הטעם מי שעשהו יוכל להרגו.
פסוק כ
כי בול הרים - כמו: יבולה. והטעם: שההרים ישאו לו יבול.
ישחקו שם - עמו, כי איננו דורס.
פסוק כא
צאלים - כמו צללים והאל"ף תחת אות הכפל, כמו: אשר בזאו נהרים ארצו.
בסתר קנה - גובה שיש על הנהרים.
ובצה - כמו בצאתיו וגבאיו מקום הטיט.
פסוק כב
ישכוהו צאלים - להיות צללו.
פסוק כג
יעשוק נהר - כל כך הוא גדול, כאשר ישתה מי הנהר יראה שחסרו המים, על כן אמר מלת יעשוק.
ולא יחפוז - לא ישתה בחפזון, כי לא יפחד מחיה ואדם וכן יבטח.
כי יגיח - כמו מגיח ממקומו. והטעם קרוב מיציאה. וכן: אתה גוחי מבטן.
פסוק כד
בעיניו יקחנו - כאילו יקח הירדן בעיניו, כי יחשוב שישתהו כולו וכאילו במוקשים ינקוב אפו, שיפתח נחיריו לשאוף.
פסוק כה
תמשוך לויתן - חסר ה"א התימה.
בחכה - ברשת.
תשקיע - קרוב מגזרת ותשקט האש.
פסוק כו
אגמון - ידוע כמו גומא, כמנהג צדי הדגים.
פסוק כז
רכות - מלות רכות.
פסוק ל
יכרו - היכרו עליו חברים, מגזרת ויכרה להם כטעם סעודה. והטעם: גנבים שהתחברו.
כנענים - סוחרים.
פסוק לא
בשכות - כמו: לשכים בעיניכם. והטעם: התמלא עורו בשכים עד שתקחנו:
בצלצל דגים - אין לו חבר. הטעם: כדמות חוח בעצמות הדג בו יתפשו הדגים, שיקוב בו הראש.
פסוק לב
שים עליו כפך - אם תוכל ואילו עשית זה לא תוסיף עוד להלחם בו, כי לא תחיה, והחושב שישים עליו כף.