אור ברסלב
אבן ספיר לז. סדר נשואין. שירי מארי סאלם אל שיבזי ז"ל.

אבן ספיר· רבי יעקב ספיר

לז. סדר נשואין. שירי מארי סאלם אל שיבזי ז"ל.

לו. הליכת שבאם ותילי. – המומר. – המלך והמשנה.

השבת הזה היה פ' זכור גם שבת של חתן. אחר קריאת ס“ת וההפטרה כמנהג הוציאו ס”מ אחרת וקראו להחתן בפ' חי' שרה פר' וה' ברך את אברהם בכל והנערים מתרגמים כל פסוק כמנהגם. שרו וזמרו כמשפטם. אחרי כן קרא ראש הכנסת השיר הנעים מי כמוך של הר"י הלוי לפורים הכתוב בסדורי הספרדים.

החתונה היתה לאחד מבני יקירי העיר ונכבדיה מפליטי צנעא מארי סעיד עמאר. והוא צורף בכסף ובשם עשיר יכונה פה. ולו בנים שלשה בני אפרתים חכמים ויראי ה' והקטון הוא החתן נושא בת הרב הגדול מארי יחיא אל בדיחי ני' אבדק"ק כאכאבאן (תראנו הלאה) ואספרה לכם בזה סדר נשואיהם.

אור ליום שלישי בשבוע יתאספו קרובי החתן ובחורי מרעהו וצובעים ידיו ורגליו בצבע אדמדם “אלחיני” כי יחפים ילכו והוא לנוי ולכח ועושים משתה ושמחה יזמרו וירקדו כמשפט. בליל רביעי יעשו סעודה גדולה איש כמסת ידו ואחר הסעודה ילכו הקרואים לבתיהם. והקרובים המיודעים עם רעים האהובים והבחורים מרעי החתן ישארו שם לגלח את החתן ומרעיו והם ילבשוהו אחר הגלוח את המגבעת אשר שלחה לו הכלה והחתן נותן גם מגבעות לאחי הכלה ומיודעיהם. ישירו ירננו וירקדו ויתהלו. ככה יאריכו עד חצי הלילה אז יתאספו עוד הזקנים וראשי העדה לחדש השירים והריקודים ודולקים נרות שעוה ולפידים (בלאות בגדים טבולות בשמן המורמות על הנסים) והולכים לבית הכלה עם החתן בנעימות זמירות וכל בני העיר נאספים לקול ההמולה. ושם ימצאו גם קרובי הכלה ונשים משמחות אותה. שם מברך החתן בעצמו (כדת) ברכת אירוסין על הכוס (אף אם כבר קדשה בעת השידוכין כמנהגם) וממלאים לו כוס שני לקדושין ולוקח בידו טבעת ומטבעות זהב כסף ונחושת (לסימן טוב) אבל עיקר הקדושין בהכסף ואומר עליו אל הכלה “מקודשת לי ומאורסת לי אנא חתנא פב”פ ואנת כלתא בתולתא (או מתרכתא ארמלתא) בחמרא דבכסא הדין ובכספא הדין דבהון תעלין לרשותא דידי כדת משה וישראל. ומשקה אותה יין מהכוס ונותן בידה הכסף או הטבעת בפני העדים ולוקח בידו שטר הכתובה נכתבת כולה בארמית כמנהגם ואומר לה בתחלה בעל פה “סכי כתובתך…. וכל מה דחזי ליכי כתוב בגוה דבהון תעלין לרשותי לדידי כדת משה וישראל. ומפרש לה בלשונם בערבי ונותן בידה הכתובה ומביאים עוד כוס יין וגדול הקהל אומר שבע ברכות ומזמרים ומברכים להחתן והכלה בשירים ובברכות הרגיל אצלם יאריך להעתיק את כולם ומזמרים: “הא מקשטא הא מצלחתא מימרא דשמיא ישוי תקנתא באורתא הדא יהא סימנא טבא ומעליא ירבו שמחות ורננים וגילים. כהיום הזה אליהו הנביא עם משיח בן דוד יבואו אלינו וישמחנו ישמח חתן בכלה וכלה תשמח בחתן יפרו וירבו גם שניהם בבנים ובנות. אב הרחמן יצליח לחתן הזה ולכלתו ויטע ביניהם שלום וכן יהי רצון אמן”. וראש המשוררים מזמר מזמור הללויה אודה לה' בכל לבב (תהלים קי"ח) והמקהלה עונים אחר כל חצי פסוק הללויה והללויה!! פעמים בקול נעימות ומזמרים עוד פסוקי רות יתן ה' את האשה וגומ‘. עד סוף המגילה ובשמואל ב’ וברך עלי את אלקנה וגו' ובסוף משלי אשת חיל וגו'. ועוד כמה פסוקים של ברכה נגד החתן והכלה. אחר כן יעמוד החתן ואומר (נגד הקהל המברכים) בקול רם “ברכתם אותי אלהים יברך אתכם. שמחתם אותי אלהים ישמח אתכם.” ושותה הכוס וכל העומדים שם שותים מאשר ינתן להם וחוזרים עם החתן בקול שירה וזמרה ואור נרות ופלדות לבית החתן. וסדר הזה יתארך עד זמן התפלה והולכים לביהכ”נ וחוזר החתן לביתו. ועד ליל שבת לא יראה עוד החתן פני הכלה ולא יבא אליה ובכל לילה עושים סעודה בבית החתן איש כיכולת ידו. בכל סעודה אחר יטלו ידיהם כל המסובים יעמוד החתן ויברך המוציא להוציא את כולם (כדין) ובוצע על הככר שבידו ומסבב ונותן פרוסה מלחם המוציא לכל המסובים ואח“כ יסב במקומו. הגדול שבקרואים מברך ברכות המזון על הכוס וגם אומר עליו שבע ברכות (כדעת הרמב“ם ז”ל) ובליל ש”ק יעשו הסעודה בבית הכלה ואז יביאו השושבינים ומרעי החתן וקרוביו את החתן לבית הכלה ונותן לה שם עוד מוהר ומתן ובלילה הזאת יתאחדו בראשונה. וביום השבת למחרת יביאו הכלה לבית החתן וכל שבעת הימים אח"כ ימי משתה ושמחה ואומרים שבע ברכות כדת.

מצאתי נכון להעתיק בזה מעט משיריהם וזמירותיהם אשר ישוררו בבית חתנים ושארי שירים אשר ראיתים במיטב השיר. ואולם יטיבו יותר על אוזן שומעת בשוררם על קול המדות והניגונים המיוחדות לכל שיר ושיר. וראו גם זה מצאתי כי מלת “פזמון” הרשום בסדורינו על על איזה פיוטים שלנו ולא נדע מה הוא נודע לי פשר דבר שהם שתי מלות “פז מון” (או מן) והם מלות הניגון שמנגנים בהם זה השיר (כאשר ראיתים באיזה שירים כ“י הרשום עליהם לחן פ' ר”ל בניגון פ') שאחר כל חרוז ראשון שמשורר המנגן עונים המקהלה “פז פז!” ואחר השני “מון! מון!” כאשר עיניכם תחזינה בזה.

רוב שיריהם מיחסים למארי סאלם אל שיבזי בן יוסף ואמו משחא ואני מצאתי בהדיוואן שלו כן גם כמה שירים מר“י הלוי ומר' ישראל נאגארה. האיש הזה גדול קדוש ונורא הוא להם. מספרים ממנו גדולות ונפלאות ומעשי ניסים ומופתים אשר עשה לישראל ועם המלכים האדירים האכזרים שהצירו והרעו לישראל בימיו (כי בימיו הגלו היהודים מצנעא ראו שמה עם הקינה שקנן עליהם והיה זה בערך הש"ל) כמו שמספרים על הרב המקובל ר' ליב שארעס שעשה לקיסר פ' ולא אספרם כי רבים הם. וכבר הגדתי לכם כי לא באתי להרבות עבי הספר בספורים שעל פי השמועה. והמשכיל בעת הזאת ידום. עיר מושבו וקבורתו בעיר טעיז עשרה ימים מצנעא תימנה שלשה ימים מעיר מוכא אשר בחוף ים סוף ואורג היה מלאכתו. על מקום קבורתו יש ציון גדול ומערה בצדו ומקוה מים עם בית תפלה וס”ת מכתב ידו. ועל קברו מאיר נר תמיד לא תכבה. כי רוב נדריהם מכל המדינה הוא לשם בעל הנס הזה ובית תפלתו. וכל היהודים היושבים בעיר הקטנה הזאת מתפרנסים מזה. ויקר שם מארי סאלם אל שיבזי גם בעיני הגוים מפני מעשה שהיה ונשבעים אך בשמו. כל יהודי תימן אשר לו מחלה וכל מקרה לא טוב אם כח בידו לבא שמה (כי לא על נקלה ללכת שם) יסכנו בנפשם ללכת להתפלל על קברו. ודרשתי וחקרתי מאנשים ההלכוא שמה וספרו לי גדולות (כמפורסם אצלם) באמרם אם החולה ירא ה' ומאמין בבעל הנס הזה אחרי השתטחו על קברו יכנס בהמערה לרחוץ ולקחת מהמים. והיה אם יזכה לרפואה ימצא מים נוזלים יקדימו פניו ועל המים החיים יראה קמיע, עלה, עשב ויקבלנה בשמחה ושב ורפא לו. ואשר איננו ירא ה' ולא זוכה לרפואה ימצא המעין יבש מים אין בו רק נחש כרוך על הפתח וכאשר בא כן ילך. אנכי בכל כוסף נפשי לא יכולתי ללכת שמה כי רב הדרך ואסון גדול. ספריו בכ“י ראיתי. סודות נצורות ותפלות נעימות וקבלה מעשיות כמו ספר רוזיאל. ולו היה בן מארי שמעון אל שיבזי ממלא מקום אביו וגם ספרו ראיתי בכ”י כהראשון. אומרים שבכל עש“ק היה עולה ע”י קפיצת הדרך לשבות פעם בירושלם פעם בצפת (שהיה בזמן האר“י ז”ל) פעם בטברי' פעם בחברון ותשובתו אל ביתו במוש“ק. כאשר כן כתוב בספרו (וראיתי בעיני) “הייתי בירושלם וראיתי מחזה כך וכך ובצפת כך וכך”. גם ספר השירים (דיוואן) שלו ראיתי משורר רם ונשא עד להפליא וביותר בערבי אשר בזה הלשון הם רובי שיריו. גם מעורבים עברי וערבי. הדלת בעברי והסוגר בערבי או להיפך כפי אשר התלקח בו הרוממות עוז ואהבת הנשגב וכולם ע”ד הסוד על הספירות ושיעור קומה וזיוג עליון וגלגלי רום מעלה חידות ומשלים מחושקים גם בשירי חשק כאשר תראו מן המעט שהעתקתי בזה אשר לקטתי מלשון הק' לבד. ומהשירים שמנגנים בבית חתנים אשר העתקתים מצאתי אח“כ איזה מהם כבר נדפסו בס' בב”י להרשד“ל נ”י שהם לר“י הלוי. ולא אשנה להם רק זה האחד שחסר בהדיוואן אשר ביד הרשד”ל אציגנו לפניכם ולא ימחה שמו מיהודה.

משקלו ב“ת ויתד וב”ת ויתד וב“ת בדלת וכן בסוגר. רק הבית השלישי מתחיל ביתד וב”ת יחד וב"ת.

חָתָּן תְּנָה הוֹדְךָ עֲלֵי כַלָה
כָּלוּ לְךָ לִבָּה וְעֵינֶיהָ
וּרְאֵה עֲתֶרֶת תַּמְרוּתיֶהָ
הַנוֹשְׂאוֹת רֵיחַ שְׁמָנֶיהָ
הֲדַסָה רָמְתָה מַהֵר

וַעֲלֵי הָדָס נָתְנוּ עֲנָנֶיהָ (אין סדר למשקל זה)

מִלְאוּ רְחוֹבוֹת בַּאֲבַק רוֹכֵל
וְיִקְרְאוּ אַבְרֵך לְפָנֶיהָ. –
_________

תוכן העניינים

אבן ספיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה