אור ברסלב
אבן ספיר יב. דברי ידי“נ הרב הגדול חכם הכולל מו”ה אליהו ישראל יצ“ו האבד”ק אלקאהרא והמדינה.

אבן ספיר· רבי יעקב ספיר

יב. דברי ידי“נ הרב הגדול חכם הכולל מו”ה אליהו ישראל יצ“ו האבד”ק אלקאהרא והמדינה.

יא. חקירה והערה על היתר ישיבות מצרים בזמה"ז.

בהיותי עוד במצרים במסע השנית קיץ תרכ“ד הגדתי דברי אלה לידי”נ הרה“ג הנז' מארי דארעא דמצרים ואמר לי שיש אתו דברים בגו הענין הזה אשר כבר רשם וכתב לזכרון לפניו וישלחם אלי לאספם אתי פה על הספר לעמוד לזכרון ואלה דבריו אשר כתב לי אחר כך כתובים באצבע אי”ש (זה חותם שמו הטוב אליהו ישראל) ומלתו על לשונו לשון הזהב.

ידידי רב רחומאי הרב החכם החוקר מבני לויה כמהור“ר יעקב ספיר הי”ו נ“י וחי לעולם כיר”א. אחדשו“ט יאר פניו אתנו לעמוד על מה שזה זמן רב אנכי נבוך במה שראיתי רבנן דפקיע שמייהו נבוכים הם על דירת בני ישראל בארעא דמצרים דלכאורה קא עברי על ג' לאוין האמורים בתורה ואתיא מכללא הרב כפתור ופרח בפ”ה עמד וימודד דברים האסורים המפו' שאין רוב העולם נזהרין הביא גם כן איסור דירת מצרים ולא די לנו זה הצער אלא שהביא ג“כ מה ששמע מפי הרב שמואל ז”ל מבני בניו של הרמב“ם שכשהיה חותם הרמב”ם ז“ל באגרותיו היה כותב העובר בכל יום שלשה לאוין וכו' והוא לימד סנגוריא עליו דשמא היה מוכרח וכו' ע”ש וכן כמה מהמפ' ביקשו זכות כל אחד לפי דרכו עי' בס‘. וכשאני לעצמי בעיני יפלא יקר סהדותא דנא ומי יאמין כי איש קדוש אלהים כהרמב“ם המפורסם וידוע כי כל מה שכתב בחבוריו פוסק ונאה מקיים כל מ”ש בחבוריו וכן העידו רבני המגורשי הובא בדרשות הרב ר’ שלמה לבית לוי כידוע ואיך יתכן דזה יכתוב בידו העובר על ג' לאוין כמקנטר ולא כמתמרמר ומצטער הא ודאי אויבים אפיקו לקלא ואותם הידועים שכ' על מצבת קבורתו מה שכתבו גם היו כותבים על הרמב“ם העובר וכו' ואפילו אם נאמין לעדות זו אפשר שהי' כותב זה בהיותו באסכנדריא ולא במצרים זה אשר הוא בעבר הנהר ידועה בשם ארץ הפלשתי מתחומי ארץ ישראל כאשר נבאר ומצאתי תנא דמסעי' לן הוא הרב שבילי עולם 82 בח”ב ד' פ“ט דכתב וז”ל ולבבינו יתחמץ על עדות זה יען בידינו כמה אגרות שו“ת להרמב”ם ז“ל ולא מצאנו חתימה כזאת יעש”ב ובפה מלא אמינא ולא מסתפינא מקום הניחו לי להתגדר וכבוד הראשונים ואחרונים במקומו מונח.

ואתהלכה ברחבה לבאר שרשן של דברים. בריש כל מראין בפ' לך לך וה' אמר אל אברם בהבטחת הארץ נתתי לזרעך מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת וידוע דרז“ל והביא רש”י בחומש לזרעך נתתי אמירתו של הקב“ה כאילו היא עשויה הנהר הגדול וכו' ובמלת נהר מצרים לא פליגי דלדעת התרגום ירושלמי הוא הנילוס וכן פירש הראב”ע נהר מצרים שיחור ולא היאור ופי' דבריו המפ' החונים עליו הוא שיחור ר“ל נילוס מצרים ולא היאור ר”ל נילוס יפרד ליאורים רבים אתאן בפ' מסעי בתחומי א“י כתי' ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאותיה הימה ובמלת נחלה מצרים רבו עליה דלדעת התרגום יב”ע כתבו בפירוש שהוא נילוס והוא היאור וכן רש“י ז”ל כתב וז“ל הנחל מצרים היה מהלך על פני כל ארץ מצרים שנא' ביהושע מן השיחור אשר על פני מצרים ומפסיק בין ארץ מצרים לא”י וביהושע סי' י“ג כ' עוד רש”י ז“ל שם הוא נילוס הוא נחל מצרים הוא סמוך לתחום מקצוע דרומית מערבית כמ”ש שם בפרשת מסעי וכו' וכ“כ שם הרד”ק מן השיחור הוא נילוס נחל מצרים וכו' עד הנילוס הוא תחום עזה ע“ש ועי”ע בישעי' סי' כ“ג ובירמיה סי' ב' ברש”י ורד“ק שכ”כ וכן הרא“ם ז”ל שם בפ' מסעי צייר תחומי א“י מנילוס מצרים כמ”ש רש“י וכן בדין הואיל והשבועה היתה מתחילה מנהר מצרים שהוא הנילוס ולא איש אל וכו' ולא נמצא חולק בזה כ”א לגאון ר“ם פיומי ז”ל שכ' בפ' מסעי נחל מצרים הוא וואדיאלעריש וכ“כ הרדב”ז בס' יקר תפארת בפ“א מס' תרומות שכ' שכל מי שאומר שנחל מצרים הוא הנילוס הוא טועה ואינו אלא וואדאלעריש 83 וכ”כ בשו“ת הישנות סי' ל' נמצא שהנחל מצרים הוא הנילוס במחלוקת שנויה דלדעת הרב סעדיה ז”ל והרדב“ז הוא וואד אל עריס ולשאר המפ' הוא נילוס עצמו וכן אמר לי בני יומא טבא דרבנן שהראו לו כתוב בפירוש הירושלמי של מוהר”ש סירילייה (הזכירו הרב שה“ג ח”א אות כ"ח) ז“ל בפי' על מס' זרעים ששרטט וכתב תחומי א”י גלילות הפלשתים מעבר הנהר מנחל בולאק עד עזה מתחומי א“י וכן ראיתי בתשו' הרדב”ז בח“ה סי' ש”א הג' שהביא משם הגאון רבו שהיה אומר שכל מי שדר במצרים הוא כדר בא“י והא ודאי שגם הגאון זה נמשך אחרי ס' התרגום יב”ע ורש“י ורא”ם והרד“ק שמנהר נילוס מעבר זה של קאהרא עד עזה הוא תחום א”י הכתוב בפ' מסעי ומ“ש הרדב”ז שם בח“ה סי' ש”א ד“ו דממה שצוה בעת פטירתו שיוליכוהו לירושלם דנראה שחזר בו ע”ש אנא דאמרי דלדבר זה יסלח אדוני דמזה אין ראיה שחזר בו ואולם מי לא ידע שהגם שזאת העיר אלקאהר היא מתחומי א“י אבל מעולם אין לה קדושה כא”י ומכ“ש כירושלם שאפילו בירושלם לא כל המקומות שוים וכש”כ בפ' עשר קדושות כידוע.

איך שיהיה מכל הכתוב הוראת לדעת דדעת רש“י היא היפך דעתו של הגאון ר”ס ז“ל ובהכי אתה תראה דאין מקום למ”ש הרב כפתור ופרח בפי“א ד' נ”ט דרש“י ורס”ג קיימי בשיטה אחת העלמה מכל מה שכ' רש“י ביהושע י”ג ובשאר מקומות נמצא אתה למד שעיר מצרים שקורין העולם מצרים הישנה וגם עיר אל קאהרא הסמוכה לה שקוראין אותה הגוים מצר היא מתחומי א"י עד עזה.

ונהדר אנפין ונחזי אנן ד' הרמב“ם ז”ל כמאן ס“ל אי כס' הגאון ר”ס ז“ל או כרש”י ודעימי' הבט להרב מהריק“ש בס' ערך לחם ח' א”ה סי' קנ“ח הביא לשון הרמב”ם דפ“ה מה' מלכים וז”ל הרמב“ם ומותר לשכון בכל העולם חוץ מארץ מן הים הגדול ועד המערב ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה כנגד ארץ כוש וכנגד המדבר הכל אסור להתישב וכ' הרב ז”ל וז“ל ונראה מדבריו שסובר שנהר נילוס מפסיק בין ארץ מצרים האסורה ובין ארץ פלשתים אלקאהרה העיר הידועה מארץ פלשתים וכן דעת רש”י והתוס' ורוב הפוסקים שראיתי דבריהם שנחל מצרים האמור בתורה בפ' ואלה מסעי הוא נילוס וכן אנו רואים שבאים אנשים ביבשה מנא אמון או מארץ כוש או מהמערב צריכין לעבור את הנהר לכנוס לעיר אלקאהרה ונוא אמון על חוף הים היא יושבת ומהים הגדול מתחיל האיסור הנז' כ“ד הרמב”ם אבל רס“ג אל פיומי ז”ל כתב שנחל מצרים הוא הנקרא בערבי וואדי אל עריש ולדבריו ז“ל שעיר אלקאהרה היא מארץ מצרים האסורה וכו' וגם ראיתי גדולי עולם שדרו ושכנו בעיר אלקאהרה ולא חששו לג' לאוין האסורים באיסור החזרה למצרים וכו' ע”ש בד"ק.

ואחרי הודיע אלהים אותנו כל זאת מי שם פה לאמר על הרמב“ם ז”ל שהיה כותב העובר בכל יום ג' לאוין מאחר שהוא כתב שמצרים האסורה היא דוקא אותה שהיא מן הים הגדול ועד המערב וחזי מאן גברא רבא מסהיד עלי' הרב מהריק“ש ז”ל שהוכיח כן מלשון הרמב“ם ודבריו בהירין כשמש בצהרים ואדרבה ס' הרב ס”ג בפרשת מסעי נראית זרה ורחוקה שנהר יחרב ויבש אל הרוב זה הוואד אל עריש הוא נחל מצרים אתמהא ומה מאד תמיהני למ“ש הרדב”ז בתש' ח“ה סי' ש”א ד“ו שהביא לשון הרא”ם דפ' מסעי שצייר כס' רש“י והוא כתב עליו שצייר מה שלא ראה והרי המהריק”ש שהיה ממצרים ורב גדול בזמנו של הרדב“ז ז”ל והכריח שעיר אלקאהרה זו היא מתחומי א“י גלי' הפלשתים והוכיח כן מלשון הרמב”ם ומשאר הפוסקים ועוד תמיה אני בד' שכתב שם לדעת רש“י דמדלא הזכיר בכל הגבולים נילוס אל נחל מצרים משמע שהוא סובר דנחל מצרים לחוד ונילוס לחוד וכמה תמוהים דבריו שבפי' כ' רש”י ז“ל בפ' מסעי נחל מצרים והביא פ' מיהושע סי' י”ג ושם כתב נחל מצרים הוא נהר נילוס הוא האמור בפרשת מסעי וכ“כ בכמה מקומות ואיך נוכל לאמר על רש”י שלא כתב שנהר נילוס הוא נחל מצרים ומה שנסתייע מהרב כפתור ופרח הא נמי כבר כתבנו שבטעות יחס כ' ר“י בהרס”ג וראיתי בס' כה“ע לרב חביבאי כמוהר”א פאלאגי הי“ו הכי קרא שמו שמע אברהם ושם בסי' ג”ל הביא כת הסו' ג' לאוין אמורים בחזרת מצרים והביא דברי המהריק“ש הנז' בסי' קכ”ח חא“ה ומילתא דתמיהא איך לא העמיק בד' הרב מהריק”ש דאדרבה מדבריו יוצא דזו עיר אלקאהרה אינו ממצרים האסורה ואילו עיין יפה לא היה טורח לבקש זכות על שוכני מצרים הנז' כי אם על נ“א דוקא לבד זה הנאני שהביא דברי הרי”פ דפ“ק דסוטה דכתב להדיא דמצרים שבתורה אינה זו של עכשיו והיא היתה למעלה מזו על שפת היאור השוכב אצל ים סוף באותו מקום היתה ארץ מצרים הכתובה בתורה וזו של עכשיו איכא ג' ימים מיאור מצרים עד ים סוף עכ”ד והרואה יראה דצדקו ד' הרי“פ כמו שכ' והיא כד' המהריק”ש ז“ל ועי”ע בתשו' הרדב“ז עצמה בחדשות ח”א סי' רנב שכ' וז“ל מצרים עיר חדשה היא שאין זו מצרים שיצאו ישראל ממנה ולזה קורין הישמעאלים אלקאהרה ולפי דבריו אלה לא הי' לו ליתובי דעת השוכנים בארץ מצרים כמו שהוכרח לכתוב בתשו' הישנות סי' ע”ג ע“ש 84 וכ”כ הריטב“א בחי' ליומא על ד' ל”ח וז“ל ומיהו תמיהא מילתא על מה סמכו העולם לגור בזמה”ז במצרים כגון הרמב“ם ז”ל וכמה גדולים אחרים וי“א שאותן עירות כבר התבלבלו ונחרבו ואלו אחרות הן שנתישבו אח”כ עכ“ל ואמת הוא כן דאותם המקומות רחוקים מאלקאהרה זו ג' ימים מעבר הנילוס זה דאנן קיימין בה באופן שעל פי האמור אין מקום למ”ש הרב כו“פ ז”ל אחר דלחיכנא עפר מתותי רגלוהי ועהס’ר ע“כ הגיעו דברי אליך הידיד ואתה חכם לבב תקרא ותבחר ואם יש לך להשיבני הודיעני והנני מפזר וזורה לרוח כל מ”ש ושי“ט יסגו א”ס כו“ח ומשרת צאן קדשים בתוך עמי מצרים הצעיר אליהו ישראל בכר' יצחק ס”ט: ניסן שנת רני ושמחי בת ציון לפ"ק.

תוכן העניינים

אבן ספיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה