אור ברסלב

אבן עזרא על איוב· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]

פרק לט

פרק לח

פסוק ג

תכרענה - ותפלחנה ילדיהן, כדי שלא יזיזו ממקומם.

חבליהם תשלחנה - פירש תשלחנה חבלים ומכאובות על ידיה ואחר כך יתרפאו.

פסוק ד

יחלמו בניהם - כעניין ותחלימני.

ירבו - יגדלו בברירות כמו ברור. ויש אומרים: שהוא תרגום חוץ.

פסוק ז

תשואות - קולות מן שאון.

פסוק ח

ירוק - העניין אחד, כל מקום ירוק.

פסוק י

התקשר רים בתלם - כמו תלמיה רוה והענין התקשר רים בתלם, בעבות.

פסוק יא

התבטח בו - כי רב חילך, בעבור רוב כחו.

ותעזוב אליו יגיעך - עניינו זרע השדה שבכחו יחרוש וישדד כמעשה השור. ויש אומרים: כי תעזוב תשים על גבו, כענין: עזוב תעזוב עמו והוא רחוק מאד.

פסוק יב

התאמין בו כי ישוב זרעך - כי כאשר יחרוש וישדד, ישוב לך הזרע.

וגרנך יאסוף - בדיש.

פסוק יג

כנף רננים - שם עוף, אולי נקרא כן, בעבור נועם קולו.

נעלסה - כמו נפרשה. וכן: נתעלסה באהבים. והטעם האתה נתת לרננים כנף, ונתת אברה - היא הכנף. וכן: ישאהו על אברתו, וגם רוצה לחסידה והוא עוף יבא למועד ידוע, כי כן כתוב בספר ישעיה.

פסוק יד

כי תעזוב לארץ ביציה - זאת תולדתה.

תחמם ביציה - מגזרת חום.

פסוק טו

תזוריה - מגזרת ויזר.

פסוק טז

הקשיח בניה - והטעם תתאכזר על בניה, כאילו לא היו שלה וכמהו תקשיח לבנו מיראתך ואין להם שלישי במקרא.

יגיעה בלי פחד - אין לה פחד על הבצים, שיהיו בניה שתזורם רגל.

פסוק יז

כי השה - מטעם: כי נשני אלהים:

ולא - נתן לה חלק בבינה.

פסוק יח

תמריא - תגבה ואין לו חבר. ויש אומרים: כי שור ומריא כמהו וטעם מריא, שמן מעולה מלשון רבנן.

תשחק לסוס - אעבור רוב מרוצתו.

פסוק יט

רעמה - כטעם עוות מן: רעמו פנים, או מגזרת רעם:

פסוק כ

התרעישנו כארבה - שתשמיע לו רעש במרוצתו, כאשר ישמע לארבה.

הוד נחרו - כמו: נחרת סוסיו, קול צהלת הסוס.

פסוק כא

יחפרו - רגליו בעמק וישיש.

בכח – שיש בו.

נשק - ידוע.

פסוק כב

ישחק - לדבר שיפחד אדם ממנו:

ולא יחת - כמו אל תערוץ ואל תחת.

ולא ישוב - אחור, מפני חרב.

פסוק כג

תרנה - קול החצים היוצא מהאשפה כמו ותעבר הרנה.

להב חנית וכידון - שהם מרוקים, כאילו להב יצא מהם.

פסוק כד

יגמא ארץ - יפסע ארץ. וקרוב ממנו מגמת פניהם והטעם נוכח פניהם, כל כך ישמע ללכת אל מקום המלחמה, שלא יאמין כי קול השופר הוא אמת.

פסוק כה

בדי שופר - בשמעו השופר יאמר האח מרוב שמחתו כמו: האח האח והיא מלה תאמר על השמחה בבוא לאדם חפצו, בדי שופר כמו בדי ריק והוא קרוב מטעם אין די בער.

יריח מלחמה - כמשמעו, כי כן הוא.

רעם שרים - ישמיעם שרים ותרועה מרחוק.

פסוק כו

יאבר נץ - יעופף לתימן, כי יבקש מקום חם.

פסוק כז

יגביה נשר - אין עוף שיגבה יותר ממנו.

פסוק כח

סלע ישכון - כן תולדתו.

פסוק כט

חפר אוכל - יבקש כמו לחפור את כל הארץ וקרוב מגזרת חופר גומץ. והטעם שהוא במקום גבוה ויבקש מזונו, כטעם כחופר מטמון:

פסוק ל

ואפרוחיו יעלעו דם - כמו: ושתו ולעו והטעם יבלעו דם איברי החללים שיביא ויהי העי"ן הראשון כפול, או יהיה מגזרת עלעא בלשון רבנן. והטעם: ישברו צלעות החלל להוציא דם והראשון נכון בדקדוק, והאחרון עצמו שהוא מגזרת עצם וזה דבר ידוע, כי הנשר יראה ממקום רחוק מאד מקום החללים וירוץ שמה.

תוכן העניינים

אבן עזרא על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה