אבן עזרא על איוב· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק לח
פסוק א
ויען ה' - פירש מן הסערה שרוב הנפלאות שסיפר הם בסערת השמים, או שדיבר עליו בסערה.
פסוק ב
מי זה מחשיך - העניין רצית להחשיך עצתי, כמו להעלים ולהסתיר, ובמקום אחר: מי זה מעלים.
עצה במלין - שדברת בלי דעת.
פסוק ה
ממדיה - גבולותיה. ור' יהודה בעל הדקדוק נ"ע פירש: אותם מן מדד. ויתכן שיהיה רמז למדת הגבולים.
קו - הוא סבוב עגולת הארץ.
פסוק ו
אדניה - הם ההרים.
אבן פנתה - היא הנקודה.
פסוק ז
ברן יחד - בעבור שיסובו סביבות נקודות הארץ.
וכוכבי בקר - הם הז' משרתים ויקראו כוכבי אור.
ובני אלהים - הם המערכות העליונות ותנועתם, היא רינתם ותרועתם.
פסוק ח
ויסך - כמו הנני סך והעניין סגר.
בגיחו - בצאתו כמו מגיח ממקומו, כאילו מרחם יצא.
פסוק ט
חתולתו - מלבוש ,וכמוהו: והחתל לא חתלת, לא הושמת כרוכה בבגד.
פסוק י
ואשבור - כחו בחקי.
פסוק יא
ופא ישית - עד פה ישית כחך.
פסוק יב
המימיך - המיום שנבראת אתה צוית להחיות בקר והודעת השחר מקומו.
ותוכל לאחוז בכנפות הארץ - והנכון כי על השחר ידבר שיאחוז בכנפות הארץ וימותו בכל יום הרשעים ויאבדו, כענין: יתמו חטאים מן הארץ אף על פי שהצדיק ימות, חסד ה' על יראיו וצדקתו לבני בנים.
פסוק יד
תתהפך - הארץ בצורות משונות כחומר חותם.
ויתיצבו - בני אדם כמו לבוש עליה וכל יום תחליפם, ובסוף ימנע מרשעים אורם.
פסוק טז
נבכי - כמו גלי ים שירוצו וכמוהו מבכי נהרות חבש:
פסוק יח
עד רחבי ארץ - היא הארץ הגדולה המיושבת. והנכון: כי יאמר התדע כמה רחבי ארץ.
פסוק כ
כי תקחנו - להוליכו אל גבולו על האור ידבר.
פסוק כא
ידעת אז - קודם שתולד כמה מספר ימי חייך.
פסוק כג
ליום קרב - כמו: השליך אבנים גדולות וברד שהיה במצרים. והגאון רב סעדיה פירש: אי זה הדרך ישכן אור על מקום שיש בארץ, שהוא אור כלו חוץ מיום אחד. והפך הדבר ומקום שיהיה שם האור חצי שנה, אף על פי שדבריו נכונים אינם מענין הפסוקים. וכן פי' אי זה הדרך יחלק אור. יש אומרים: שזה האור הוא גשם.
פסוק כד
קדים - רוח קדים.
פסוק כה
לשטף תעלה - כאילו תעלה יש לשטף ועניין פלג מן פלג אלהים מלא מים.
לחזיז קולות - אומץ וחיזוק, כמו ה' עושה חזיזים קולות תקיפים.
פסוק כח
אגלי טל - יש אומרים: הוא המטר הדק בלא חבר. ויתכן היות האל"ף נוסף.
פסוק ל
כאבן - יתחבאו המים עד שיתקשו כאבן והעניין שלא יראו שהם מים.
ופני תהום יתלכדו - הענין כפול שאלה שהיו מימי תהום יתלכדו, עד שיתקשרו. ויש אומרים: כי עניינו שיתלכדו על פני תהום והוא קרוב.
פסוק לא
התקשר מעדנות כימה - כוכבים הם בפאת צפון וכסיל בפאת דרום, וכימה תקשר הפירות, שהם המעדנות וכסיל הפך הדבר, והעניין האתה צויתה לכוכבים האלה לקשר ולפתח. והקדמונים אמרו: כימה הם שבעה כוכבים קטנים והם בסוף מזל טלה והנראים הם ו'. והנכון בעיני: שהוא אחד והוא כוכב גדול יקרא עין השור השמאלי וכסיל כוכב גדול הוא לב מזל עקרב, כי בעלות אלה שניהם במזרח יראו המעשים הנזכרים, וזה כנגד זה בבית ובמעלה ובחלק.
פסוק לב
מזרות - כוכבים הם. ויש אומרים: כי הרי"ש תמורת למ"ד ויאמרו כי כמוהו: וידע אלמנותיו והוא רחוק.
ועיש - כבר הזכרתיו.
פסוק לג
הידעת חקות שמים - ששמתי והוא שאמר המשורר: חוק נתן ולא יעבור.
משטרו - שב אל השמים, בעבור שיש להם ממשלה על הארץ מן שוטרים.
פסוק לד
ושפעת מים - רבים מן: שפעת גמלים.
פסוק לו
בטוחות - רובי המפרשים אמרו: שהם הכליות. והנכון בעיני: שהם הקרב כעניין הן אמת חפצת בטוחות ויורה עליו סוף הפסוק, שאמר ובסתום חכמה תודיעני כי העניין כפול הוא כמנהג.
לשכוי - הוא הלב כמו: עברו משכיות לבב והעניין צורות חקוקות כמו ואבן משכית והצורות הם המחשבות ומביני סוד הרוח, יודו כן.
פסוק לז
מי יספר - פירושו מספיר מי שם אותם כספיר, כעניין: כראי מוצק. ויש אומרים: שהוא מן ספר. ואחרים אמרו: מן מספר. ואחרים אמרו: מי יספר בחכמתו השחקים.
ונבלי שמים - הם העבים, בעבור שהם מלאים מים.
ישכיב - כמו יוריד וכמוהו: שכבת הטל.
פסוק לח
למוצק - הוא הנקודה.
ורגבים ידובקו - הם בקיעות הארץ מהחום והמטר.
פסוק לט
וחית כפירים תמלא - כי היא נפשו ריקה.
פסוק מ
ישוחו - מן ישח, כי כן מנהג הכפיר וכמוהו ידכא ישוח.