אור ברסלב
אבן ספיר כב. עיר גירואח. – הרב המארי. – יושביה וקציניה.

אבן ספיר· רבי יעקב ספיר

כב. עיר גירואח. – הרב המארי. – יושביה וקציניה.

יט. העיר חודידה ומעשה נסים.

העיר גירואח בהר צאפאן תחת ממשלת האימאם עלי אל מוקרימי הנז' מלך של חסד. עיר הגוים גדולה ומבצר חזק בראש ההר וחומה לה סביב. והיהודים כמשפטם יושבים בשפל הרחק מהעיר ובתיהם בנויות במעלות צד ההר מהעבר מזה זו למעלה מזו. רחוב העליון על גגות התחתון בלי סדרים אחת הנה ואחת הנה. קירות הבתים מאבני ההר וטיח טיט הגגות בדי עצים קנים ומחצלאות. פתחיהם קטנים עד השכם והחלונות קצרות כחצי אמה מפחד רוצחי לילה ושודדי יום. בעיר הזאת כחמשים משפחות יהודים וביהכ“נ קטנה בחצר האיש היקר קצין עם ר' יחיא עומיסי הנז' והיא קטנה מהכיל כל בני העיר ואורחים הרבים הבאים פה פליטי חרב נמלטי מכות שרידי ערומים מחמס המציק בעיר צנעאַ. ויבואו להחסות בצל המלך הזה ולדפוק על פת לחם בבתי היהודים השקטים במקומות אלה והאיש הצדיק הזה לעולם יחיא עומיסי נ”י מפליטי צנעא גם הוא אשר הצליח במעשיו פה. וצדיק באמונתו יחיא. ביתו פתוח לרוחה לחמו יתן מימיו נאמנים. רוחו נדיבה ולבו מלאה חמלה. הענים בני ביתו אין מכלים דבר. כן הוא כן רעיתו החסידה למינו ובניו היקרים זרע ברך ה' ושמעם הטוב הולך למישרים בכל ארץ תימן. טוב עין הוא יבורך וחפץ ה' מצליח בידו ובכל דרכיו משכיל ואהוב מאד גם בעיני הגוים. כי באמונה כל מעשיו. לו שדי תבואות ופרדסי קאהווא גם סחורות בגדים ומרכולת בשמים אשר בהם יצא להשוקים פעמים ושלש בשבוע משא צמד חמורים והוא ושני בניו הגדולים משה ויוסף יצ“ו מחמרים אחריהם. והקטון הנחמד והאהוב פרי ישוה לו פרי עץ אבות המשכיל אהרן נ”י שוקד על לימודו ואין לו עוד עסק עמהם. ואם כי האיש עשיר וקצין עם לא יראה ממלבושיו ומנהגיו רק כאחד ממוציאי אשפתות בשארי מדינות. כן הוא כן כל העשירים (לפי דרכם אשר מי שיש לו אלף שקלי כסף (טאהליר) נחשב לאיש עשיר כי באמת לפי ערך צרכיהם בלי המותרות שבמדינתנו שנהיו לנו הכרחיות ולפי מצב הארץ ואנשיה אשר שם עניות יהלוכון ומטבע זהב לא נראה בכל הארץ נחשבו אלף טאהליר לעושר רב) היותר גדול יותר מתרושש ומתעני כי אך בזאת יאותו לשבת בארץ הזאת מקנאת גויי הארץ והממשלה.

העיר המצערה הזאת לה רב גדול (בארצות האלה יקראו להרב מארי) הוא המורה הוא הדיין והדורש הוא השוחט והבודק גם חזן ושמש ומכל אלה אין לו מחית נפשו לשליש ולרביע גם במצער צרכי חייהם ופרנסתם. על כן גם המארי מסובל תחת עול המלאכה והעבודה אם נקלה אם נכבד. הרב הזה מארי יוסף בן סעדי (סעדיה) יצ“ו מלא תורה יראה וחכמה ורוח דעת. בקי במקרא וביאוריו עד להפליא. בקי בתלמוד וברמב”ם ועד אחרונים כאחד המורים הגדולים בארצותינו וידיו רב לו בחכמת הקבלה בשנון גדול הזוהר וכתבי האריז“ל למודים על לשונו בעליל כל עלה ועמוד וכח זכרונו רב מאד וחובר חבורים בקבלה ומפליא לעשות גם בקבלה מעשיות ואצטגנינות כמעשה הראשונים ויד לו גם בסגולות ורפואות וקמיעות וגורלות עד כי הגוים באים לשאול בעצתו ולדרוש ממנו רפואות וסגולות וגורלות (כי יודע גם בכתב ערבי) ויצא שמו בכל הארץ וגדול גם בעיני השרים ועבדי המלך. ועל אלה כל גדלה ענותנותו ואהבת בני אדם. עם פנים שוחקות מדברותיו נאוה בחלק שפתיו ומליצות אמריו ודברי תורה וחכמה נוצצים בכל דבריו והוא כבן ארבעים שנה. מהלכו מנהגו ומלבושיו כמנהג המדינה וזר הרואהו יחשבנו לאיכר או רועה צאן. אבל מלאכתו תטה עליו חן ונזר כבוד תעטרהו. הוא חרש ברזל לעשות כלי נשק אתים מחרשתים מקבות קרדומות מגרפות כל כלי האיכרים (מנעולי ברזל וחרושת המעשה אין בארץ) לו חנות אצל ביתו בחור ההר כמו מערה. לו שם פחם כרים ומפוח. אביו הזקן ר' סעיד נ”י ואחיו הקטון ממנו גם המה חכמים ויודעים את התורה וביחוד זוהר וקבלה עוזרים עמו במלאכתו. הוא יושב על האבנים מחזיק הברזל או העשת להבעיר באש ואביו עומד על המפוח (הוא נאד מעור עז) ואחיו עומד להכות במקבת על הסדן. גם בעשותם בעבודה הקשה הזאת מצאתים נדברים יחד בדברי תורה חכמה ומוסר. ופה בחנות יורה ידין ויועץ בכל דברי הקהלה. בפנות היום יקח כלי המלאכה בטנא על כתפו ויעלה אל ביתו הסמוכה כי אין משמר ונצור למו תוך החנות הזאת. וילכו לביהכ“נ לתפלת המנחה וערבית ובלימוד כמנהגם אחרי התפלה. גם בלילה בביתו לא ישכב לבו והיה לו הלילה למשמרת התורה והחכמה. מעמל נפשו יראה טוב גם בחיי עוה”ז. הוא יושב בחומת ביתו עם כמה חדרים מוצעים תחתים ושנים מלאים כל טוב ספרים רבים ויקרים לאוכל הנפש ולכל צרכי הגוף חטים ושעורים כוסמין ודוחן פולים ועדשים צמוקים ויין דבש וחמאה (שימנה) קאהווא אגוזים ושקדים אין מחסור דבר לצרכי האדם. לו שלש נשים אבל בנים רבים אין לו זולת בן יחיד מאשתו השלישית ונקרא על שמו יוסף (זאת מנהגם לסגולה מי אשר לא יקיימו בניו רח"ל יקראו לבנו בחייו כשמו וזכור הדבר כי נצרך!) עושות בכל מלאכת הבית. טוחנות אופות מבשלות מביאו עצים מלקטות מהשדה ממלאות מים מהמעינות אשר למטה בבקעה או בהר השני כובסות רוחצות מנקות ומלבנות אף מחזקות בדקי הבית קירותיהם ורהיטיהם וכל צרכי חיי נפשות בטהרה נקיות וקדושה. לזאת קראתי טוב תורה עם דרך ארץ. אשריכם בעוה“ז ובעוה”ב.

הפעם נכנסתי לחנותו מן הבוקר. אביו ואחיו עוד לא באו כי דרים רחוק מהעיר בכפר ואיכר גוי אחד אץ עליו לכלות מלאכתו המחרשת לצאת השדה ואין איש אתו לעזור במלאכתו וקרא שתים מנשיו לעזור עמו. ותהי האחת עומדת לנפוח על המפח והאחת מובלת הפחמים על האש וילד הקטון על זרועותיה. והוא מכה במקבת על הסדן והאיכר נוגש בו כלה מלאכתך. בבואי “צפרא דמארי טב טבא הוא וטבא ליהוי” ושפתיו מלאו שחוק בהבינו כי אשתאה על המראה. “הניחה לי מארי לקחת המקבת הגדולה ואכה גם אני” אמרתי לו. אף הוא ענני בהליצתו הנעימה “אם אדוני החכם לו ישמעני הניחה שליחותך והשתכר אצלי לפועל.” מכאב לב ומשבר רוח עניתיו אשריך מארי יוסף שפחמי אתה ואוי… להמתנהגים ברבנות. לוא רציתי עשות כמוך כי עתה לא גליתי ממקומי בטלטלה גבר ולעזוב אם על בנים נוטשה. המה דואגים עלי לא ידעו אנה אני ולבי נוה וכמה אחריהם לא אדע העודם חיים – יחיו.

מארי סלימאן אל טעיזי גם הוא גבאי ומנכבדי העיר איש יקר חכם בתורה וירא אלקים והוא מגיד שיעור ברמב“ם בביהכ”נ אחר תפילת ערבית. הוא צורף בכסף ומתפרנס בכבוד מיגיע כפו. אברהם עדני מראשי העדה איש סוחר עשיר ונכבד ויר“א. הקהלה המצערה הזאת רובם ככולם יודעים את התורה ומתפרנסים בכבוד ושבעים ללחם. השבת קדש הנעים לי מאד וערבה התענוג בשמרם אותו כראוי (ראה צנעא) גם כבדוני לעבור לפני התיבה קבלת שבת ומוסף היום. ואף כי לא הסכנתי בנוסחתם והברת לשונם ומנגינתם ערבה להם סדר תפילתי כי ממקום קדוש ירושלם הנני. ששה ימים ישבתי בעיר הזאת ולבי שמח על ארחתי בחברת יקירי אחינו אלה. ונפשי מבוהלת ומשתומם על שפלות מצב אחינו תמימי דרך הנתונים בסתר המדרגה. בהר הזה יש עוד חמשה כפרים אשר שם יהודים נחיתים זעיר שם כעשר וכט”ו בכל כפר אבל לא יכולתי לסבב עליהם מעינוי הדרך בהרים הרמים אשר לא הסכנתי עוד. פה שכרתי משרת מורה דרך ונושא המשא לפני [כי ברוב המקומות אך במקלי עברתי כי אין לרכוב על ההרים אשר גם החמור לא יוכל לפנות לו דרכו מלבד שהגוים אינם מניחים לרכוב גם בארץ המישור] בחור בן תורה וירא שמים סעיד שמו אשר יסובב עמדי על ערי ישראל. מלאכתו תופר נעלים ומסבב למוכרם בכפרים ובשוקים. ואני נתתי שכרו בערך מלאכתו והיה לו זאת גם לכבוד לשרת את החכם הירושלמי ויאכל באשר אוכל וילין באשר אלין.

תוכן העניינים

אבן ספיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה