אור ברסלב
אבן ספיר י. מסע ראשונה. – מעט ידיעות מהיהודים בארץ כוש (האבאשיני').

אבן ספיר· רבי יעקב ספיר

י. מסע ראשונה. – מעט ידיעות מהיהודים בארץ כוש (האבאשיני').

ט. נסיעה במצרים העליונה. – ארץ פתרוס. – הדרך העולה כושה. – ספורים בודדים.

זה לא כביר באה לפה מצרים אשה זקנה מהיהודים אשר בכוש ופניה מועדות ירושלימה ובידה מכתב מליצה להרב אב“ד נ”י דפה כתוב בכתב ולשון כושי. ואחר הטורח נעתק המכתב לערבית. ובטרם תשמעו פּתשגן הכתב הלא תזכרו שלפני שנה בא לירושלם ת“ו איש אחד מהם עם בנו זה שמו דניאל בן חנניה ובנו משה, אשר קראו לאביו על שם בנו אבו משה מראיתם שחרחורת חומי (חצי כושיי). שערותיהם קצרות מסולסלות כילידי הארץ ההיא וערומים מכל לקח חכמה ודעת. וגם אחרי החקירה והבקורת לא יכולנו להתברר ולהציל מפיהם דבר ברור מעניניהם כי לא יכלו דבר זולת שפת הכושיי (אמאהרי) אשר אין מכיר בה בירושלם ואיזה מלות מלשון ערבי למדו בדרך נסיעתם ומלשון הקדש לא ידעו מאומה אף תמונת האותיות כי אין אתם. ואחרי ישב בירושלם ששה ירחים ולמד מעט להתפלל ויאסוף איזה ידיעות אשר קלט בהבנתו שב לעירו ומדינתו לספר לאחיו את אשר ראה ולמד. וידענו ממנו שיש להם ספר התורה או תנ”ך שלם בכתב ולשון כושיי ומשארי דתיהם ומנהגיהם ועניניהם לא נדע עד היום, ונתנו בידו אגרות ותעודה ובקשוהו שיתחקה על שרשי מוצאם ומובאם תורתם והנהגתם ולשוב עוד לירושלם להחזיר להם תשובה על כל אשר יעדו עמו עד אשר נדע במה יעבדו את ה‘. והלך לעירו וסיפר להנשיא שלהם את אשר ראה והבין בירושלם. עתה כתב הנשיא (ע"י האשה הזאת) אלה הדברים לשם הרב של מצרים וראשית מחלה פניו לעזור להאשה על הוצאות הדרך לירושלם כי עניה היא ונוכח ה’ דרכה לעה“ק ירושלם ת”ו אח"כ אומר יען כי שמענו שיש הרבה יהודים בירושלם ובמצרים ודתיהם ומנהגיהם שונות מאתנו על כן מהראוי שתשלחו אלינו אנשים מבינים מאתכם אשר נלמדם עיקרי דת ישראל המקובל אצלינו ויורה לכם את הדרך אשר תלכו בה וחתם שמו אברהם הנשיא.

ואם לא הצחוק היה האגרת הפתיות הזאת? אנשים אשר לא יודעים בין ימינם לשמאלם (כאשר ראינו מדניאל הנז') ותורת ה' אין אתם בכתבה ובלשונה הנתנה מורשה לקהלת יעקב מהר חורב ולא קבלת נביאי האמת בחזיון קדש ואנשי הרוח אשר קמו באומתינו מדור דור וערומים מכל חכמה ודעת ירהיבו עוז לאמר בואו אלינו וחסו בצלנו ותורה תבקשו מפינו ונודיע דברינו אתכם. כל השומע יצחק! בימים ההם התעורר הרב הגאון מו“ה נתן אדלער הכהן נ”י האב“ד דק”ק לאנדאן לשלוח אנשים חכמים אל היהודים אלה שבכוש וכתב אל הרב הגאון מו“ה משה חזן ז”ל אב“ד דק”ק אליכסנדרי' להתחבר עמו בזה כי מאלכסנדרי' הדרך יותר קרובה ואנשים מכוש נמצאים שמה ויכול להתברר את הדרך אשר ילכו בה. ויבחר הוא משם אנשים חכמים אשר יהיו ראוים לשליחות מצוה הזאת והיה אז שם איש חכם נכבד ירושלמי אשר נטל עליו הנסיעה והשליחות הזאת. אך הרב חזן ז“ל הנז' לא מילא אחר דעת הרב אדלער הנז' באמרו שלדעתו הם כולם מכת הקראים (כי ראה מ“ש הרדב”ז ז"ל עליהם) ואינו כדאי להטפל עמהם וע”כ הוסג אחור.

ועתה אספרה נא את אשר נודע לי מהם בשובי לירושלם ת“ו קיץ תרכ”ג ופתשגן האגרת אשר באה לידי מהנשיא שלהם בכתב ולשון האמארי (כושיי) והעתקתיו ללה“ק וכבר כתבתי מזה מאמר ארוך במ”ע הלבנון שיצא אז בירושלם וכי נכבד ויקר הענין להיות לזכרון לדור אחר אכתוב בזה אך שרשי הדברים מאת אשר כתבתי שמה.

ימים רבים יושבים רבבות אלפי זרע בית ישראל צפונות וכלואות ונדחות בארץ כוש ועקבותיהם לא נודע לאחינו הגלוים ונודעים בתבל. ומי משלנו אין גם אחד ירהיב לבבו או יחלץ חוש להודע ולהגלות מה היה לאלה אשר בכוש במצב דרך ארץ ואיכה יעבדו המה את אלהינו? מה שורש מדברי תורתינו הק' נמצא במו ובמה יודע איפה כי מימי יהודה יצאו. אך חברת המיסיאנארי השולחים ציריהם לכל פאת תבל ופינותיה נסו לשלוח צירים וחבלים גם שמה ומהם נתגלה לנו כי אפס קצה מהם מהמהם ומנהגיהם לא אעתיק דבריהם רק אציגה עם הספר ידיעה קטנה אשר על ידה יובנו דברי האגרת השלוחה מהם (היא הבאה הלאה). הצירים ההם מודיעים ומספרים שנמצאו יהודים בארץ כוש כשני מאות וחמשים אלף הנקראים שם בשם פלשת (אולי על תוצאותהם מארץ פלשתים) ורחוקים המה מאד מחברת עמי הארץ ההיא. נוצרים שונים דבר אין להם עמהם כי הגוים ירחיקום ויתעיבום זרה הלאה ושפלים המה ונבזים בעיניהם עד כי לא יוכלו יגעו במלבושיהם ויבשו לדבר עמהם סורו טמא קראו לו על כן רובם ככולם עניים ודלים באין להם מסחור וקנין עם עמי הארץ ההם וכל עבודתם לבדם בשדה ובמקנה ומתפרנסים זה מזה. ספר התורה בכתב ולשון הקדש אין להם רק יודעים את התורה בכתב ולשון כושי (האמארי) פרטי מנהגיהם בשמירת התורה והמצוה לא נוכל להתברר כי גם הצירים ההם (אשר מטרתם למגמתם) עוד לא יוכלו להתחקות (בראשיתם) על שרשיהם ואף לכנוס לבתיהם ולדבר עמהם בשער כי כל הנכנס לבית פלשת כלימות עולם ישיג מהגוים ונסוגים גם ממנו. והצירים האלה יתנכרו ויתחפשו שמה לאמר שהם נוצרים כמוהם כי המלך אינו מניח לעשות חדשה בארצו בלעדי אמונות הישינות שכבר באו. וזה מקרוב נסו הצירים דבר גם אל הפלשת וידיחו כמה מהם לאמונתם (ככה יתפארו). והנה עדיין הפלשת עושים סדר הקרבנות האורים בתורה וזובחים על הבמות לאלקי אמת ויש להם כהנים ונזירים מתבודדים בבתי תפלות מיוחדות לעבודת ה‘. ואחרי אשר הביאו הצירים איזה מהפלשת במסרת ברית החדשה התקרבו גם אל הכהנים להתוכח עמהם בשער וטענו להם על הקריבם באיסור הבמות ובחו"ל ובהתוכחם קפץ הציר המדיח ונשבע בחיי המלך שאסור לזבוח לה’ חוץ למקדש ה' אשר בירושלם. וזה דבר החוק שמה שמי שנשבע בחיי המלך מחוייב לברר ולאמת דבריו בפני המלך או לחייב את ראשו. וכאשר הגיע הויכוח לפני המלך ואחרי כל התעצמות והתאמצות הכהנים וזקני הפלשת לא יוכלו להגיד שיש מצוה בתורה להקריב קרבנות בחו“ל והמלך השבית סדר עבודתם בהקרבנות והפלשת מתעצבים מאד על הדבר ועודם מתבוססים בדיעותיהם ומתהפכים בתחבולות למצוא יסוד למנהגם זה מן התורה. גם זכור תזכור הקורא את האיש דניאל אבו משה שהי' בירושלם וחזר אליהם אשר כתבתי למעלה. גם תדע שהכומר הראשי של המסיאנארין היושב עתה בירושלם ישב כמה שנים לפנים שם בעיר גענעא והי' קרוב אל הפלשת ההם ועפ”י הדברים האלה תבין דברי האגרת שכתב הנשיא של הפלשת מעיר הנז' לירושלם ת“ו ונתנו שמה ביד הצירים לשלחו תוך מכתביו. ובהגיעו לירושלם לידם הסתירוהו ולא נתנוהו אל היהודים ואני השגתיו עפ”י השגחת השם אשר נקוה להעלות להם ארוכת הדת ומרפא האמונה. וזה נוסחו אשר עמלתי להעתיקו ללה“ק דבר בדבר. ברוך ה' אלהי ישראל אלהי כל בשר ואלהי הרוחות זה המכתב שנשלח מן אבא טצאגנא נא שיגיע אל הכהן שבירושלם כאכה יוסף (?) הכהן הגדול של כל העברים (?) לו יגיע לידכן על ידי… אָה אחי העברים שלום יהיה לכם מכתב הראשון שלחנו אליכם על ידי דניאל בן חנניא אבו משה אנחנו שואלים אם בא העת אשר אנחנו צריכים לחזור אליכם לארצנו היא ארץ הקדושה ולירושלם עיר הקדש כי אנחנו עם דל ואין אתנו לא שופט ולא נביא ואם הגיע העת באמת תשלחו לנו מכתב אודות זה כי על נכון אתם ממנו הגידו לנו מה יקרה בעת הזאת כי באה בקרבנו הרגש גדול בלבבינו. יען יש אומרים שהעת הנה באה להיות מופרדים מאת הנוצרים וללכת לעירכם ירושלם ולהתאחד עם אחיכם ולהקריב קרבנות לה' אלהי ישראל בארץ הקדושה. ואתה… בעבור האהבה שאהבנו לך שלח לנו זה המכתב מאת אחינו. שלום יהיה לכם שלום יהיה לכם במאד מאד שלום יהיה לכם אחינו אשר הם בארץ אשר נתן ה' למשה עבדו בהר סיני. אני אבא טצאגנא נשיא שלחתי לכם זאת האגרת בחדש השני לשנת הבריאה 7354 (?) [הקאפטים מונים שנות הבריאה עד זמן תחילת מנינם להנוצרים 5508 ויש עודף ע”ז החשבון 17 שנים].

מכתב הדל והרזה הזה תעיד על תומת לבבם וחוזק אמונתם בה' ועירו וארצו ועל מערומיהם מתורה וחכמה וידיעת התבל ועל דלות נפשם ושפלות מצבם. ולפי השערה שאחרי נתועדו עם אלה המצירים רוח אחרת היתה את הנשיא ההוא (ממה שכתב לראשונה ע"י הזקנה להרב של מצרים) וראה לדעת אחרי החקירה שהמה תועים מדרך השכל ואת הישרה יעקשו. אבל מדברי הצירים לא נחה דעתם כי חזקים המה באמונת ביאת הגואל ואשר תורת משה לא תתנסח לא תומר ולא תופר ולא תתחלף לעולם. ועל כן המה רובצים בין המשפתים וחפצים לשמוע מה בפי הכהנים אשר בירושלם. ומי יתן ויתעוררו שלומי אמוני ישראל להתחבר בעוז אהבת ה' ועמינו ויבחרו שנים שלשה בני חיל (כי לא על נקלה להגיע אליהם רב הדרך כשלשים יום ביבשה על דבשת גמלים מערי מאסאווא סוואקין ממשלת השולטאן תוגרמה יר"ה אשר על הים סוף צפונה. ועיר מאסאווע כעשרים יום בספינה מעיר סווייס גבול מצרים תחילת הים סוף דרומה. וזו הדרך יותר קרובה ובטוחה מעל דרך הנילוס וברבריא אשר שם גם החום רע ומר לאנשים גרים) גבורי כח בתורה וביראה ובחכמה לבא לאחינו אלה האובדים הנדחים להודיעם דבר ה' ולהביא רבבות אלפי ישראל התועים כשיות אובדות בישימון דרך אל התורה והמצוה בטרם יודח עליהם הרעה ח“ו מרוח אחרת הסוער עליהם בחזקה ובטרם יולכדו בהרשת ופח יוקשים הטומנים לרגלם ולא יוכלו לצאת ולבא עוד ח”ו הנקל זאת לזכות ארחות יושר לנדחי ישראל אלה? כאשר כבר עשו אחינו ברוסיא וזכו לנדחי ישראל בבוכארי' דאגיסטאן וקאפקאז וגלילותיהם אשר היו ערומים מכל. ואך זה שנים לא כבירים שלחו להם ספרי תורה וספרים ומלמדים ועתה תה“ל גדלו והצליחו וכולם יודעים את התורה ומהם חכמים וסופרים אשר לא יבושו בשער בין כל קהל עדת ישראל. ומי יודע אם גם לא לאלה אשר מעבר לנהרי כוש (עתרי בת פוצי) הגיע העת לזרוח עליהם אור התורה ונר המצוה אשר יקראו כולם בשם ה' אחד לעבדו שכם אחד כי בא העת לעת ערב ויהי אור ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד ויאספו נפוצות יהודה ופזורי ישראל לה' בהר הקדש בירושלם אמן. ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סל”ה.

אלה הדברים אשר כתבתים אז ואח“כ בארוכה והתעוררות דברים יוצאים מן הלב הכו שורש בלבבות כמה גדולי ישראל. ומ”ע אשר לאחב“י באשכנז העתיקו דברי בכל לשון והתלהבו והוסיפו משלהם ורבים מגדולי ישראל וביחוד הרב הגאון מו”ה עזריאל הילדעסהיימר נ“י אב”ד דק"ק אייזענשטאדט וחברת כל ישראל חברים בפאריז נתנו ידים להתאמץ בכל עוז ומבקשים אנשים ואופנים להוציא הדבר לפעלו. יהי נועם ה' עליהם וחפץ ה' בידם יצליח.

תוכן העניינים

אבן ספיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה