אור ברסלב

אבן העוזר על עירובין· רבי בנימין עוזר הכהן

דף סט:

דף סח:

גמרא ונהוי אינהו לגביה כי אורחים כו' ה לגבי חד כו', ונלעד"ל דדוקא רבים לגבי יחיד לא הוי אורחים אבל יחיד גבי יחיד או רבים לגבי רבים הוי אורחים, דהא המקשה ס"ד דאפי' רבים לגבי יחיד הוי אורחים, ע"כ אף שהמתרץ דחה סברת המקשה ופליג עליה הבו דלא לוסיף עלה, ודוקא מה דחזינן דפליג המתרץ בהדיא והיינו רבים לגבי יחיד לא הוי אורחים, אבל יחיד לגבי יחיד נשאר סברת המקשה דהוי אורח, וכן מוכח בהרמב"ם בפי' המשניות, וטור וסמ"ק ורוקח כולם כתבו הא דרבים לגבי יחיד דלא הוי אורחים, משמע להדיא הא יחיד גבי יחיד או רבים לגבי רבים הוי אורחים, וכן נ"ל ראיה משמעתין לקמן דפריך על אביי דס"ל אין צריך לבטל לכל אחד ואחד דא"כ ליתני לא' שעירב ואסקיה בקשיא, וקשה מאי פריך אימא הא דא"צ לבטל לכל א' ואחד היינו טעמא משים דאמרינן בעין יפה מבטל, דמסתמא מבטל לכולהו וכדאיתא ס"פ עושין פסין. והיינו דכיון דמבטל לכולם רשאי גם הוא להשתמש בביתן דהוי כאור לגבייהו, משא"כ אם לא יבטל רק לאחד, אף שאח"כ יבטלו גם כולם רשותן אליו, מ"מ רבים לגבי יחיד לא הוו אורחים ואז אסור להמבטל להשתמש אפי' בביתו, ע"כ אמרינן מסתמא דעתו היה שיבטל רשותו לכולן דאז רשאי להשתמש בבית כולם והיינו ביחיד שביטל רשותו, ע"כ א"ש רישא דברייתא אחד שלא עירב נותן רשותו לא' שעירב, אבל בסיפא בב' שלא עירבו שביטלו רשותן, בעינן דוקא שביטלו רשותן לב' שעירבו אבל לאחד לא, די"ל דדעתן הי' שיבטלו רשותן רק לא', וגם השני שעירב יבטל ג"כ לזה רשותו, משום דאף כשיבטלו לב' הוו רבים לגבי רבים ואסורים מ"מ להשתמש אף בביתן של אלו שנתבטלו להם ע"כ לא הרוויחו כלום, ע"כ י"ל בעין רעה מבטל ולא בטלו רק לאחד כדפי', וא"כ אמאי הניח דברי אביי בקושיא, אע"כ דוקא רבים לגבי יחיד הוא דלא הוי אורחים, וכבר הארכתי לברר כן מן התוס' לעיל דף ס"ד (הביאו דבריהם רוב הפוסקים עיי"ש, אבל ב"י וש"ע הביא דברי הה"מ בשם הרשב"א להיפך מזה וצל"ע.

תוכן העניינים

אבן העוזר על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה