אור ברסלב
אבן ספיר ה. קאירא של מצרים – כל מנהגי היהודים והבי"הכנ.

אבן ספיר· רבי יעקב ספיר

ה. קאירא של מצרים – כל מנהגי היהודים והבי"הכנ.

נשוב למסע הראשונה.

העיר העתיקה אשר כל חוקרי תבל ותרי הארצות אספו אליה אמרים וספורים חמרים חמרים והוציאו ממנו גנזי מסתרים ולכולם שערים חדשים אשר ימצאו עוד מאה שערים ומה יכולתי עשות כהם ואם אמרתי לבקר אחריהם אין זאת מטרתי גבר במסילתו יעלה ולא יעבטון ארחותם. ואנכי אתנהלה לעטי לרגל המלאכה אשר לפני מעניני היהודים ואת אשר ראו עיני ואשר קראני ויתר דברים אספרה בקצרה כאשר יביאני הענין וחיך מבין יטעם לו. פה כשש מאות משפחות יהודים מאזרחי הארץ מלפנים ומעט איטאלקים תוגרמים בבליים סוריים אשר כולם בשם ספרדים נקראו וכששים בע“ב ויחידים מרוסלאנד פולין גאליציאן כו' אשר בשם אשכנזים נקראו (ולהם ביהכ"נ לעצמם) וכמאה וחמשים בתי אבות קראים ברחוב מיוחד אצל רחובות היהודים ובית הכנסת גדולה לעצמם כדתם ומנהגם ובין היהודים לא יתחשבו. רובם בעלי מלאכה צורפים בכסף וזהב ומהם עשירים ומכובדים להם מורה וחכם ר' משה הלוי ני' מירושלים והנשיא הגביר אלישע ני' (אדבר עוד הלאה מהם ומספריהם 12 ליהודים ברחובותיהם עשר בתי כנסיות ישנים מאד בנויות על מנהג ארצות הקדם עומדות במעמקים בירכתי הרחובות והחצרות עם חלונות וארובות קטנות לא תואר ולא הדר בהבנאם עת יד הגלות והמדהבה היתה כבדה עליהם. ועתה ב”ה תקנו כמה מהם ומהם הורסים ובונים מחדש אחת נקראת כנסת ר' ישמעאל בנויה על תילה בה מתפללים רוב אנשי פראנקוס והרה“ג האב”ד ני‘. העתיקה שבהם כנסת מצרים עמדה לנפול והרסוה ובונים אותה מחדש בהרחבת גבולה ותהיה בעזה“י לתפארת בכל חוסן ויקר. גם כנסת פורטיגיזים הרסוה ובונים מחדש ברוב יופי. כנסת רב משה להרמב”ם ז“ל עומדת על תילה. בה בצד דרום חדר קטון ונר תמיד דולק בה ואומרים ששם שכב הרמב”ם ז“ל שבעה ימים אחר פטירתו קודם שהוליכוהו לאה”ק להקבר. כנסת רב זמרא להרדב“ז ז”ל. כנסת רב חיים להרב ר’ חיים כפוסי ז“ל. (תראנו הלאה) כנסת בעל הנס לא ידעתי מי הוא. כנסת טורקיא ישנה מאד ובה מתפללים הרבה מנינים זה אחר זה מתחילים בהשכמה כאור בוקר וגומרים ובאים אחרים ואחרים עד שליש היום. גם אצל כנסת ר' ישמעאל בית ספר גדול לתשב”ר יתומים ובני עניים בסדר נכון והשגחה טובה מנכבדי העיר ותחת פקודת הרב האב"ד ני' וילמדום כתב ולשון עברי ערבי איטאלקית וחשבון וגלילות הארץ ועוד כמה בתי ספר (סקאלים) מאנשים מלמדים פרטיים לכל אשר ירצה למלא ידו בכתב ולשון. אך על לשון אמנו שפת קדש אין דורש ואין מבקש כמו בכל הארצות יושבת שפת יהודית בירכתי ביתה אבלה ושממה בבגדי אלמנותה ואין מי סר לשאול לשלום לה.

רוב היהודים יושבים בחלק מהעיר לבדם והיא אחוזת נחלתם מימי קדם ושם כל בתי כנסיותיהם וראשי רחובותיהם ננעלות בלילה ושומרים עליהם כמו רוב רחובות העיר הקדמונית ומעט מזעיר מהעשירים יושבים גם ברחובות חוצה לה וברחוב החדש לחפשית האויר גם מסתור היהודים וחנויותיהם סמוך לרחובותיהם. מובאות היהודים דלים צרים ורעים מהם אשר שני אנשים לא יוכלון הלוך זה בצד זה ומהם גם מקורות ועליות עליהם ובלתי מורצפות מלאות עפר ואבק ואשפתות אבל בתיהם מרווחות וגבוהות. טהרה ונקיות תשתרר בהם כן בבתיהם גם בבגדיהם וגויותיהם. האנשים והנשים לבנים (כאנשי אייראפי) ויפים ובעלי צורה ודעת טובי לב ואנשי חסד נדיבי רוח ובעלי צדקה מכבדים ומכובדים. גם פה רוב היהודים יסחרו ישאו ויתנו במעשי השולחנות (מחליפי מטבעות) באנקירס ומלוי בריבית כי זאת למסחור גדול בארץ הזאת שכל מטבעות מלכי הארצות כולם יוצאים פה כי היא מרכז כל המדינות ואיי הים ידה בכל ויד כל בה ואנשים מכל המדינות ומכל האומות עוברים ושבים בכל יום לרבבות. ולהמטבעות שני ערכים ערך חוק המלך וערך הסוחרים ועולים ויורדים וחריצות גדול לחשוב חשבונותיהם ורוב העסק הזה ביד היהודים עם נבון וחכם ומהם עשירים גדולים כגבירי איראפי וסוחרים למרחבי ארץ לכל המדינות בבגדים וצמר גפן ומשי ובכל מקח וממכר ולהם יד ושם גם בבית הפחות והסגנים וכל טוב הארץ בידם כי דרך כלל יש היום פה דרור וחופש גדול להיהודים בכל דרכיהם ונכבדים לכל דבריהם ובהשפטם לפני השופטים יצאו צדיקים וזכאים ומהם מלומדים בתורה וסופרים בכתב ולשון ערבי שהוא לשונם ובשארי לשונות ודור החדש רובם ככולם יודעים היטיב כתב ולשון ערבי איטאלקית גם ענגליש מעט מזעיר בעלי מלאכה ואומני יד וחלושי כח המה גם עניים רבים נמצאים מעונים ומדוכים כי תחלואי הארץ ומכותיה רבו כמו רבו חולפים ועוברים בכל עתותי השנה רק בימי הסתיו ישיבתם טובה מאד. בחדש ניסן ואייר ישב רוח חזק קטב מרירי המזיק הנורא קוראים אותו אלכאמסין בחדש סיון מתחיל עלות היאור ויתחזק החום והרוח יחלוף עתים שונים והמים יתעכרו ויתדלחו אין רגע בלי פגע ולרופאים ורוקחים שכר גדול בארץ הזאת כל האומר רופא אני ימלא אמתחות זהב. רוב יושבי הארץ מוכים בעורון עין אחת או שתים כאבי עינים בכל מיני תחלואים כמעט אין נקי בכל שנה נוטפות נוזלות אדומות נמוכי הראות אשר לא יראו חוטמיהם. לפני הבתי כנסיות וברחובות ישבו ויסבבו כמה עורים גם ברחובות אגודות אגודות אחוזי יד בכתף רעהו ונער קטון נוהג בם צועקים ללחם. וזה מפני החום הקודח ואבק דק פורח וגשם אין להשקיט השרב ולהשכיב האבק והרוח חם מנשב מנגד פניהם והארץ כולה מישור באין הרים לעמוד נגד הרוח הצורר בכנפיו אבק דק וחול. גם מאכליהם חדים ומבושמים ובשמן שומשמין המזיק מאד לעינים גם אנכי לא נמלטתי מהמכה המהלכת הזאת ורופאי האירופאים לא מצאו לי רפואות תעלה עד שהעלו תבלול על שתי עיני והכוני בעורון עד שלא יכולתי לראות גם את עין הארץ ונואשתי ממאור עיני ובחמלת ה' עלי נתנני לרחמים לפני איש יהודי רופא עינים היקר והנכבד סי' רחמים יצ"ו איש בוגדאתי הרופא אשר להפחות ובטובו רחמני והביאני אל ביתו ובאבק סמים וכחול יקר עם פנינים ואבני יקר אחרי יסורים קשים ומכאובות מרים העביר התבלול מבת עיני ותאורנה יגמלהו ה' כצדקו מעשי ידיו יבורך וצדקתו עומדת לעד. גם פה קשה להכיר בין ישראל לישמעאל כי לשונם ערבי ובגדיהם הארוכות כמוהם כמנהג יושבי הארץ ובעוד אשר בשאר מדינות טורקיא לא יצנפו היהודים ראשיהם בעטרת בגד לבן סביב לצנפתם האדומה מקנאת הישמעאלים פה רוב היהודים אך לבנים יצנפו בחול כבשבת ואין מכלים דבר. כן פאתי ראשיהם אך המדקדקים יניחו מעט שערות (אחרי התגלחם כל ראשם) ארבעים במספר (כדעת הרמב“ם ז”ל) וכדי לכוף ראשן לעיקרן והמה מכוסות תחת המצנפת היורדת עד גבות עיניהם כי אפילות הנה. וזקנם (היראים) מגודל כהישמעאלים יושבי הארץ ומגולח מעט על לחייהם ותחת הגרון. ודור החדש מהם החליפו מלבושיהם בלבוש חדש טורקי מכנסים רחבים מאד ואזור רחב מלמעלה ועליה לבוש קצר עד הטבור יגיע ועל ראשם אך מצנפת קטנה אדומה אשר ציצית משי שחור סרוח מאחריו בין כתפיו ושערות ראשם גדל פרע ומוקף סביב. פאה וזקן אין ומהם גם בבגדי איראפי כולו. דלת העם מתנהגים בישיבתם ואכילתם וכל עניניהם כמנהגם הראשונים בארצות הקדם והעשירים ינעם להם מנהגי אייראפי ולא יבצר מהם מאומה.

סדר תפילותיהם ומנהגם בביהכ“נ כמנהג הספרדים כן מבטאם וניגוניהם באין הבדל כלל. בליל שבת ק' או במועדים יאמר הש”ץ ברכת השבע שבתפלת לחש אתה קדשת או אתה בחרתנו בקול רם 13 מפני עמי הארץ שאינם יודעים בעל פה ואינם יכולים להתפלל בלילה מתוך הספר וכל הקהל מתפללים אחריו בלחש עד סוף הברכה. עת יכניסו בן זכר לברית קדש יובילוהו לביהכ"נ בשירים בכלי זמר תוף חליל וכנור וינגנו כל משך עת המילה ובקריאת השם תצללנה הנשים העומדות למעלה בעזרת נשים בלשונן מכה על החיך הנשמע כמו לֻו לֻו לֻו פעמים רבות מצלצל האזנים וזאת תרועת שמחה בכל ארצות הקדם. על סעודת מצוה זאת לא יעלה מאכלי בשר רק חמאה גבינה דגים ומיני מתיקה אף אם עושים לחם רב.

סדר נשואיהם הקידושין והחופה ושבעת ימי המשתה כמנהג כל הספרדים. בביהכ“נ יש מקום אצל הבימה מושב לחתנים וכתוב על הקיר באותיות גדולות “חתנים” וחופת פרוכת פרושה על עמודים ממעל לראשם כי לא יעשו חופה בעת הקדושין כאשכנזים רק יפרשו טלית מצויצת על החתן ועל הכלה ויאמרו ברכת אירוסין ושבע ברכות. הנשים גם הבתולות בזול מאד בארץ הזאת. אין די למוהר ומתן אשר צריכים האבות לתת לבנותיהם ואם אין לא במהרה תנשאינה. הנשים בצאתן החוצה יתעטפו כל גויותיהנה בשמיכה גדולה שחורה של משי מכף רגל ועל ראשו ועד גבות עיניהן. תחת אשר בשאר ארצות תוגרמה תתעטפנה לבנים. ועוד מטפחת שחורה מכוסה על פניהן היורדת עד החזה אשר אך שתי עיניהן הכחולת ונקרעות בפוך יוצאות ממנה לראות את הדרך. וכן כל נשי הארץ לבד אלה מבנות העשירים מדור החדש אשר בחרו בבגדי חופש איראפי. וכי ימות להם מת (יבולע המל"נ) יעשו מספד גדול ואבל כבד תקרחנה תמרוטנה באין מעצור מענות ומטפחות. וזאת ראיתי פה מנהג חדש וטוב בניחום אבלים. בכל יום קה”ת יבא האבל לביהכ“נ בבוקר ולהאבלים יש מקום מיוחד בראש ביהכ”נ 14 וכתוב על הקיר באותיות גדולות אבלים ואיש לא ישב שם מפני הניחוש ואחר התפלה יבא החזן וכל המתפללים שם אצל האבל למקומו ואומר לו החזן בעמידה האבל וכל הקהל המקום ינחם אותך כו' לא יבוא עוד שמשך וגו' נחמו נחמו וגו' ועוד כמה פסוקי נחמה מתנ“ך וילך לביתו וביום השבת בבוקר יתאספו לביהכ”נ שמתפלל בה האבל כל קרוביו ומיודעיו ומכבדיו והרב וכל החפצים במצוה ובאים להתפלל אצלו. ויכריזו בביהכ“נ פ' יש ניחום אבלים עד שהביהכ”נ מלאה מפה אל פה ואחר התפלה יעמדו אצל האבל הרב והחזן וראשי הכנסת ויאמרו לו הניחום ופסוקי נחמה כנז' ואח“כ חלך החזן ומיודעיו עם האבל אל ביתו ועושים גם שמה כסדר הזה לשאר האבלים אשר בביתו ואז יגדל המספד והבכי 15 בעשי”ת הלכתי על הבית הקברות בחברת יראי ה' על עגלת סוסים כי רחוקה מהעיר כמהלך שתי שעות וגדול מאד ישן נושן. שם ינוחו על משכבותם צדיקי יסודי עולם מני דור ודור אבל אין עליהם ציונים ומצבות מפותחות רק המקובל להם מפה אל פה. פה ראיתי מקום שם קבר עליו גל אבנים גדול וכולו רטוב בשמן מהנסכים אשר ינסכו עליו כל איש ואשה אשר להם כל תפלה כל תחינה ואינם הולכים על קברו במנעלים. ומרחוק יחלצו מנעליהם וזוחלים עד הקבר על הידים ועל הברכים. קדוש הוא להם מאד. גם שמעתי מהם תמיד כשנשבעים שבועה חמורה משביעים בשמו ר' חיים וגם גויי הארץ מיקרים ומכבדים שמו להשביע את היהודים בשמו. ושאלתי מה הציון הקודש הלז? ואמרו לי מעשהו אשר כתוב וידוע להם לזכרון עולם. הוא היה לדיין במצרים בזמו הרדב“ז ז”ל. וכן נמצא ממנו שו“ת בת' הרדב”ז בחותמו חיים כפוסי וכהו עיניו מראות לא ראה עין הארץ והיו נדברים בו שהשוחד עור עיניו כמנהג הארץ לאמר. וכאשר נודע לו הדבר הפעם קרא עצרה לדרוש להם ביום השבת ודרש להם דרוש נאה. אחר הדרוש אמר ידעתי רבותי שיש אנשים מרננים אחרי וה' יודע ועד כי נקי אנכי מעון הזה ולא בי הוא. ועתה אם יש ביניכם מי ומי אשר לקחתי מידו מאומה או הטיתי הדין יענה בי נגד ה' ונגד כל הקהל הקודש. ולמען תהיה לי לעדה אני מחלה פני ה' אלהי המשפט שאם אמת הדבר ובי העון יקומטו עצמותי בזה ולא אוכל לרדת מהבימה. ואם חף אנכי מהפשע יהי רצון שיפתחו עיני ויחזור לי מאורי לעיני השמש וידעו כל הקהל כי יש אלהים שופט צדק ואמת. ומיד נפתחו עיניו והאיר לו אור יקר והביט אל כל סביביו וקרא לכל אחד בשמו וירד מהבימה ונתן שלום לכל אשר פגע בו בשמו ותוארו. ומאז והלאה היה חותם שמו ה' ניסי חיים כפוסי וביהכ“נ שלו נקרא על שמו כנסת רב חיים עד היום הזה (הבט למעלה) והרב הגדול מוהר”א האב“ד ני' אמר לי שיש אצלם החתימה שלו מקודם המעשה ואחר המעשה והדברים אמתים והגאון רב חיד”א ז“ל בשה”ג מזכירו לשבח ומרמז ג"כ על זה המעשה.

מעט מזעיר העושים פה סוכות החג בין כי רב ההוצאה עליהם גם מאפס מקום בבתיהם הצרות והדחוקות. וגם היראים העושים סוכה בחצרם או על הגג לא ישנו בהם כי יראים מהרוח והזבובים העוקצים אשר גם בבית לא ישנו בלתי אוהל כילי סביב המטה. אנכי אשר למוזר היה לי בלי לישון בסוכה כי לא הסכנתי מעודי וישנתי בסוכת הגביר היקר החכם והצדיק כהר“ר יעקותי יעבץ יצ”ו (ז"ל) אשר על שולחנו אכלתי לחם תמיד כל ימי היותי פה ולו סוכה נאה באחת החדרים בביתו מיוחדת לסוכת החג. קמתי בבוקר וכל בשרי מעשי מחט חדודין חדודין מזבובי מצרים ובין לילה הייתי הדיוט (הרמ“א תרל”ט ו') אבל גם כל הימים שישבתי במצרים הייתי הדיוט בזה. אתרוגים ולולבים הדס וערבה יש להם די בארץ הזאת אבל אתרוגים אין להם פיטמת בראשה ומעטים המה ושאר המינים לרוב.

אלוף וראש לכל קהלות מצרים ולהערים סביבותיה זולת אליכסנדרי הלא הוא הרב הגדול החכם הכולל הישיש הנכבד כמוהר“ר אליהו ישראל בכ”ר יצחק יצ“ו מחשובי חכמי ירושלם וכתר הרבנות הולמתו כי ידיו רב לו בתורה ובחכמה ובדרך ארץ והנהגת הבריות ולו אות הכבוד (נישאן) גם מהשולטאן הגדול שבקונשטאנ' ונכבד אצל נסיך הארץ והפחות והשרים. ובידו גם מקל חובלים ושבט מושלים להעמיד הדת על תילו. בנו הרב המופלא החכם הכולל כמוהר”ר יום טוב יצ“ו איש משכיל חרוץ ושנון וידיו רב לו בכל ונכבד מאד לכל והוא מהיושבים ראשונה בבית המשפט (מייזליס) אשר להממשלה פה על כל דבר חק ומשפט עם יתר נכבדי ושרי עם ועם הנבחרים מהממשלה ומהעם ושכרם מלא מאוצר המדינה ובנו השני החכם השלם והכולל סופר מהיר כמוהר”ר יצחק יצ“ו סופר הקהלה ומשגיח בית הספר וכל צרכי העיר נחתכין ע”י הרב ובניו ופרנסי הק“ק ועוד דיין שני ונאה דורש הרב המופלא הדרשן היקר כמוהר”ר יוסף ני' מחכמי ירושלם ת"ו.

מגדולי נכבדי העיר הפרנסים והגזברים והגבאים ה“ה הגביר הנעלה והנכבד הישיש הצדיק כהר”ר יעקב שלום יצ“ו (ז"ל) הגביר היקר הזקן הנכבד הצדיק כהר”ר יעקותי יעבץ יצ“ו (ז"ל) ובניו היקרים המסולאים זרע ברך ה' הגביר החכם איש צדיק תמים כמ”ה יוסף יעבץ יצ“ו ואחיו כהר”ר חיים יצ“ו השר הנכבד הגביר האדיר כהר”ר יעקב קאטאבי יצ“ו האחים הגבירים הצדיקים המפורסמים כהר”ר סעדי' יצ“ו והחכם כהר”ר אברהם יצ“ו לבית רוסאנא החכם השלם הגביר הנכבד כמוה”ר יצחק ניגרין יצ“ו החכם השלם הגביר היקר כמהר”ר ראובן יצ“ו ואביו הישיש הנכבד כמו”ה יעקב ראללי יצ“ו השר הגביר האדיר כה' יעקב בוגדאדלי יצ”ו הגביר היקר סי' נחמן מתתי' יצ“ו הגביר היקר כה' משה מוצירי יצ”ו החכם הגביר ירא ה' כהר“ר חיים גריין יצ”ו ואחיו כמוהו כהר“ר סאלמין יצ”ו. וכמוהם עוד חכמים וגבירים ועובדי ה' יוסף ה' עליהם. ודרך כלל היהודים פה (העולם נידון אחר רובו ועיר ומשפחה וכל האדם (קדושין מ' א') שומרים דת תוה"ק והולכים בעקבות אבותינו הראשונים ובכל מנהגי ישראל הקדמונים ומצרים עוד רד עם אל ועם קדושים נאמן. עוד לא יזיד איש יהודי (מהאזרחים) לפתוח חנותו בשבת או לאכול מאכלות אסורות ויין מתיהם ביד רמה. עוד לא ישא בת נכר בקהל ולא ינאף בשאט נפש.

בכל יום ובפרט בשבת ק' כל העשר בתי כנסיות מלאות אנשים שחרית וערבית וביום השבת יודעי ספר ויראי ה' מתאספים אל הבתים המיוחדים ללמוד תורה ומוסר כפי המסודר להם שקוראים לה משמרת ואיש את אחיו יעזרו ושלום על ישראל..

תוכן העניינים

אבן ספיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה