אור ברסלב
אבן ספיר יג. תשובתי על זה.

אבן ספיר· רבי יעקב ספיר

יג. תשובתי על זה.

יב. דברי ידי“נ הרב הגדול חכם הכולל מו”ה אליהו ישראל יצ“ו האבד”ק אלקאהרא והמדינה.

והנה ברשות כבוד הרב נ“י אשר הרשני בסוף דבריו אני נכנס להעיר ולהשתעשע בחמדת חקירתו במה שנראה לענ”ד וראשית אכתוב בקצור תחומי מצרים והשתפכות היאור עד ישתפך הימה הגדול ומעט מתחומי א“י להיות לנו לעינים על היאור ועל השיחור ועל נחל מצרים גבול א”י.

ארץ מצרים לגבולותיה נודעים מאז ומלפנים שהים הגדול (או התיכון) גבולה מצפון וארץ הלובים מדרום הים סוף מן המזרח [אצל עיר סווייס סועץ המקום שמתחבר ערביא באפריקא] ומדבר לוביא מן המערב והיאור נילוס יוצא מן הדרום מארץ כוש לובים וכושים הם שכנים למצרים מן הדרום (דבהי“ב י”ב ג' לעם אשר באו עמו ממצרים לובים סכיים וכושים) דרך הלובים ומצרים העליונה פתרוס ובא עד עיר מצרים העתיקה ומתרחבת עד עיר בולאק הסמוך לה אשר משם מתחיל מצרים התחתונה ומשם יפרד לשני ראשים הראש הגדול פונה מערבה ונקרא בערבי באכר אל גארבי' ונופל בים אצל עיר ראשיד וראש השני הקטון פונה קדמה בערכי אל שרקי' ונופל בים אצל עיר דימיאט בכפר איזובי' שתי שעות מדימיאט והבא מאלכסנדרי' לאלקאהרה צריך לעבור רוחב שתי יאורות אצל העיר כאפאר זאַיאַת הרוחב הגדול ואצל עיר באנהיי רוחב הקטון כאשר יש שם היום שני גשרים תחת מסלת הברזל ההולכת מאלכסנדרי' למצרים תחומי א"י מפורשים בתורה באר היטיב ים הגדול גבולה מן המערב ים כנרת ים המלח והירדן מן המזרח מהר ההר עד חצר עינן מן הצפון ממדבר צין (סין) עד נחל מצרים מן הדרום ועל הנחל הזה נחלקו אי' מקומו אם הוא הנילוס היאור הגדול הידוע בארץ מצרים ההולך למרחבי ארץ כנז' או וואדיאלעריס הוא נהר קטון בעמק שולח מהלך יום וחצי מעזה בתחלת המדבר כשהולכים מעזה למצרים וגם הוא ידוע בשם הזה לכל הולכי ארחות המדבר הזה ונודע גם הוא עוד לראשונים והוא רחוק מאד מהנילוס רב הדרך ביניהם יותר מכל רוחב ארץ ישראל בכללה.

הים הגדול הוא גבול המערבי לא“י ארץ פלשתים וצפוני לארץ מצרים כי מהור ההר שהוא מקצוע צפונית מערבית לא”י הים הולך במישור כל צד המערב עד להלאה מעזה (אשר היא ראשונה מחמשת סרני פלשתים מן הדרום) אצל וואדיאל עריש ומשם הים נעקם כמין כף פשוטה מונח לארכה והולך על פני כל ארץ מצרים עד להלאה מאלכסנדרי' נמצא במקום שכלה הים גבול א“י מערבה הוא מקצוע צפונית מזרחית למצרים וכ”כ רש“י ז”ל וכל המפר' שמצרים מערבית דרומית לא“י ולפי זה נלענ”ד שפי' הרס“ג ז”ל אשר נחל מצרים הוא ואדי אל עריש מוכרח מן הכתובים ומן המציאות ומן השכל א' זה דבר ברור שים הגדול גבול מערב לא“י והים הזה הולך מצפון לדרום אשר על שפתו זה חמת בירות צידון צור עכו יפו אשדוד אשקלון עזה וכמהלך יום וחצי מעזה מערבי' דרומית הוא ואדיאלעריש תחילת המדבר ומשם היה נכנס ומתעקם והופך פניו והולך מן המזר' למערב עד להלאה מאלכסנדרי' ששם גבול מצרים צפונה אשר על שפתו זה העיר דימיאט שסמוך לה ב' שעות צפונית אצל הכפר איזוביה נופל לשון הנילוס בים ועיר ראשיד שגם שם נופל הלשון הגדול בים והנה הכתוב אומר (מסעי ל"ד ג') והיה לכם גבול נגב מקצה ים המלח קדמה ונסב לכם הגבול מעצמון נחלה מצרים והיה תוצאותיו הימה וגבול ים וגומר (ר"ל כי גבול מזרח מחצר עינן עד קצה ים המלח הגבול מתואר במישור ומקצה ים המלח הולך באלכסון ומסבב לצד מערב על כן הוא אומר ונסב שמסבב והולך) ואם היה נחל מצרים הזה יאור הנילוס הבאה מאמצע מצרים העליונה מן הדרום ועוברת מצרים העתיקה בולאק סביב הדאלתא עד הים הגדול כנז' לא היה צריך הכתוב לאמר ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים אלא והיו תוצאותיו או יעבור נחלה מצרים כי מעצמון הלך הרצועה במשור עד הנילוס ראה במפת הארץ אך ראש ים סוף אשר עברו בני ישראל בחרבה יפסיק ביניהם והיל”ל ונסב ים סוף והיו תוצאותיו נחלה מצרים אבל האמת יורה דרך הרס“ג ז”ל שנחל מצרים הוא וואדיאל עריש העומד אצל קרן מזרחית דרומית של הים הגדול קרוב להמקום שמתעקם והופך פניו מערבה כנז' ולכן הוא אומר ונסב הגבול [כמו שאמר אצל גבול נגב כשמתחיל להסתבב מים המלח גבול קדמה] מעצמון שהוא סוף גבול נגב וסובב חוזר לצפון עד נחלה מצרים שהוא גם כן במערב ותוצאותיו הימה ומתחבר עם גבול הים הגדול מערבה ויהיה אורך א“י שהוא מצפון לדרום חציו אצל הים הגדול מהר ההר עד להלאה מעזה נגד וואדיאל עריש וחציו ביבשה מואדי אל עריש שהוא נחל מצרים עד עצמון כמין חומר ביאור המקרא שם אחריו וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים אשר לפי ההשקפה הוא מחוסר הבנה שנאמר ונשנה ונשלש בזה הפסוק ג' פעמים גבול ים ולא ידענו מה? ומה זה שאמר באמצע המאמר וגבול? שאין לו מקום ומה זה והיה? והיה די לאמר וגבול ים יהיה לכם הים הגדול אבל לפי האמור כך שיעורו שמתחילה מתאר גבול המערב הדרומי שהוא מעצמון במקצוע הדרום עד נחלה מצרים (ואדיעריש) שהוא גבול המערב ביבשה ואמר והיו תוצאותיו הימה ר”ל לים הגדול כי ודאי אל עריש נמשך עד הים ולכן אומר והיו תוצאותיו הימה שימשך הגבול עד הים שכנגדו ואמר עוד וגבול ים אין פירושו כהשני גבול מערב אך גבול ים ממש ים הגדול ר“ל שיהיה תוצאות נחלה מצרים עד הים וזה הים הוא ג”כ הגבול ואח“כ מבאר כל יתר גבול המערבי והיה לכם הים הגדול וכל זה הגבול מעצמון נחלה מצרים והים זה יהיה לכם גבול ים ר”ל מערב כל גבול המערבי וזה הפי' לענ"ד אמת ויציב ונכון אין לו סתירה משום צד ומתישב על אפנו.

ונחלה מצרים זה אין פירושו נהר כי באמת איננו נהר תמידי אשר לא יכזב מימיו ובסוף הקיץ מימיו לא נאמנו ונהר יחרב ויבש אבל פירושו עמק כמו ויחן בנחל גרר נחל אשכול נחל איתן ורבים עוד על פני כל המקרא ואדרבה מזה לקח הרס“ג לראי' שאינו הנילוס כי הוא תמיד יאור או נהר ולמה שינה כאן לכתוב נחל וכן בכל מקום שזוכר זה הגבול קוראהו נחל ולא נהר (יהושע ט“ז מ”ז. מלכים א' ט' ס"ה מלבא חמת עד נחל מצרים) אלא מפני שאיננו הנילוס הנהר רק עמק שוה והוא העמק אשר למצרים כי בדרך הזה הולכים עוברי ארחות מארץ פלשתים לארץ מצרים ואין דרך לנטות מזה הנחל ואדיאלעריש והוא מפסיק בין ארץ פלשתים לארץ מצרים עד היום הזה ומלפנים וכן בדבה”י של ר' יוסף הכהן אומר ששם היו יושבים צבאות חיל מצרים לשמור הגבול כי שם גבול מצרים.

ועתה נפן ונלך לספר יהושוע (ט“ז מ”ז) בערי נחלת יהודה וגבולו עזה בנותיה וחצריה עד נחל מצרים והים הגדול וגבול פה מתחיל למנות ערי יהודה מן הדרום [שכל גבול הנגב ממזרח למערב הי' ליהודה] אל גבול אדום בנגבה ומונה כל הערים אשר בחלקו גם העומדים סמוכים וקרובים במהלך שעה אחת כאשר אנו רואים במציאות ובזה אם נאמר שנחל מצרים הוא ואדיאלעריס יהיה מעזה עד נחל מצרים מהלך יום וחצי ובנות עזה אולי הגיעו עד הנחל הזה אבל אם נאמר שנחל מצרים הוא הנילוס אשר מעבר לאלקהרה עוד עירות רבות ומדינות גדולות היו לו למנות? רבים וגדולים מאלה ובפרט העיר אלקאהרה או עיר הקדומה אשר עמדה שם בשמה? כי השטח הזה אשר מעזה לבולאק הנז' יותר גדול כפלים מכל ארץ פלשתים ושבעה עממים.

ומן המציאות נדע שבכל הימים והזמנים והלשונות קראו ויקראו לא“י פלישתני עד זה הנחל הוואדי ומשם והלאה יקראו אל מצר כאשר כתבתי למעלה גם מעדות ר”י הכהן כל הדאלתא ואלקאהרה ואליכסנדרי' עד סודאן ובלאד עביד ערי העבדים הוא ברברי' הקטנה לכולם יקראו היהודים הערביאים התוגרמים הפרסיים וההודיים וכל לשונות קדומים מדינת אל מצר והאייראפיים יקראו לה עגיפטין על שם האומה שישבו בה לפנים גיפטים (קאפטים) ואיש אין בארץ שיקרא לאלקאהרה וסביבותיה פלישתיני' כאשר קרא לה הרב מהריק“ש ז”ל ואין לחלוק על המקובל והמורגל.

ומן השכל הנה ידענו שאבותינו ישבו במצרים בארץ רעמסס וגושן ובנאו ערי מסכנות פיתום ורעמסס (העיר) ואלה הם במצרים התחתונה בתוך הדלתא ושם רעמסס עוד לא נשכח זכרם משם והזכירום תרי הארץ [וקרוב לשמוע ולהאמין שהם הבנינים הגדולים והערים החרבות שמוציאים היום במקומות שחופרים הצרפתים לחבר ים התיכון עם הים סוף והם שני ערים גדולים שני ימים לדרום דימיאט ויום וחצי מזאגיזיק ושמותן תאמסח הוא הצפרדע קראקידאל וגיריש. אבל כמה טעו האמרו שפארי העמודים אשר אצל גיזא זאכארה פיום הם פיתום ורעמסס שבנאו אבותינו בפרך ולפיכך אומרים שגיזא הסמוכה היא גושן ופיום היא פיתום ובאמת לא זו הדרך ולא זו העיר כי כבר נדע שאלה פארי העמודים הם קברי מלכי קדם בטרם באו אבותינו למצרים והם לא בנאו בית הקברות רק ערי מסכנות אוצרות המדינה] איך שיהיה זה נראה ברור שאבותינו ישבו בזה הצד מן הנהר בתוך הדלתא ולא במצרים העליונה הנקרא פתרוס מעבר הנהר למערב כי אם ישבו שמה לא היו יכולים לבא אל הים סוף רק אחרי עברם את רוחב הנהר נילוס כי הים סוף הוא למזרח מצרים והן בלילה ההוא יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים שש מאות אלף רגלי גברים לבד מנשים וטף מבן עשרים ומטה שלא נמנו ולבד מבן ששים ומעלה שלא נמנו אשר בין הכל היו מחנה כבד יותר ממאה רבבות ואולי יותר משתי מאות רבבות לבד כל מקניהם קנינם ורכושם ולבד אשר שאלו וינצלו ואיך עברו בלילה ההוא את היאור? אם בספינות הקטנות? אם את כל ספינות ארץ מצרים יאסף להם ומצא להם? ואם נעשה להם נס ועברו ברגל? איך העלים יעלים התורה גם הנס הגדול הזה? הן ודאי שישבו למטה במזרח הנהר תוך הדלתא ויכלו להגיע במישור עד הים סוף אצל עיר סווייס ואם כן איפה איך נאמר שגם זאת הארץ לפלשתים תחשב ולארץ ישראל נחשבה תוך גבולה? ונתנה לבני ישראל לנחלה ולמה יצאו כולם ממנה ולא נאחזו גם בתוכה? וה' אמר צאו מתוכה עמי! ולא תוסיפו לשוב בדרך הזה עוד אם כן התורה אסרתה מפני שהוא ארץ מצרים.

הנה זאת חקרנוה כן הוא לענ“ד שעיר אלקאהרה וכל הדאלתא הכל לארץ מצרים תחשב אף היא. ויפה כתב הרדב”ז ז“ל על הרא”ם ז“ל שצייר מה שלא ראה העיניו. גם אמת נכון מ”ש עוד שכל המפרש נחל מצרים נילוס הוא טועה וגם על הרד“ק ז”ל תמיה שכ' מן השיחור הוא נילוס נחל מצרים כו' עד הנילוס הוא תחום עזה ולא קרב זה אל זה כאמור גם עזה איננה מסוף גבולי הארץ לכל הדעות.

אך בכל זאת לא נוכל לדחות בשתי ידים גם פירש“י והראב”ע והרד“ק ז”ל שנחל מצרים הוא השיחור ושכן מפורש ביהושע י“ג מן השיחור על פני מצרים ואינו מזכיר נחל וכנראה שהוא הוא. ומצינו גם בירמי' ב י”ח מה לך לדרך מצרים לשתות מי שיחור רק נדקדק תחילה מה זה הלשון אומרת אשר על פני מצרים ומה הי' מקרא חסר אם אמר מן השיחור של מצרים? כן ידוע שבכל מקום שנאמר פני הוא מזרחה של המדובר בה ועוד מה לשיחור הנילוס עם עקרון שהיא בצפון א“י? לכן נ”ל שגם אלה אשר יפרשו נחל מצרים הוא השיחור נילוס גם הם לא יחשבו על היאור נילוס שבתוך ארץ מצרים כמו אלקאהרה כי בפירוש אמר הראב“ע כי השיחור איננו היאור רק יפרשוהו על לשון היאור הקטון הנופל בים דימיאט אשר הוא במזרח כפת ארץ מצרים כאשר כתבתי למעלה שלשון היאור הזה נקרא בערבי על שירקיה המזרחי. ובמקום שנופל בים נקרא שיחור (היאור נקרא בערבי ניל שהוא תכליית כנ"ל) כי שם מימיו יותר שחורים שנכנס בים ברעם וזעף ויתגעשו מימיו עכורים ודלוחים וזה שאמר מן השיחור. איזה שיחור? אשר על פני מזרח מצרים לא לשון המערבי הנופל בים הלאה אצל ראשיד שהוא המערבי בכפת מצרים (אל גארבי) ולכן אמר מן השיחור עד עקרון שהם כל חמשת הערים הגדולים אשר לחמשת סרני פלשתים על שפת הים הגדול עזה אשדוד אשקלון ידועים בשמותם אלה עד היום. גת חפר היא כפר גתה אצל יפו או חיפה גת החפר. עקרון היא קסרין קסארי' עד היום ועקרון תעקר 85 או עכו שנקרא בפי האומות עכרון ומעקרון עד הר ההר צפונה לעוים תחשב כאמור שם ולפי זה יהי' גבול א”י מזה סוף הנילוס אשר אצל דימיאט צפונה אבל לא כל אורך הנילוס שבתוך הארץ. ונרויח בזה קרן אחת קטנה במצחה של מצרים מזרחה להכניסה בגבול א“י בהמשך קו המדה מעצמון עד הראש הזה של השיחור (ראה במפת הארץ) אבל הרס”ג מאן גם בזה ואולי גם הראב“ע כי מה ימנענו לפרש שגם השיחור הוא וואדאלעריש כמו נחל מצרים? שגם בוודאי יש מים רוב עתותי השנה וכל השנים שהם כסדרן מטר לברכה. והמקרא (ירמיה בי“ת י”ח) מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור מסעייהו כי וואדיאלעריש הוא בדרך שהולכים עוברי ארחות המדבר מא”י למצרים לא יטו מני הדרך הזה ובכל הדרך מדבר חול ומים אין לשתות רק מה שממלאים כליהם מים מזה הנחל ואינם יפים ולכן מוכיחם הנביא שילכו למצרים לעזרה מה לך לדרך מצרים שתצטרך לשתות מי שיחור מהנחל הוואדי הזה הרעים, אבל מי היאור הנילוס אין כמוהם בכל הארצות קלים ויפים ובריאים.

ממוצא הדברים נראה לענ“ד שאין מקום למש”כ מהריק“ש ז”ל במחכ“ת שעיר אלקאהרה היא מארץ פלשתים ונהר נילוס מפסיק בין א”י למצרים ודברי הרס“ג והרדב”ז ז“ל שרירין וקיימין מכל הצדדים ובענין היתר ישיבת מצרים בכללה עליונה ותחתונה כבר מלתי אמורה מה שנלע”ד והבוחר יבחר!

הן ארכו הדברים יצאתי מגדר מספרים ונכנסתי בגבול מחברים. כתרו לי זעיר אחי בקוראים ואשוב לדרכי. בעוד שלשת ימים אשים בעזה"י לדרך פעמי לגבול מזרחית דרומית עיר סווייס אשר על ים סוף יצליח ה' דרכי. העתירו בעדי אחי ורעי! כי רב ממני הדרך אך אני לבדי ואין איש מבני ישראל עמדי. בך ה' חסיתי להשיב שבות יעקב סלה.

תוכן העניינים

אבן ספיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה