אבן ספיר· רבי יעקב ספיר
מב: מכתב מבני משה ע“י החכם הדיין ר' ברוך גד שליח מירושלים ת”ו בשנת הת"ו
בעמדי על הפרק ראיתי נכון להעתיק בזה את האגרת ששלחו בני משה לירושלם עה“ק ת,ו בשנת ה' אלפים ארבע מאות ושש לב”ע ואעתיק לפניכם את כל הדברים אשר מצאתי בפינקס הרב הצדיק מוה' אברהם שלמה זלמן זצ“ל הנודע לאיש אמונים מיקירי ירושלם ת”ו שהי' שד“ר באיטאלי' והעתיק כל הדברים האלה מהפינקס שבק”ק ריגייו עם הרב האב“ד ומו”צ דק“ק הנז' מוה' יעקב ישראל קרמי ז”ל הנודע לחכם משכיל. ולמפורסמות אין צריך ראיה. כזה מצאתי כתוב בפינקסו והעתקתי מלה במלה.
“אמוני בני ישראל קהלות גולת אריאל עובדים ומיחדים לאל אדוני אדונים נטעי נעמנים אילי הצדק ושלמים הלוקטים מחדק שושנים חסידים גומלי חסדים בני גומלי חסדים גזעי שלשלת האיתנים כל ימי היותם על אדמתם חגם חדשם ושבתם שבתם וקימתם כה משפטם חקתם ודתם. מתפללים במקהלות לאל אלקי הרוחות ברננים ובשבחות הוגי תושיות בשפה ברורה טהורה ונקיה בני עליה. הנה הנם מקהלות תהלות ישראל הנפוצים בגולה. עיר ועיר מדינה ומדינה כולם כאחד ובשלום יחיו עולם ועד כיר”א".
“נדרשנו לשאלת החכם השלם המקובל כמוה”ר נתן שפירא הירושלמי נר“ו להעתיק לו טופס הכתב אשר בא אלינו מאחינו בני משה רבינו היושבים מעבר לנהר סבטיון בשנת חמשת אלפים וארבע מאות ושש לבריאת עולם. ומאז הכתב הנז' הוא כמוס עמנו לא ראה אור. ולהפיק רצון השואל החכם השלם כמוה”ר נתן הנז' העתקנו לו ממנו מקצת מהכתוב בו. והשאר לא נוכל להעלותו על ספר כי הם דברים עתיקין אכן החכם השלם כמוה“ר נתן הנז' יגיד לכם פה אל פה כל הכתוב לחיים בירושלם. והכתב הנז' בא אלינו על יד החכם השלם הדיין המצויין כמוה”ר ברוך גד אשר הלך בשליחות ירושלם לערי מדי ופרס ובאו עליו לסטים ובזזו את כל אשר לו והניחוהו במדבר שמם ואת החמור הרגו בחרב ולא ידע אנה יפנה ואנה ילך. והיה מהלך כסומא יום אחר יום ברעב ובצמא כי אם מעשב השדה היה אוכל ומנקיקי הסלעים היה שותה עד משך עשרה ימים. ביום אחד עשר תשש כחו ונס ליחו ולא היה יכול עוד ללכת והיה מתעלף למות. וישא עיניו וירא והנה איש אחד גבור חיל גומתו גבוה מאד ורומח בידו והיה רוצה להרגו. ומפחד שאונו קם וישב על רגליו. וישאלהו האיש בלשון הקודש ויאמר לו מאיזה אומה אתה? ויאמר לו “עברי אנכי” אמר לו מה עבודתך? השיבו “שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד”! וספור כל הקורות את השליח הנז' הרבה מאד. סוף דבר שהאיש הגבור ההוא שמח שמחה רבה כמוצא שלל רב כאשר הגיד לו השליח הנז' שהוא מירושלם. והאכילהו והשקהו מהמזון וחמת מים שהיה עמו. ויאמר לו אל תירא עברי אנכי משבט נפתלי. ושאל את פיו לאמר מי הביאך עד הלום? וספר לו את כל הקורות אותו. ויאמר לו אל תירא שבה פה עד אשר אלך ואגיד לשבטי. והניח לפניו מזון ומים. ויאמר לו. אדוני! מתירא אני מהלסטים ומחיות רעות רצוני ללכת עמך למקומך. ויאמר לו מקומי רחוק מאד ואתה עייף ויגע לא תוכל ללכת שם. ואני על ידי קפיצת הדרך אלך במהרה. וכתב לו שם משמות הקודש ונתן על צוארי השליח הנז' ויאמר לו הנה כתבתי לך אל תירא לא מלסטים כי אין שום אדם עובר בדרך זה ומחיות רעות ושאר המזיקין אל תירא כי הנה כתבתי לך שמירה מעולה עד בואי אליך. וילך האיש הנז' לשבטו. בתוך שלשה ימים הלך וחזר. וימצא את החכם הנז' במקומו בריא אולם. ויאמר לו מהלך שלשה חדשים הלכתי בשלשה ימים האלו. וחזרתי על כל השבטים וספרתי להם את כל אשר ספרת לי מהקורות אתכם ומשעבוד מלכיות שמשתעבדים בהם האומות והראיתי להם הכתב אשר נתת לי מאנשי קודש אנשי ירושלם ושנו את כל הכתוב בה מקצת צרותיהם. וידאגו דאגה גדולה עד מאד. וגם הלכתי לבני משה אשר מעבר לנהר סבטיון והודעתי להם. והראתי להם כתבך. וידאגו דאגה גדולה ויבכו בכי גדול ויתנו אלי הכתב הזה שתוליכהו עמך לאנשי ירושלם דברי שלום. ויאמר לו השליח הנז' הגידה נא לי מה שמך? ויאמר לו מלכיאל. ויאמר לו כן אעשה ויאמר לו בא אחרי. וילכו שלשת ימים במדבר אוכלים ושותים מעדני מלכים שהביא כהר' מלכיאל עמו. ביום הרביעי אמר ר' מלכיאל להחכם השליח הנז' לא אוכל לעבור מפה כי זה תחומינו. לך לשלום ובקרב שלשה ימים תבא אל ארץ שנער. ויתן לו מאכל וחמת מים קטנה וצרור זהב אחד וישקהו ויאמר לו לך לשלום אל תירא. שמור הקמיע הזה אשר על צוארך בקדושה ובטהרה. וכל זמן שיהיה עליך לא תירא לא מאדם ולא מחרב ולא מאלה ורומח ולא מחיות ומזיקין בעולם. ויתפרדו איש מעל אחיו בבכיה גדולה. ויאמר לו ר' מלכיאל ה' צבאות יקבץ שה פזורה ישראל מארבע כנפות כל הארץ תוככי ירושלם אמן. ויבא החכם השליח ארץ שנער ולא רצה לגלות להם שום דבר ולא להראות להם הכתב כי כן צוה ר' מלכיאל לאמר כתב זה הנה הוא חתום אל תראהו כי אם לבני ישראל הדרים בירושלם. ויסע השליח הנז' ממקום למקום עד הגיעו פע"ה ירושלם. ונתן לנו הכתב הנז' חתום כאשר מסר לו ר' מלכיאל וזה טופס הכתב:
"אחינו בית ישראל שבטי יהודה ובנימין. בני אבות העולם אברהם יצחק ויעקב התמימים למלאכי אלהים דומין ובאוריתא קדישא עסקין לילין ויומין אומה קדושה וטהורה מכל עממין ולפני אל נערץ בסוד קדושים שופכין נאומין מרננים ומיחדין לאל נורא ואיום שלש פעמים ביום. יושבים על אדמת קודש לקרא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד אחד המיוחד בעולמו ה' צבאות שמו ויבנה בית אולמו ויקבץ את כל עמו מארבע כנפות הארץ א' א' א' ס' ס' ס' ועד.
“זאת מאתנו אחיכם בית ישראל בני משה רבינו ע”ה אשר מעבר לנהר סבטיון להשמיע למעלת תהלתם משלומינו. ונפשינו מאד נענה מתאבלים ומתאוננים במדבר על חורבן בית קדשינו ותפארתינו ועל אורך גלותינו ושוממותינו במקומות הללו. ודאגה גדולה היתה בלבנו לאמר מה פשענו ומה חטאנו לה' אלקי ישראל הוא האלהים אין עוד מלבדו אשר דחפנו הדפנו אל המקום הזה. ואתם שבט יהודה ובנימין זכיתם לעלות ההרה הר הקדש ירושלם שאף משחרב הבית ובאו גוים בנחלתינו ושממו את היכל קדשינו שמו את ירושלם לעיים וערו ערו עד היסוד בה כותל המערבי נשאר קיים והשכינה לא זזה מכותל המערבי. ועל זה היה דוה לבנו לאמר למה נגרע מאחינו לשבת בארץ הלזו הנשמה. ואתם תשבו על אדמת קדש לפני השכינה. ויהי מימים בא אלינו גוי אחד ישמעאל מערי תוגרמא ששבוהו כושיים ומכרו לארבעה שבטים דן ונפתלי גד ואשר. והיה מספר להם את כל הקורות בהערים אשר סביבותיכם משאם ומתנם וקומתם ומחייתם ומספר ימי חייהם ומיתתם וקבורתם אומה ואומה כמנהגה…. שלחו את הגוי הנז' אלינו וספר לנו דברים מרים העוברים עליכם תמיד מדי יום ביומו רק רע כל היום וכשמענו כדברים האלה דאגנו דאגה גדולה עליכם והיינו מסופקים לאמר אם אמת הדבר אשר דבר הגוי הנז' אם לאו. ויהי היום ראה ראינו כתבכם אשר הובאת לנו מגילה עפה מספרת וממררת אמריה מהצרות אשר אתם עוברים עם האומות זרים אוכלים אתכם והיתם כשבוים….. נתקבצנו והשמענו את כל דברי האגרת האוגרת מגור מסביב. ואותו היום היה מספד גדול ויללה כחולה. בכינו בכי גדול עליכם איך תוכלון שאת הרעה הגדולה הזאת ארציכם לנגדיכם זרים אוכלים אותה ומגדפים אתכם ואת דתינו הקדושה והטהורה ואינכם יכולים להשיב כי ישרפו אתכם באש. אוי לעינים שכך רואות ולאזנים שכך שומעות. ושמחנו שמחה גדולה לעצמינו. כי האלדים נתן לנו שאנו בני חורין ומלכות לעצמינו מושלים בכמה מקומות גדולים ואין בינינו שום אדם כי נהר סבטיון סובב את כל גבולינו סביב והנהר ההוא אין בו מים כי אם אבנים וכל ששת ימי המעשה האבנים קולם ירעים ברעם גדול כגלי ים הגדול בזעפו וביום שבת קדש ישבות וינוח ואש תלהט סביבות הנהר מערב שבת עד מוצאי שבת ולא יוכל אדם לעבור בו כל יום השבת מפני האש המלהטת. ובמוצאי שבת יחזור לאיתנו הראשון. וכשבאים אחינו שבטי ישורון הארבעה שבטים לדבר אתנו עומדים על שפת הנחל מעבר אחד ואנחנו מעבר אחד ומדברים ויושבים לבטח בארצינו ואין בכל מקומותינו שום דבר טמא לא בהמה ולא חיה ולא עוף ולא שרצים ולא מזיקים בשום צד ואופן כלל. ושוכנים בבתים מפוארים ובנינים הדורים ומגדלים נאים…… וכסף וזהב לרב מאד ואבנים טובות ומרגליות. ואין אנו צריכין בלילה לאור הנר כי יש לנו אבנים טובות אשר זוהרם כאור וזוהר הנר שבעתים. ומלבושנו בגדים נאים מכל כלי חמדה וצמר ופשתים ותולעת שני. וימי חיינו על הארץ מאה ועשרים שנה. לא בן ולא בת תמות בחיי האב. ואנחנו עם רב ושגיא אין מספר להמונינו. ארבעים כפל כיוצאי מצרים. וכל טוב הארץ נתן לנו ה' אלהינו בעבור שאנחנו שומרים תורותיו חקיו ומשפטיו. ואנחנו שונים תורה נביאים משניות הלכות ואגדות. ואין אנו נשבעין בשם ה' אלהינו בשום צד ואופן כלל. וכל הנשבע בשם ה' בתוך שלשה ימים ימות ואבד מן העולם. וכל משפטינו בארבע מיתות ב“ד ע”פ הזקן הגדול היושב בבית הכנסת. ואנחנו בכל יום ויום שומעים קולי קולות בת קול מן השמים ושמענו בת קול מכרזת ואומרת וגו‘. ועוד ביום ששי שמענו בת קול מכרזת ואומרת וכו’…
“ואתה אחינו שבטי ישורן שבטי יהודה ובנימין אל תקוצו בתוכחת ה' אלקיכם כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה אתכם בקרוב. כי כבר הגדנו לכם אותות נפלאים אשר שמענו כן נראה וה' אלקינו עושינו הוא יושיענו ככתוב כי כה אמר ה' רנו ליעקב שמחה השמיעו הללו ואמרו הושע ה' את עמך את שארית ישראל. ואל תתמהו לאמר מאחר שאנחנו והארבעה שבטים היושבים מעבר לנהר עם רב ושגיא מאד וממון לרוב למה לא נצא למלחמה להלחם עם האומות? ידיע ליהוי לכון כי אנחנו שבט בני משה אין לנו יכולת לעבור את הנהר עד עת קץ שיאמר ה' לאסורים צאו ולאשר בחשך הגלו. וכן הארבעה שבטים הנז' אין להם רשות לעבור את גבולם כי אם כשיוצאים עם מלכיהם למלחמה עם שבעה מלכיות אשר סביבותיהם. ואתם עם קודש בטחו ב”ה עדי עד כי ביה ה' צור עולמים. חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה'. כה דברי אחיכם בני משה הבאים על החתום.
המלך אחיטוב בן עזריה. הנשיא יהוצדק בן עוזה. הזקן אוריאל בן אביסף."
הועתק מגוף הכתב ששלחו בני משה. היום יום רביעי ט“ו לחדש מנחם שנת שיר יסודתו בהרר"י קדש לפ”ק פע“ה ירושלם תוב”ב אכי“ר. יעקב צמח חיים. אברהם בן חנניה זלה”ה. נתן בכמוהר“ז גוטא זללה”ה. ניסים ן' בה“ר יעקב אכ”ס זללה“ה ס”ט. יצחק ניסים ן' גאמיל. יצחק בוטין. שלום אבותבוט ס“ט. אהרן בארוך ס”ט. ברוך בכמוה“ר ישראל בנימין זכר צדיק לברכה. יוסף די שיגורא ס”ט.
“העתק מגוף האגרת מחו”ר הע“ק ירושלם ת”ו הנכתב להשד“ר הרב המקובל כמוהר”ן שפירא זצ“ל (בעל המחבר ספר יין המשומר ומצות שמורים וטוב הארץ) בשנת תי”ו לפ“ק ובסופו העתיקו האגרת שבא להם מבני משה רבינו ע”ה הנכתב מעבר לנהר סבטיון בשנת ת“ו לפ”ק כנז“ל והרב כמוהר”ן שפירא זצ“ל נתבקש בישיבה של מעלה פה קק”י רגייו יע“א בעש”ק א' לחדש אייר שנה תכ“ד לפ”ק ונשאר גוף האגרת הנז' בגנזי הקק“י יע”א כנזכר במדבר קדמות להגאון רב חיד“א זצ”ל מערכת ח' דף פ“ו. ועפ”י דברי הרב הנז' בבואי הנה בשליחות עה“ק ירושלם ת”ו הלכנו אני עם אהובי ויד“ין רעי כאח לי מע' הרב המובהק החכם הכולל כל אישורין מו”צ דפה הי“ו הח”מ וחפשנו אחר האגרת הנז' במפתחות שבפנקס הקק“י. ועי”ז מצאנו אותו והעתקתיו בכ“י אות באות כדמותו וכצלמו. ומעט הנקרע מהגליון ונאבד הנחתי חסר לפי ערך החסר וציינתי הנקודות כמדת המקום החסר לא פחות ולא יותר ולהיות האמת גלויה ומפורסמת לכל אחב”י ח“ש ביום ד' כ”ו מנחם תקב“ץ לפ”ק פה ק“ק ריגייו יע”א ושריר וקיים הצעיר המצל“ה אברהם שלמה זלמן ס”ט שליח ציון תובב“א תולעת ולא איש העונה אמן בכל כחו והוא הצעיר יעקב ישראל קרמי ס”ט משרת בקדש פה ריגייו“. כל זה העתקתי מפינקס הרב הנאמן מוה' אברהם שלמה זלמן זצ”ל מראשי יקירי ק“ק האשכנזים פעה”ק ירושלם תו‘. ואתם אלופי ומיודעי! אם לבבכם נוקף על כל תוקף דברי האגרת הזאת אגידה לכם כי גם אנכי לא נפתה לכל דבר וגם לא אדה חנפה ומשא פנים בלתי אל האמת עיני ולבי כל הימים. ואגיד לכם שדברי הרא“ש זלמן ז”ל האלה כנים ואמתים כאשר ידעתיו לאיש אמונים אשר לא ישקר וחותם האמת חרות על ההעתקה הזאת ועמו הרב החכם כמוה“ר יעקב ישראל ז”ל הנודע לחכם חרשים ואיש אמת. גם אין לתת דופי ח“ו בגאוני חכמי ירושלם החתומים על העתקת המכתב למוהר”ן שפירא זצ“ל משנת תי”ו (ואשר גם הוא קודם צאתו בשליחותו מירושלם ראה המכתב בעיניו רק לא היה בידו העתקתו ועל כן כתב מריגייו לירושלם שישלחו לו העתקתו ושלחו) כי העשרה הרבנים גדולי חכמי ירושלם החתומים על אמיתות ההעתקה הנודעים לגדולי ישראל עד היום בספרי שו“ת וקבלה לא נחשדו ח”ו שהם בדו מלבם כל הדברים האלה ושלחו למוה"רן שפירא אשר בישראל גדול שמו בתורה ובחסידות להטעות כל ישראל במשאות שוא ומדוחים? חלילה לחשוב זאת. ובכל אלה אין להטיל שום ספק כלל וכלל. ואין לנו להרהר רק אם כנים דברי ר’ ברוך גד ז"ל במעשה ר' מלכיאל אם הביא לו זה האגרת מבני משה מעבר לנהר סבטיון עם חתימות המלך והנשיא והזקן? כי גם לבי נוקפי מאד על סגנון הלשון והמליצות אם הם יצאו מאלה אשר הגלו שם עוד קודם חורבן בית ראשון ובחורבנו. וכמעט תפוג לבי מהאמין כי לשון זה (וגם תמונת האותיות והכתב לא הגידו איך ומה?) לשון קדומים הוא ושארי חקירות לא מעט אשר ראוי לאיש נלבב לשום עליהם עין ולב. ואם האמנתי באמונה שלימה שכל דברי האגרת הזאת באמת יצאו מפי ומיד המלך והנשיא והזקן מאחינו בני משה מעבר הנהר סבטיון הייתי מניף ידי שנית על כל דבור ומלה לנפותם בשלש עשרה נפה ואהי לומד ומלמד ממנו דברים רבים העומדים ברומו של עולם אבל זכרון ערמת אלדד הדני יביא חסד על ברוך הגדי כי את זה לעומת זה – וה' הטוב יכפר בעד… ואני עשיתי את שלי והעמדתי לפניכם הדברים כהויתן ואתם תשפטו כטוב בעיניכם ואשמעה מה יאמרו עוד גם חכמי הדור. ואחר נדבר ונשתעה יחד