אבן ספיר· רבי יעקב ספיר
כח. יום השבת וקה"ת. – תפלתם ומנחתם.
המה שומרים יום השבת כהלכתו. והיה ביום הששי אחר הצהרים יבואו איש ממלאכתו ויכינו עצמם לקבלת שבת. וילכו לטבול במקוה מים ויגלחו ראשם בכל ערב ש“ק וכולם יודעים זאת המלאכה. ולפני הטבילה (אצל המקוה) יגלחו איש את רעהו. אח”כ ילכו לביהכנ“ס להתפלל מנחה גדולה והולכים לבתיהם. אוכלים מעט ולובשים בגדי לבן של שבת (כי אז אין עוד נכרי ביניהם) בגדי שבת כבגדי חול רק כולו הפך לבן 113 זולת הטלית העליון (השמלה) אשר בו הציצית כל השחור ועב ה”ז משובח. ולא ילבשו טליתות לבנים ושפה תכלת כשלנו כי היא כסותם כל היום וכל הלילה. רק אחד ראיתי בביבכ“נ אחת בצנעא אשר אחד חכם מא”י זה ימים רבים הניחה שם ושומרים אותה למשמרת לחופת חתנים. וכבר אכלוה סס ועש והיא אצלם לסגולה. ומתאספים לביהכ“נ ועוד היום גדול מזמרים שיר השירים בנעימה בקול יחד ואומרים בזוהר בנעימה קדושה כאחד עד זמן קבלת שבת ואומרים (רק) לכו נרננה ומזמור לדוד הבו לכה דודי מ”ש ליום השבת. וזה מקרוב באו הנה סדור נוסח ספרד החדשים ושם השירה החדשה בר יוחאי. ופה כי ספרי הדפוס יקר אין נפרץ בימים לפנים יחשבו כל דבר אשר הועלה בדפוס קדוש אמת ונכון שאין להרהר אחריו כהלכה למ“מ [ואף דברי מינות ח”ו אם בדפוס הוא לא יבקרו אחריהם ובשגם בקבלה כאשר ראיתי פה ספרי נחמי' חיא חיון בקבלה ודרוש אשר ביערום מן הארץ במדינתינו ואצלם קדוש וברוך יאמרו] גם כי רוב עסקם בזוהר וקבלה יחשבו שזה השיר נתחבר גם כן מהרשב“י ז”ל או מתלמידיו. על כן השיר הזה בליל התקדש שבת קדש קדוש יאמר לו עד כי נקל להם למצוא בו תילי תילים רמזים וסודות תעלומות חכמה. ולכן זקן חכמת הקבלה יקום ויעמוד מעוטף בשחרות טליתו ברגש קדש ובמורא איומה והתלהבות עצומה ומזמר זה השיר בגודל שלהבתיה וכל הקהל עונים: בר יוחאי! אחר כל חרוז בנעימה רבה ומתפללים ערבית עם צאת הכוכבים ויוצאים. הקידוש והסעודה כמנהג.
כשלש שעות קודם אור היום (הייתי בחורף) יקומו כולם עפ“י קריאת השמש ומתאספים לביהכנ”ס לאמר זוהר ותיקון רחל ושירים מיוחדים להם. כל אחד מביא עמו בקבוק חרש עם קאהווא חמה הנטמן בהכירה מאתמול. שותים ומכבדים זה לזה ואומרים ומזמרים עד עלות השחר ומתפללים שחרית ועוד לא יצאה השמש. אחר קדושת שחרית נשמטים אחד אחד לבתיהם (אשר לא רחוק מביהכ"נ) לסעוד לבבם אחר קדוש במאפה מרחשת הטמונה בחמין והש“ץ גומר תפלתו בחזרה וחוזרים לביהכ”נ לשמוע קריאת התורה. ובקה“ת מאריכים יותר משתי שעות שכל אחד מהקרואים קורא הפרשה בעצמו וממשיכים מאד בקריאתם ונעימתם. ונער קטון כבן תשע (חליפות בכל שבת) עומד אצל הבימה ומתרגם כל פסוק ומאריך ג”כ כמשפטו. המתרגם ממתין עד תום כל הברת המשכת הקורא והוא ממתין כן על המתרגם. וכן סדר ההפטרה עפ“י תרגום כ”י שיש להם והוא מעורב גם בדרוש. וגם תרגם המקרא בכ“י. ומדקדקים מאד על הקורא ועל המתרגם בכל תנועה וטעם. כבר הגדתי למעלה כי רבה בקיאותם במקרא ובתרגום עד שיודעים אותה כמעט בעל פה. ועתה אתן לכם עד נאמן על זה. הנער המשרת אשר שכרתי לי בזה (הראיתיך למעלה) והוא כבן ח”י שנה מלאכתו תופר נעלים ומסבב למכרם בשוקים ובכפרים. ויהי ביום ש“ק פ' מצורע היינו בעיר קטנה תילא (Tilla) ובני העיר ברחו מפני נוגשי המלך החדש (ראה הלאה) ובדוחק היה לנו מנין להתפלל בביהכ”נ וקראו בס“ת ותרגום כמנהגם. ובהגיענו להפטרה לא היה התרגום (כי בחומשים הנדפסים אין תרגום להפטרה ואצלם כל התרגומים בכ"י ועל תרגום התורה אמרו מחומש הנדפס). כי הנשיא החביא כל הספרים מביהכ”נ מפני חמת המציק. ואך ס“ת אחת הביאו ביום השבת ועמדו מתעצבים לדעת מה יעשו. אז עמד הנער משרתי סעדי' תופר נעלים (ראה למעלה) ואמר קראו לפני ואני אתרגם על פה. וכן היה. המפטיר קרא המקרא מהחומש והוא תרגם כל פסוק ופסוק על פה כמתכונתו בנגונו ודקדוקו ועוד יותר מזה שזאת הפטרת “וארבעה אנשים” כי רבה היא יש לה עוד פתיחה גדולה בתרגום שלהם כמו דרוש מי היו הארבעה אנשים כו' ועל מה כו' והכל קרא בעל פה על הסדר. לולא ראיתי לא האמנתי. גם זאת מצאתי שכח זכרונם רב מאד ככח מראית עיניהם אשר לא ראיתי כמוהם בשאר ארצות. וכן ראיתי כמה מהשוחטים יודעים הלכות שחיטה וטריפות מהרמב”ם ז"ל על פה ממש.
והנה בס“ת שלהם נמצא כמה שנויים בחסר ויתר כמו מנשא ח”ו מעינות (שתיהם) ח“ו ויהיו כל ימי נח (נח ט' כ"ח) בואו לאחרונה תעשה (תרומה כ“ה ל”א) ח”י חדשיכם (בהעלותך ו' ו') מ"י וכן בצורת שירת הים ובאיזה סתומות 114 וראיתי שכל ספריהם הקודמים כן הוא.
אחר תפלת מוסף ראש הכנסת מגיד לפניהם שיעור בהלכה או הגדה ויוצאים וכבר עבר שליש היום והולכים לבתיהם אוכלים ושותים כמנהגם פירות זרעונים וחמין. אחרי ישנו מעט מתאספים כולם עוד לביהכ“נ מקטנם עד גדולם ולומדים בחבורה ושאינו יודע שומע ושואל או ראש הכנסת מגיד ודורש בסדר היום. וסדר למודם כבר אמדתי. ויושבים בביהכ”נ עד נטות היום לערוב ומתפללים מנחה ויוצאים לסעודה שלישית ומתענגים בה כמנהגם. וקודם כל סעודה שתות יי"ש פירות וזרעונים ומתפללים ערבית.
פה בערי היהודים (היושבים לבדם) רואים הבת קול המכרזת: שבת היום לה'! שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו כי יום השבת נכר פה לכל. שקט ושלאנן ברחובות. החנויות והבתים סגורות. אין איש בחוץ. הנשים והטף יושבים כלואות בבתיהם והגברים והנערים בבית הכנסת. אך סביב הביהכ"נ (שקוראים מאעלימה ר"ל בית תלמוד) נשמע מחצי הלילה וכל היום קול תורה ותפלה. ראיתי ושמח לבי שהם הרהיבוני. אשריכם ישראל.