אור ברסלב
אבן ספיר כג. מצב היהודים דרך כלל.

אבן ספיר· רבי יעקב ספיר

כג. מצב היהודים דרך כלל.

כב. עיר גירואח. – הרב המארי. – יושביה וקציניה.

טרם יעבור עין הקורא על פרטי ספורי הארץ הלזו אעתיק בפניכם בזה את המכתב אשר כתבתי אז מפה לירושלם ת"ו ואשר הוספתי עוד אחרי עברתי ותרתי ארכה ורחבה.

לישועתך קויתי ה‘! פה ק“ק גירואח בהר צאפאן ארץ התימן ט”ו בשבט ה“ר קדש”י לפ"ק עתרת שלום וברכה כו’… עמדו נא אחי! ואשמיעכם סדרי אחינו היהודים הנאנחים ונאנקים בארץ אויביהם הלזו, גלותם ושפלותם תורתם אמונתם מלאכתם ואומנתם מהלכם מנהגם וקורתם אשר אספתי במעט הימים שאני חוקר ומבקר רואה ושומע למען תבקשו עליהם רחמים.

היהודים יושבי הארץ הזאת (תימן בכלל) שנות מאות רבות או אלפים (תראו עוד אי"ה בבואכם עמדי לעיר צנעא הגדולה כי שם תמצאו באר היטיב) כעת המה בשפל המצב ובסתר המדרגה נכבשים תחת אדונים קשים פרא האדם אכזרי ולא ירחמו הקוראים לעצמם גוי קדוש מתקדשים ומטהרים (כאשר ידעתם מעט מאלה שבארצינו ואלה עוד מתקדשים יותר הרבה) וליהודי סורו טמא קראו למו אל תיגש אלי ואל תיגע בי ואך את דמך אדרוש כי טהור הוא. כספך וזהבך לי הוא וכל יגיעך אלי תביא ואם לא ולקחתי בחזקה. על כן לא יניחו להיהודים לשבת עמהם יחד בערי מבצריהם ולהתערב עמהם שלא יטמאו מחניהם ולא יהיה עמל רכוש היהודי וחייו נשמר ונצור רק ירחיקום מקיר העיר וחוצה ויושבים בדד מחוץ למבצריהם פרזות על פני חוצות. כן בכל הארץ היהודים יושבים גלמוד בבתי אופל כבבתי כלאים מאבנים או לבנים כבמערות ונקרי צורים פתחים וחלונות קטנות מפחד גוזלים ושודדי לילה. ומי שיש לו צרור כסף או חפץ סגולה יטמון בארץ במחבואות שיש להם בבתיהם ולא יראו החוצה. ובעלי הסחורה והרוכלים שוכרים חנוית בעיר מבצר הגוים בשכירות ומס וביום יושבים שמה בחנות ובלילה ישובו לבתיהם וכל יגיעם נשמר אך דרך נס כי גם אם יגנב אין דורש ומבקש ואין אומר השב. אם יגנב מבית יהודי משודדי לילה ויתודע אל השופט יביא את בעל הבית הנגנב בפלילים ויגזור עליו להביא את הגנב או להגיד מי הוא למען יבער הרע מן הארץ ואם לא יגיד כי לא ראהו ולא ידעהו או יודע וירא להגיד פן בלילה השנית יגזול גם את נפשו אז יתנהו במאסר ואם לא ימצא הגנב כי אין דורש יתן עונש כסף על הנגנב יותר מאשר יוכל שאת נוסף על הגניבה ואף אם הוצג ככלי ריק עוד ישא עונו ונקה לא ינקה. כי גם המכות ישלמו תחת כסף ועל כן אם יקרה ליהודי גנבה או גזלה ישים מחסום לפיו וחלילה לו להשמיע בחוץ קולו ויבקש גם משכניו להסתיר ולהכחיד שלא יגיע לאזני השופטים. אך אין נסתר בארץ. כי לפעמים הגנב עצמו מודיע מפה אל פה וגם רבו המלשינים בארץ כבכל מקום אשר אין משפט וצדק. ואם יעלילו על יהודי ונקרב אל השופט אין מרחמים בדינו. על כל דבר פשע קטון וגדול יעמיסו עליו עונש כסף אשר לא יוכל שאת. וכאשר ימאן לתת או כי אין לו ברזל יבא נפשו ובכבל ידיו ורגליו ובכל יום מכות אכזריות. ובטרם יענש ידבר אליו הכומר (הקאהדי) ראש השופטים דברים טובים ויעודי תוכחת מוסר למען ימיר דתו ויהיו כל פשעיו מחולים לו בזה ובבא וכבוד והדר יעטרוהו. וכאשר ימאן יוסיפו עוד על עונו כי תילל גם אמונתם. פה מבינים היטיב מה שאמרו חז"ל (שבת פ"ב) העולה למטה כאילו עולה לגרדום כו'.

אין ליהודי דין ומשפט על המוסלים אשר יגזלהו יחרפהו או יכהו כי דמי היהודי כספו ורכושו הותרה להם ואך לחסד ורחמים נחשב להם בהניחום לגור בארצם חיים ולאכול ולשתות. היהודי פסול לעדות ולשבועה ואין לו צדקה לזעוק אל השופט להצילו מעושקו בלתי אם ישלם המתת הנוסף על המס וכסף הגולגולת אשר אך אז יש לו רשות לסחור בארץ מהלך יום לבד סביב למגורו. ואם יגזל תוך מהלך יום זה יכול לקבול ולזעוק לפני השופט (אף כי לא להועיל) וגם זה הוא רק תחת ממשלת מלך החסיד הזה.

היהודי בפגוש ישמעאל אם נקלה אם נכבד חייב להקדים לו ברכת שלום בלשון אדוני והוא ברצותו יענהו בשפה רפה צפרך או ערבך טבא. והישמעאל לא יקדים שלום ואף לא ישיב שכן כתוב להם לא תדרוש שלום יהודי. ואם היהודי לא יקדים לו שלום בלשון אדוני יכהו בלי חמלה כאדון בעבדו מקנת כספו כי כן נשרש בלב כולם אשר היהודי עבד עולם הוא לכל אשר בשם מחאמד יקרא. וכל כן לא יניחו ליהודי לרכוב על כל בהמה ואף על חמור בשגם על הגמל הקדוש להם. וצריכים להלוך כעבדים על הארץ גם אומרים שאין ליהודי לצער חיי הבהמה הטובה ממנו. כן לא יניחו ליהודי ללבוש בגדי לבן אדום וירוק שזה לבוש בני חורים. רק בשבת ויו“ט כשהם לבד בעריהם ואין ישמעאל ביניהם לובשים לבנים. היהודי לא יוכל לעטר ראשו במטפחתו סביב למצנפתו כמנהג הישמעאלים שהוא עטרות אדונים רק מצנפת אחת שחורה ולא מכנסים. וגם עשירי עם לא יעלו עליהם בגד טוב ונאה כי גדלה קנאתם בראותם יהודי נאה בבגדי כבוד ויתעוללו עליו עלילות ברשע עדי יציגוהו ערום מכל עמלו. ולזאת צריכים להשפיל עצמם ולהתראות אביוני אדם בכורי דלים נבזים ונכנעים כעבדים לאדוניהם. בעירות הגדולות יש להגוים מרחצאות אשר יחמו באש. ולא יניחו ליהודי לרחוץ בהם לבל יקדשו המקום והמים. אך זאת חובה על היהודים לעשות. המרחצאות יחמו בתבערת גללי צאת אדם מהבתי כסאות כי עצים וגללי בהמה יקר להם לאפות ולבשל וכי בזיון גדול הוא להם ללקוט צואת אדם מהבכ”ס ליבשם ולהסיק בהם על כן העמיסו הקיקלון הזה על היהודים וכמו מס תמידי נטל עליהם אשר הקהל מחוייבים לשכור אנשים יהודים מתוכם לעשות דבר התועבה הזאת ודבר לחוק לא יפדה ולא יגאל בכל מתן למען בושת פניהם. תסמר שערות בשרי לראות ולשמוע את כל העשוקים הנעשים בארץ הזאת. ותקצר עטי ועתי לספר לכם אפס קצתם. הן גם בארצינו הק' רב עמל ותלאה ראיתי לפני שלשים שנה. אבל כחפשית ממלכה אחשבה נגד סבל התלאות והעבדות במדינה הזאת שהיהודי הוא משולח ונעזב כבהמות יער אשר לא אדונים לאלה וכל מוצאיהם יאכלום ויאמר ברוך. והעושק והחמס היא המטרה לחיצי משטמתם ושטנותם. ואולם גם זאת מדה טובה להם שכל יהודי המכניע עצמו תחת יד אדון ישמעאלי כפי נימוסיהם שמשים ידו תחת חגור הישמעאל ואומר לו עבדך אנכי ברשותך על אדמתך אז הוא שומרו ומצילו מכל עושקיו וחומסיו ויוצא בעבורו גם לקראת נשק. ולעומת זה אם האדון צריך איזה מלאכה ועבודה חובב 102 היהודי לעשות לו בכל עת יקראנו ושכר פעולתו כטוב בעיניו וכלבבו יתן לו.

הגוים יושבי הארץ אינם יודעים לעשות מלאכת מחשבת ולא כל מלאכה גם עצלים ורפה ידים ויש להם שדות וכרמים גנות ופרדסים גם עושים מסחור וקנין או גוזלים וחומסים והיהודים רובם ככולם בכל הארץ בעלי אומניות במלאכת שונות צורפים חרשי ברזל ועץ מעבדי עורות תופרי מנעלים חייטים (מלאכת החייטות פה עפ"י הרוב הוא רק בגדי נשים ומכנסיהם מעשי רוקם סביב בתי השוקים למטה אשר זאת כל תכשיטיהם אבל חייטים לבגדי נשים אינם צריכים כי כתנות פשוטים המה ואינם צריכים למעשי אומן) תופרי לבוש מעורות כבשים ועיזים ועבודת קדרים לכל כלי חרש עושי אבק שריפה אבק שאיפת הטאבאק היוצא לרוב פה וכל מלאכה גם סוחרים ורוכלים ובעלי שדות וכרמים מעט מזעיר ואינם עושים בעצמם עבודת האדמה. ועל כן לכל דבר מלאכה אשר יצטרכו הגוים לכל צרכי האדם יבואו אל היהודים ולא יכונו להם בלעדם. וזאת היא המחזקת ישוב היהודים פה בין הפראים האלה. ועולה על כולנה יעוד הבטחת נותן התורה ית"ש אשר דבר בקדשו. וגם בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים וגו'.

והן דרך כלל רוב גויי הארץ אינם שונאים תכלית שנאה ליהודים. רק האומות אשר ביניהם שקוראים להם עמלק עמונים גאבייל (יושבי ההר) ודת מחמד לכולם ושונים בדעותיהם ובמדותיהם שהם מאומות שונות. אבל המושלים והשופטים הם המכבידים עולם כנטל החול לשאוף כצמים חיל היהודים ולרדותם בפרך ועינם לא תשבע. ובכל שנה מתחלפים זה יורד וזה עולה וכולם עוללים ויונקים דמן של ישראל.

בכל עיר וכפר היהודים יש להם מארי הוא הרב הדיין והשו"ב גם מלמד תינוקות ונשיא אחד יבחרו מתוך העדה אשר יעמוד לפניהם אצל מושלי ושופטי העיר על המסים והעלילות החמס והגזילות ולשאת את עון העדה לכל דבר פשע אשר יעמיסו עליהם. ולכן ברוב המקומות לא יעמיס עליו איש נכבד ועשיר את משא הנשיאות הזאת. רק אחד מדלת העם בעל דברים ינשאוהו לנשיא והוא חטאת הקהל ישא לשבת במאסר גם למכות וענשים ושכרו מהקהל שאינו נושא בעול המסים וההערכות וגם בכפו ידבק מאום. ולעתים יחניף למושל להכביד עולו על הקהל למען יקח חלק בהחמס. ועל כן תרבה פה המלשינות והשטנות (בעוה"ר) גם בין בני אחינו ועמינו והדג מראשו יתן באשו ותעל צחנתו. יתמו חטאים ויעלו לציון מושיעים.

תוכן העניינים

אבן ספיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה