אור ברסלב
אבן ספיר ו. מצרים העתיקה ובית הכנסת של עזרא.

אבן ספיר· רבי יעקב ספיר

ו. מצרים העתיקה ובית הכנסת של עזרא.

ה. דברים עתיקים וחקירות על תנ“ך כ”י ישנים שבמצרים. ארם צובא ותימן. – ובן אשר והנשיאים.

מצרים העתיקה וכן בערבי מצר על עתיק רחוקה מרחובות היהודים מהלך שעה על החמור אץ ברגליו. עתה כמעט חוברו שתי העירות יחד ע“י הבנינים והטירות הנתוספים תמיד י”א שהיא צוען מצרים ונקרא פאסטאט אל מצר. שם ישב הרמב“ם ז”ל כאומר באגרותיו אני שוכן במצרים והמלך בלקאהרה. גם האר“י ז”ל נתגדל פה כמסופר בתולדותיו. עתה יושבים בה כשנים עשר בע“ב יהודים ובקיץ יוצאים הרבה מעשירי היהודים לשבת פה לרוח היום ולחפשית האויר בהיותה על שפת היאור המשתפכת פה ברחבת עוזה ושם אניות יהלכון (חוף האניות) פה חצר גדול אחוזת נחלה ליהודים מקדם קדמתה עם חורבות רבות ובתוכם ביהכ”נ 66 גדולה אומרים של עזרא הכהן הראש הסופר המהיר ספר דתא זכרו לנצח יבורך לאמר כי הוא יסדה ובה היכל אחד למעלה בחור הקיר מזרחה עשר שם ס“ת שכתב עזרא (לפי הגדת ההמוני) גם העיר הזאת והבהכ”נ בקרתי פעמים רבות. זה אך מקרוב נתנו אחינו יושבי מצרים אל לבם לרפאות שבריה כי מטה ולחזק בדקיה כי רבו וללבנה וליפותה בהדרת קדש ולהעלות ערך נרותיה והרבה נדרים ונדבות יתנדבו לביהכ“נ הזאת ונר תמיד תוקד בה לא תכבה. מעט היהודים היושבים במצרים העתיקה נכנסים להתפלל בה בשבת ויום טוב והשמש איש וביתו דרים באחת מבתי החצר לשמרה ולנקותה ולהעריך נרותיה. ובכל ר”ח יבואו אנשי מצרים לבקרה אנשים נשים וטף וגבאי מיוחד יושב שם כל היום לקבל הנדבות. ובראש חודש אייר יום טוב גדול להם שמה ורוב יושבי אלקאהרה ומשאר עירות סביב יבואו אל הבית הכנסת הזאת ומדליקים שמן למאור ומתנת ידם כי כל המדליק פתילה נותן נדבה זה מבעיר וזה מכבה והיום קדוש לאדונינו עזרא. אני הלכתי שמה בעשרת ימי תשובה [ובנסיעה השנית הייתי גם בראש חדש אייר ובראש חדש סיון ותמוז ובשארי ימים] ואין איש עמדי רק השמש. ברחובות צרים ומובאות אפילות הביאוני אל חצר רחבת ידים סביבותיה חורבות ישנות נוטות לנפול ומהם מתוקנות מחדש. ואולם אחד גבוה עשרים אמה. משם ירדתי בשלש מעלות לבית הכנסת. גבהה כהאולם ארכה ורחבה כשלשים רגל. שממון ותמהון רובצת בה. הלוחות ושברי לוחות אשר היו על קירותיה מסביב ובצד מזרח על ההיכלות והחגורות סביבות הבימה מלמעלה אשר היו חרותים עליהם פסוקי תהלים ושמות אנשים נדיבים וזמנים שונים הורדו ממקומם עת תקנו הבית והניחום במקום מיוחד בעליה והנם ישנים מאד בלים ומתולעים עד שאין להוציא מהכתיבות והחרותות ענין שלם. רק סביבות ההיכלות הניחו מעט מהקרשים המפותחות במקומות וכן המוטות אשר יחגרו הבימה הניחו מהישנות וכלם מפותחות חרות על הלוחות אותיות כתב אשורי ולשון יהודית כנראה מפסוקי תהלים ברוך הבא בשם ה' פתחו לי שערי צדק כו' וכדומה. ולא יכולתי להעתיק ענין שלם כי נרקבו ונפצלו. ובלי ספק הי' כתוב גם זמן הבנותו והבונה והמקדיש. קירות הבית כנסת מאבנים ולבנים וגגה קורות עצים וקרשים והיא עומדת על שנים עשר עמודים שיש בשתי שורות וקשתות אבן עליהם והקורות מונחות על הקשתות. דמות תבניתה בכלל על סדר וערך בניני הקדמונים המפוארים. באמצע ביהכ“נ סמוך נגד ההיכל שבו ס”ת אשר במזרח עולים להבימה בשלש מעלות בנין עצים ולבנים עומדת על ארבעה עמודים העולים עד עשר אמות למעלה וגם אותה תקנוה ויפוה מחדש. העמודים ישנים מאד וחוט שנים עשר יסוב אותם והמוטות אשר יחגירום מלמעלה סביב כולם מפותחות בכתב אשירות 67 כאמור. במזרח הבית נבוב גדול בקיר חמש אמות גובה ושלש רוחב שם ההיכל עם שלשה ס“ת אשר בם יקראו לעת האסף מנין לקרות ולהתפלל. בצד ימין בקרן מזרחית דרומית מערה קטנה ונר דולק תמיד יקראו מערת (לשון מושאל) אליהו כי שם נגלה לראשונים ואיש לא יבא בו רק אחר הטהרה והקדושה. ובקרן מזרחית צפונית למעלה עוד היכל נבוב קטון בקיר גבהו כשתי אמות ועולים לה בסולם בת חמש מעלות. שם ס”ת של עזרא (ראה להגאון חיד“א בשה”ג ח“ב מ”ש בזה כי איננה) ואני אוסיף להתפלא אם היה שם ס“ת של עזרא למה סמך הרמב”ם ז“ל על התנ”ך שהגיהו בן אשר בירושלם להעתיק ממנו ס“ת שלו ולא סמך על הספר הזה של עזרא בעצמו? אם גם לפני הרמב”ם לא פתחו ולא הראו? או כי ירא לנגוע בו ולפותחו ולראות בו כי בנפשו הוא ולא ישלים שנתו. בכל חשק לבבי התאמצתי לעלות בסולם ולפתוח גם ההיכל הקטון הזה והשמש מנעני באהבתו לחיי נפשי פן יקראני אסון עדי בקשתיו הפצרתיו ופתיתיו כי טהור אנכי אשה עצורה לי והיום טרם בואי טהרתי במי מקוה. ואמר לי נקי אנכי ממך אם יקראך אסון ראה העידותי בך היום. טוב טוב וצלחה לי לפתוח דלתות היכל הזה. שם עומדת ס“ת גדולה ארכה ששה טפחים תוך תיק עץ מצופה נחושת קלל כהה מראיה ככל ספרי הספרדים. פתחתי וראיתי ס”ת פשוטה כתב אשורית בבלית ישנה מאד בלה ונרקבת כי לא תפתח לרוח. האותיות נמוחו ונמחקו ואם יד תגע בה תפתת לפתיתים. ואמרתי לשמש יפה הזהירו שאסור לנגוע בה כי יפרחו האותיות ושם תהי' גניזתה כד“ת. ותה”ל זה חמש שנים מאז נגעתי בה ועודני חי כה לחי. ואולי העורון בעיני הבא לי שמה אחר סוכות הי' לי מזה? ראו כי אורו עיני. ברוך פוקח עורים ולא הביט און ביעקב.

במסע השנית קיץ תרכ“ד חזרתי ובקרתי פה כמה פעמים. על הביהכ”נ עולים מבחוץ במעלות דרך מבוא התאים ועזרת נשים ושם גניזה לספרים בלואים וקרועים וכי הגידו לי כי ישנה היא מאד בית מלא גנזי ספרים משנים קדמוניות. רציתי לחפש שמה אולי אמצא דבר מה והלכתי שמה יום ב' דר“ח אייר אשר אז יושב שם הגבאי והשמש והביהכ”נ פתוח כל היום ובקשתי להראות לי הגניזה ולא רצו באמרם כי סכנה גדולה ונחש כרוך עליה. ובאתי עוד בר“ח סיון ואמרתי להם שיש לי רשות מהרב האב”ד נ“י והם שחקו עלי ואמרו היתכן שיסכן אדם בנפשו על לא דבר כי גם לא ישלים שנתו. התחננתי לפניהם והראתי להם שיש עמדי מזוזה קטנה לשמירה מעולה גם ידעתי לחש לנחש ולהשמש הבטחתי מתנה להביא לי סולם עד שאמרו לי לפני האנשים ההיו שם עדים אתם היום כי העדנו בהחכם הזה לבלתי יסכן בנפשו לעלות ולאחוז בהגניזה ואנחנו את נפשנו הצלנו. גם מהתראה הזאת לא נפל לבי ואמרתי טוב טוב עדים אתם היום. השמש הראה לי דרך העליה גם הביא לי הסולם למעלה כי הגניזה בבית מרובע על גג הביהכ”נ וסתום מארבע רוחותיה באין פתח בצדה והגג פתוח מלמעלה אשר שמה יניחו או יזרקו בלויי וקרועי הספרים. ועליתי בסולם והיא מלאה גובה שתי קומות וחצי אבל בעת תיקנו הביהכ“נ הניחו שמה מלמעלה גם כל הלוחות ושברי לוחות וגם ערימות עפר ואבנים וצרורות שנשפך שמה מהגג שנפתח. ואחרי עמלתי שני ימים ונמלאתי אבק ועפר בררתי והעליתי כמה דפים מספרים שונים ישנים וכ”י ולא מצאתי בם תועלת וידיעות ומי יודע מה יש עוד למטה כי נלאתי לחפש אבל גם נחש שרף ועקרב לא מצאתי ואסון לא נגע בי ברוך המציל.

כחמשה רגל רחוק מהבימה באמצע ביהכ“נ בנין עץ כמו מטה מרובעת גדורה סביב ארכה ארבע רגל ורחבה שלש פרושה בסדין לבן ונקי ועליה אוהל על עמודי עץ בקרנותיה כסוכה. במקום הזה אומרים ישב ירמיה הנביא וקרא הקנות על חורבן ירושלם ת”ו ואיש לא ישב שם כי בנפשו הוא. אך נשים מקשות לילד אם יבאו שמה תמלוטנה ילדיהן על נקלה. לא הרהבתי עוז לשבת שם ועוד הרבה מעשי ניסים מספרים לביהכ"נ הזאת.

בנסיעה השנית הייתי גם בעיר מכאיילה אל גביר כ“ה מילין מעיר טאנתא הנז' 68 היהודים קוראים היום לעיר הזאת תחפנחס וכן כותבים בה בכתובותיהם. ולדעתי לא זו הדרך ולא זו העיר. כי לפי הנראה מסיפורי ירמיה מ”ג היתה עיר תחפנחס תחילת מצרים בדרך הבאה מבית לחם ביבשה ומכאילה היא בתוך הדלתא מעבר הנילוס מזה. היום ימצא בה יהודים כעשרים בע“ב ולהם חצר גדול אחוזת נחלה מימי קדם כי עיר ישנה היא להיהודים ושם ביהכ”נ נאה וס“ת עתיקה מאד בהיכל קדוש. והס”ת הזאת יקר וקדוש להם במאד מאד ותמיד אחר חג השבועות נאספים אליה יהודים רבים מכל גלילות מצרים לחוג שמה ולהעלות נרות לפניה והרבה נדרים ונדבות יגיעו אליה בכל שנה ושנה וההדלקות נמכרים לכל המוסיף במחירה ולפעמים יעלה מחיר ההדלקה ראשונה לאלף פיאסטר (מאתים פראנק) ומאלה הנדבות יעשו תכשיטים להס“ת ותיקוני פאר הבית הכנסת אשר כמעט נחרבה ותיקנוה וייפוה ולפרנסת עניים העוברים ושבים ולקרן קיים. והגביר הנכבד סי' מתתיה נחמן נשיא עליהם ועל כל צרכי הבית והוא הגדיל לעשות עם הביהכ”נ והס“ת הזאת. ושאלתי מה יתרון לס”ת זאת מכל ס“ת שבישראל ומה היה לה ואין מגיד לי דברים ברורים אבל קבלה בידם כי קדמון הוא מאד ואיש אלהים קדוש וטהור כתבה והרבה נסים נעשו בה רופא חולים ומתיר אסורים כו' כו'. ומוציאים אותה לקרות בה ברגלים ובימים נוראים. ואולם ידעתי שהרב הגדול החכם והחוקר מו”ה משה חזן ז“ל שהיה אב”ד באליכסנדריא בא לדרוש ולחקור על הס“ת הזאת ובדקה והגיהה ואמר להם שאסור לברך עליה כי נפסלה מרוב ימים ויהי כמצחק בעיניהם וחשבוהו לכופר על כן לא הרהבתי עוד עוז לבודקה ולחרוץ משפטי אך ראיתיה בהשקפה קטנה ברגש קדש ספר תורה גדולה על גויל באותיות אשורית ספרדית מכתב אלהים יפה מאד. וכבר אמרו רבותינו ז”ל הכל תלוי במזל ואפי' ספר תורה שבהיכל.

תוכן העניינים

אבן ספיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה